ברוך שמעון שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:


בשנת [[תשנ"ט]] חלה ובמשך שנתיים סבל יסורים. בתקופה מסויימת התחזק קצת והמשיך למסור שיעורים בישיבה, אך באמצע שנת [[תשס"א]] התגברה המחלה וביום ה[[שבת]] [[פרשת שלח]], ביום [[כ"ה בסיוון]] שנת [[תשס"א]] נפטר ומנוחתו כבוד בהר המנוחות, בסמיכות לחמיו.
בשנת [[תשנ"ט]] חלה ובמשך שנתיים סבל יסורים. בתקופה מסויימת התחזק קצת והמשיך למסור שיעורים בישיבה, אך באמצע שנת [[תשס"א]] התגברה המחלה וביום ה[[שבת]] [[פרשת שלח]], ביום [[כ"ה בסיוון]] שנת [[תשס"א]] נפטר ומנוחתו כבוד בהר המנוחות, בסמיכות לחמיו.
==הקשר עם חב"ד==
רבי ברוך שמעון היה מקורב מאוד אל [[הרבי]]. בשנת [[תש"ח]], עוד לפני שהרבי קיבל את נשיאות [[חסידות חב"ד]], כתב הרב שניאורסון מאמר על [[הוצאת ספרים קה"ת]] שהיה בניהולו של הרבי. במאמרו הוא מתאר את ייחודיותם של החיבורים בהוצאת קה"ת:
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=
|תוכן=אחד המכשירים היעילים של [[חסידי חב"ד]] בתעמולתם למען היהדות, היא החברה להוצאת ספרים בשם "[[קרני הוד תורה]]" בהנהלת הרב מנחם שניאורסאהן (חתן [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש]]). ונפלא הוא איך אנשים מהגרים חדשים, תפסו במבט ראשון את כל הפסיכולוגיה האמריקאית, וחדרו לעומק נשמתם של הדור הצעיר והמבוגר גם יחד, וסיגלו הוצאתם על פי רוחו של הקורא, בלשון הקודש, באידיש, ובאנגלית. ועם זאת, ירכוש לו ידיעות תורניות מרובות, ובעיקר ימשך לאוירה יהודית אמיתית. ואין הבדל אם יהיה זה ירחון לבני הנעורים, או פניה אל האשה העבריה, לוח שנתי, או מאמרים ושיחות מכ"ק האדמו"ר מליובאוויטש. כל הדרכים מובילות למטרה אחת, לרומם את קרן התורה והיהדות".}}
בהמשך הוא מתייחס ל[[שו"ת צמח צדק|שו"ת של אדמו"ר הצמח צדק]] שנערך על ידי הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור=
|תוכן=עבודה גדולה וחשובה למאד עשה בזה הרב הגאון רבי מנחם שניאורסאהן שליט"א, באספו אחת לאחת מכל הכתבי יד שביד כ"ק חותנו האדמו"ר שליט"א, וגם מהנדפס בשם הצמח צדק במקומות שונים.. גם עשה אזנים לתורה בעשותו מפתחות לענינים הנאספים, מפתחות הענינים עפ"י א-ב, הערות ביבליוגרפיות, והגהה מדויקת להפליא. מכל דבר קטן וגדול ניכרת יד אומן מובהק.}}
לגבי מאמריו של הרב שניאורסון על הוצאת הספרים - קה"ת, התעניין הרבי פעם ושאל: {{ציטוטון|אתעניין לדעת אם הדפיס הררב"ש עוד איזה מאמרים בנוגע ל[[קה"ת]] [[מל"ח]] וכו'.}}{{הערה|באגרת מס' תנ"ה הממוען אל הרב [[חנוך הענדל הבלין]].}}.
הרב שניאורסון הרבה לעסוק בכתבי אדמו"ר הצמח צדק, לאחר הוצאתם לאור על ידי קה"ת והיה מתכתב עם הרבי בנושאים הנידונים שם{{הערה|באגרת של הרבי - תנ"ב - מיום [[כ"ב בשבט]] שנת [[תש"ט]] עונה הרבי באריכות על שאלותיו של הרב שניאורסון בשו"ת הצמח צדק. בין היתר עוסק המכתב בעיקר בענין אמירת 'מזמור לתודה' בערב [[פסח]] ובענין הקרבת [[קרבן תודה]] בערב [[יום הכיפורים]] והמסתעף מכך.}}.
הרב שניאורסון ביקר במוסדות התורניים של חב"ד ב[[ירושלים]], בחן שם את התלמידים ודיווח לרבי על תוצאות הבחינה. כתגובה הודה לו הרבי על הדיווח{{הערה|מכתב הרבי מיום [[כ' בניסן]] [[תשי"ז]] -  אגרת ה'שפד ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]}}.
בשנת [[תשכ"ז]] ביקר לראשונה אצל הרבי ב-[[770]]. במהלך הביקר דיבר איתו הרבי על הצורך שתלמידי ישיבה  צריכים לקבוע זמן ללמוד [[תורת החסידות]]. בביקור נוסף שלו אצל הרבי דובר על ה"גנרטור שבת" שהותקן ב[[כפר חב"ד]] והרבי ביקש ממנו שישתדל שיעשו כך בשכונות נוספות ובמוסדות תורניים. הרבי גם ביקש ממנו שידפיס את חידושי התורה שלו. כעבור מספר שנים ביקר אצלו הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] כשהוא היה עסוק בהגהת ספרו החדש. אמר על כך הרב שניאורסון: "כרגע אני עסוק בקיום ההוראה של הרבי, שציווני לפרסם בדפוס ספר משיעורים וחידושים שכתבתי".
הרב שניאורסון חתם על העצומה לעידוד [[מבצע תפילין]] של הרבי. היה משתתף בכינוסים התורניים של חב"ד. ביניהם; כנסי [[סיום הרמב"ם]], [[כינוס תורה]] שנערך סיום [[כ' במנחם אב]] [[תשמ"ד]] ב[[כפר חב"ד]] לזכרו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי ובכינוס ה"שלושים" ל[[הסתלקות]] מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], אשתו של הרבי.
באחד מנאומיו אמר: "רבים שואלים את עצמם, מה פשר הצלחתה הגדולה של תנועת חב"ד, שגשוגה והתפתחותה בארץ ובעולם במתכונת בלתי רגילה. חז"ל גילו לנו את הסוד: "כל המקיים את התורה
מעוני סופו לקיימה מעושר". חסידי חב"ד הם הם שקיימו ומקיימים את התורה מעוני. במסירות נפש ובתנאי מצוקה קשים ביותר, מאחורי מסך הברזל. והם בהנהגתם של האדמורי"ם הקדושים, היוו את
החלוץ שלפני מחנה שומרי גחלת הקודש. אין כמותם ראוים וזכאים לקיום התורה מעושר".
בשנת [[תשנ"ב]] נתנו לו את הספר "שערי אמונה" בהוצאת [[מכון היכל מנחם]]. במכתב תודה הוא כותב: "הנני בזה בתודה על הספר החשוב "שערי אמונה" ששלחתם לי, ועם ההוצאה מצורפת הברכה
כי יברך ה' חילכם להגדיל תורה ולהאדירה, ותלכו מחיל אל חיל אכי"ר. ועל בקשתכם לכתוב דברי הערכה על הספר, בטח שאין כוונתכם על תוכן הדרושים שבספר, שהרי דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א
הם, ירפאהו השי"ת בקרוב, ודבריו לא זקוקים להערכתי". בהמשך המכתב כתב בנושא [[השגחה פרטית]], אחד מהנושאים הנידונים בספר, על פי שיטות ה[[ראשונים]].
באחד ממאמריו על הרבי כתב: "לדבר על מעלותיו ועל גדולתו של הרבי, דומה שאינו שייך. כשם שלא שייך להעריך את עוצם מסירות נפשו עבור כל ישראל. מי שהכיר מקרוב את מסירות הנפש ברוסיה, ומי שיודע על מה שנעשה היום בכל רחבי תבל, הרי יודע ומבין שאין כלל מילים שיוכלו לתאר זאת. אני הגבר ראיתי בעני עמי. כאשר היינו ברוסיה בשעות הקשות, וראיתי את מסירות נפשם של החסידים, שנתקדשו ונזדככו ביסורים ועינויים והחזיקו את הדת. והכל מכוחו של הרבי.. כמה שנאמר לא נגיע לאפס קצה גדולתו של הרבי".
ביום [[ט"ו באלול]] שנת [[תשנ"ז]] נערכה חגיגה לציון שנת המאה להיווסדות [[ישיבת תומכי תמימים]] על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. בחגיגה השתתף הרב שניאורסון ובנאומו אמר: "עכשיו כשמדברים כל כך הרבה על ההכנות לביאת המשיח, צריך לדעת שהתלמידים הלומדים תורה הם הם עיקר הכנת העולם לביאת המשיח, כי כל הלימוד בזמן הזה הוא הכנה ל"תורה חדשה מאתי תצא", שאז תהיה התגלות פנימיות התורה וכל מעשינו בגלות הם הכנה ללימוד תורתו של משיח. תומכי תמימים עברה זמנים קשים מאד ברוסיה והתלמידים למדו יומם ולילה במסירות נפש תורה לשמה, בלי לחכות לגדולות ובלי לקבל פרסים.. ובזכות מייסדי הישיבה יזכו התמימים להתקשר בקב"ה. תודה לא-ל שגם אני זכיתי להיות תקופה מסוימת סמוך לישיבה, ושימשתי טבעת בשלשלת הזהב, והתלמידים דאז נעשו גדולים בתורה וחסידות לתפארת בית ישראל ולתפארת חסידות חב"ד. ויהי רצון שהישיבה תמשיך לתת פירות ופירי פירות, ונזכה לביאת המשיח במהרה בימינו אמן".


==ספריו==
==ספריו==

תפריט ניווט