33,627
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
[[תמונה:שפירא.jpg|left|thumb|250px|רבי יהודה מאיר שפירא]] | [[תמונה:שפירא.jpg|left|thumb|250px|רבי יהודה מאיר שפירא]] | ||
הגאון רבי '''יהודה מאיר שפירא''' זצ"ל, ראש ישיבת חכמי לובלין, מענקי התורה והחסידות בדורו, ומייסד תקנת ה[[דף היומי]]. נולד בעיירה שאץ שברומניה ביום [[ז' אדר]] [[תרמ"ז]], לאביו רבי יעקב שמשון{{הערת שוליים|בעל "חידושי מהריש"ש" בהלכה אגדה וקבלה, שהיה בן אחר בן להרה"ק רבי פנחס מקוריץ זצוק"ל ונכד להרה"ק רבי יעקב שמשון משפיטיווקה זי"ע. מצד אמו היה מצאצאיו של בעל ה"תבואות שור" זצ"ל.}}. | הגאון רבי '''יהודה מאיר שפירא''' זצ"ל, ראש ישיבת חכמי לובלין, מענקי התורה והחסידות בדורו, ומייסד תקנת ה[[דף היומי]]. נולד בעיירה שאץ שברומניה ביום [[ז' אדר]] [[תרמ"ז]], לאביו רבי יעקב שמשון{{הערת שוליים|בעל "חידושי מהריש"ש" בהלכה אגדה וקבלה, שהיה בן אחר בן להרה"ק רבי פנחס מקוריץ זצוק"ל ונכד להרה"ק רבי יעקב שמשון משפיטיווקה זי"ע. מצד אמו היה מצאצאיו של בעל ה"תבואות שור" זצ"ל.}}. | ||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
[[קובץ:הלויית מאיר שפירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויית הרב שפירא בלובלין]] | [[קובץ:הלויית מאיר שפירא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הלוויית הרב שפירא בלובלין]] | ||
הרב יהודה מאיר שפירא נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרמ"ז]] בעיירה שאץ שב[[רומניה]] לרבי יעקב שמשון שפירא (בעל "חידושי מהריש"ש" בהלכה אגדה וקבלה){{הערה|רבי יעקב שמשון שפירא היה נכד של רבי יעקב שמשון משפיטיבקה ומיוחס, בן אחר בן, לרבי [[פנחס מקוריץ]]. מצד אמו היה מצאצאיו של בעל ה"תבואות שור".}}. | |||
בילדותו ניכרו בו כישורי התמדה מיוחדים ובמשך רוב היום היה לומד תורה. כשהיה בן תשע שנים כבר ידע את ה[[שולחן ערוך]] חלק "יורה דעה" עם מפרשיהם בעל פה. כשהגיע לגיל [[בר מצווה]] החל ללמוד אצל סבו, הגאון רבי שמואל יצחק שור (בעל ה"מנחת שי") שהיה אב-בית-דין בעיר מניסטרישץ והוא לימדו דרכי הוראה ועסקנות ציבורית. | |||
בשנת [[תרס"ג]], כשהיה בן שש עשרה נפטר רבו-סבו והנער חזר לעיר שאץ וכונה "העילוי משאץ". כשרבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (המהרש"ם מברעז'אן) עבר בעיר שאץ, יצא לו לפגוש את הנער וכתב עליו{{ציטוטון|בעברי דרך בוקבינה ראיתי בחור נפלא אחד שלגדולות נוצר, התווכחתי אתו הרבה בהוויות ד[[אביי]] ו[[רבא]] ונהניתי מאד מדבריו, וברכתי עליו: "ברוך יוצר המאורות"}}. | |||
הגאון הצעיר החל לעסוק גם ב[[חכמת הקבלה]], בספרי החסידות [[תולדות יעקב יוסף]] וכתבי [[אדמו"ר הזקן]]. כמו"כ העמיק הרבה בחכמת האסטרונומיה ובעניני קידוש החודש. ב[[אלול]] [[תרס"ו]] נשא את בתו של אחד מגדולי חסידיו של האדמו"ר רבי ישראל מצ'ורטקוב זצוק"ל. לאחר [[נישואין|נשואיו]] כתב את ספרו "אמרי דעת" על התורה, וקיבל את הסכמותיהם הנלהבות של גדולי הדור, אולם הספר אבד בבית הדפוס. בן עשרים וארבע שנים היה כשמינוהו בשנת [[תרע"א]] לישב על כס הרבנות בעיר גלינא שם ישב עשר שנים. אח"כ היה שלש שנים רב בעיר סאנוק בגאליציה. בחורף [[תרפ"ג]] התמנה ע"י גדולי ישראל ליצג את היהדות האורטודוקסית ב"סיים" הפולני, שם הביא לקידוש שם שמים ברבים. | הגאון הצעיר החל לעסוק גם ב[[חכמת הקבלה]], בספרי החסידות [[תולדות יעקב יוסף]] וכתבי [[אדמו"ר הזקן]]. כמו"כ העמיק הרבה בחכמת האסטרונומיה ובעניני קידוש החודש. ב[[אלול]] [[תרס"ו]] נשא את בתו של אחד מגדולי חסידיו של האדמו"ר רבי ישראל מצ'ורטקוב זצוק"ל. לאחר [[נישואין|נשואיו]] כתב את ספרו "אמרי דעת" על התורה, וקיבל את הסכמותיהם הנלהבות של גדולי הדור, אולם הספר אבד בבית הדפוס. בן עשרים וארבע שנים היה כשמינוהו בשנת [[תרע"א]] לישב על כס הרבנות בעיר גלינא שם ישב עשר שנים. אח"כ היה שלש שנים רב בעיר סאנוק בגאליציה. בחורף [[תרפ"ג]] התמנה ע"י גדולי ישראל ליצג את היהדות האורטודוקסית ב"סיים" הפולני, שם הביא לקידוש שם שמים ברבים. |