622
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עבודת התפילה''' היא מושג [[חב"ד|חב"די]] עתיק יומין, המתייחס להנהגה החסידית המיוחדת ב[[תפילה]]. | '''עבודת התפילה''' היא מושג [[חב"ד|חב"די]] עתיק יומין, המתייחס להנהגה החסידית המיוחדת ב[[תפילה]]. ב[[חסידות הכללית|עולם החסידי בכלל]] וב[[חסידות חב"ד]] בפרט, הכניסו משמעות מיוחדת ועמוקה ל[[עבודת ה']], ובמרכזה - עבודת ה[[תפילה]]. ישנן שיטות שונות בעולם החסידי הכללי לעבודת התפילה, ו"נהרא נהרא ופשטיה"{{הערת שוליים|[[מסכת חולין]] דף י"ח עמוד ב'.}}. | ||
ב[[ | ב[[חב"ד]] ההדגשה היא על ההכנה לתפילה, כמו-כן על ה[[התבוננות]] בשעת התפילה עצמה. ההכנה לתפילה כוללת [[טבילה במקווה]] טהרה, נתינת [[צדקה]] ולימוד החסידות. | ||
[[הרבי]] הורה בהזדמנות מסויימת{{הערת שוליים|בשיחת שבת [[פרשת אחרי]] [[תשמ"ט]]: "מנהג טוב של חסידים (בדורות שלפני זה, וגם בדורנו) - ללמוד פרק תניא בכל יום (קודם תפלת הבוקר). וכדאי לפרסם ולחזק מנהג זה - שבקיומו, מקיימים [[מצוות עשה]] מהתורה, לימוד [[תורה שבעל פה]], ולפלא שמנהג זה אינו מפורסם, אף שגם בדורנו היו חסידים שנהגו כן, כפי שראיתי בעצמי אצל חסידים בדורנו".}} ללמוד פרק מספר ה[[תניא]] כל בוקר, קודם [[תפילת שחרית]]. | |||
לימוד החסידות קודם התפילה כולל לימוד [[מאמר|מאמרי]] חסידות חב"ד, והתבוננות לאחר הלימוד בחומר הנלמד, בקשר עם התפילה שבאה לאחר-מכן. | לימוד החסידות קודם התפילה כולל לימוד [[מאמר|מאמרי]] חסידות חב"ד, והתבוננות לאחר הלימוד בחומר הנלמד, בקשר עם התפילה שבאה לאחר-מכן. | ||
הלימוד לא צריך להישאר כמשהו תיאורטי ושכלי בלבד, אלא עליו לחדור פנימה. על האדם להסיק | הלימוד לא צריך להישאר כמשהו תיאורטי ושכלי בלבד, אלא עליו לחדור פנימה. על האדם להסיק מהנלמד פעולה ל[[מעשה]], שתגרום לו להשתנות לטובה ולפעול בעצמו התקרבות לבוראו. | ||
בשעת התפילה עצמה, מתבוננים בפירוש | בשעת התפילה עצמה, מתבוננים בפירוש מילות התפילה, על-פי [[פנימיות התורה]] שהיא תורת החסידות. | ||
יש מי שמנגנים [[ניגון]] חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ההתבוננות במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל. | יש מי שמנגנים [[ניגון]] חסידי במשך התפילה בכדי להיטיב את ההתבוננות במילים, ובכדי לפעול הזזה בלב המתפלל. | ||
שורה 21: | שורה 15: | ||
בחב"ד לא הוגדרה עבודת התפילה בזמן, אך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן. | בחב"ד לא הוגדרה עבודת התפילה בזמן, אך חסידים רבים נוהגים להתפלל שעות ארוכות בכדי להצליח ולהתפלל כראוי, עד כמה שניתן. | ||
בימי | בימי החול, תופעה זו מצויה פחות, מפאת קוצר הזמן, אך ביום ה[[שבת קודש]] בה חסידים פנויים יותר לעבוד את בוראם, תופעה זו רחבה הרבה יותר{{הערת שוליים|ממכתב [[הרבי]] ל[[תמים]] ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חלק כ' עמוד נ"ב): "אופן התפלה במצבו, בימי השבת קודש והיום טוב יכול להאריך (בתחילה קצת), ובימות החול לעת עתה בפירוש המלות לבד, כיון שהרי קשור הוא בסדרי ה[[ישיבה]], וגם להעיר ככתבו במכתבו, מ[[קונטרס התפילה]] בזה".}} | ||
== לקריאה נוספת == | |||
*[[ועד חיילי בית דוד (770)]], [http://www.chabad.info/images/notimage/45076_he_1.pdf עבודת התפילה] - קובץ על מהותה וענינה של התפילה {{PDF}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה:נפש]] | [[קטגוריה:נפש]] |