ספירת הדעת: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 14 בתים ,  7 ביולי 2011
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:


==עניינה==
==עניינה==
ספירת הדעת תפקידה לקשר ולגשר בין הפעם של העולם השכל (ספירות חכמה ובינה) לבין עולם הרגש (ספירות חסד, גבורה ותפארת). פעולתה של ספירת הדעת היא באמצעות התבוננות וחזרה על המסקנות הברורות שהתקבל מספירת הבניה. אין ספירת הדעת מוסיפה נופח שכלי, אלא רק מעמיקה את ההתחברות האישית לרעיון וקישור לעולם הרגש לפעול בהתאם לשכל. הדבר משול לידיעת האדם את מציאותו העצמית של נפשו, למרות שאף פעם לא ראה אותה. כך גם ספירת הדעת תפקידה לאמת בחוויה האישית את המסקנות השכליות{{הערה|[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]], ע' פ'.}}
ספירת הדעת תפקידה לקשר ולגשר בין הפעם של העולם השכל (ספירות חכמה ובינה) לבין עולם הרגש (ספירות חסד, גבורה ותפארת). פעולתה של ספירת הדעת היא באמצעות התבוננות וחזרה על המסקנות שהתקבלu מספירת הבינה. אין ספירת הדעת מוסיפה נופח שכלי, אלא רק מעמיקה את ההתחברות האישית לרעיון וקישור לעולם הרגש לפעול בהתאם לשכל. הדבר משול לידיעת האדם את מציאותו העצמית של נפשו, למרות שאף פעם לא ראה אותה. כך גם ספירת הדעת תפקידה לאמת בחוויה האישית את המסקנות השכליות{{הערה|[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]], ע' פ'.}}


משמעות המילה '''דעת''' הוא כמו בפסוק "והאדם ידע את חוה אשתו", כלומר שהוא התקשר והתחבר איתה, כך גם מטרת ספירת הדעת לחבר בין השכל והרגש על להולדת המידות{{הערה|[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ג']].}}.
משמעות המילה '''דעת''' הוא כמו בפסוק "והאדם ידע את חוה אשתו", כלומר שהוא התקשר והתחבר איתה, כך גם מטרת ספירת הדעת לחבר בין השכל והרגש על להולדת המידות{{הערה|[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ג']].}}.

תפריט ניווט