33,627
עריכות
ספירת הדעת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==עניינה== | ==עניינה== | ||
ספירת הדעת | ספירת הדעת תפקידה לקשר ולגשר בין הפעם של העולם השכל (ספירות חכמה ובינה) לבין עולם הרגש (ספירות חסד, גבורה ותפארת). פעולתה של ספירת הדעת היא באמצעות התבוננות וחזרה על המסקנות הברורות שהתקבל מספירת הבניה. אין ספירת הדעת מוסיפה נופח שכלי, אלא רק מעמיקה את ההתחברות האישית לרעיון וקישור לעולם הרגש לפעול בהתאם לשכל. הדבר משול לידיעת האדם את מציאותו העצמית של נפשו, למרות שאף פעם לא ראה אותה. כך גם ספירת הדעת תפקידה לאמת בחוויה האישית את המסקנות השכליות{{הערה|[[דרך מצוותיך (ספר)|דרך מצוותיך]], ע' פ'.}} | ||
מקור המילה 'דעת' הוא מלשון הכתוב "והאדם '''ידע''' את חוה אשתו" שהוא ההתחברות וההתקשרות, (בפסוק: בין אדם לחוה). | |||
הדעת נמשכת מחכמה ובינה, כלומר שלאחר הבנת דבר ההשכלה על ידי הכוחות [[חכמה]] ו[[בינה]] מגיעה האדם ל'דעת' לחיבור אל דבר השכל אותו הוא משכיל. ב[[ליקוטי אמרים - פרק ג'|פרק ג' בתניא]] מבואר כי על ידי שהאדם משתמש בכח החכמה שבמוחו ומוציאו מהכח אל הפועל, על ידי הבינה, כשמתבונן בשכלו להבין דבר לאשורו ולעמקו, אז בא לכח הדעת שהוא מלשון התקשרות והתחברות, שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד ואינו מסיח דעתו. | הדעת נמשכת מחכמה ובינה, כלומר שלאחר הבנת דבר ההשכלה על ידי הכוחות [[חכמה]] ו[[בינה]] מגיעה האדם ל'דעת' לחיבור אל דבר השכל אותו הוא משכיל. ב[[ליקוטי אמרים - פרק ג'|פרק ג' בתניא]] מבואר כי על ידי שהאדם משתמש בכח החכמה שבמוחו ומוציאו מהכח אל הפועל, על ידי הבינה, כשמתבונן בשכלו להבין דבר לאשורו ולעמקו, אז בא לכח הדעת שהוא מלשון התקשרות והתחברות, שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד ואינו מסיח דעתו. | ||
לעומת ספירות [[חכמה ובינה]], אשר קולטות את ההשכלה ומרחיבות אותו, תפקיד הדעת הוא לקשר ולחבר את ההבנה וההשגה שבמוחין למידות, כך שיהיו גם בהרגשה. | לעומת ספירות [[חכמה ובינה]], אשר קולטות את ההשכלה ומרחיבות אותו, תפקיד הדעת הוא לקשר ולחבר את ההבנה וההשגה שבמוחין למידות, כך שיהיו גם בהרגשה. | ||
==הדעת במערכת הספירות== | ==הדעת במערכת הספירות== | ||
הדעת במערכת הספירות מקשרת בין ה[[חכמה]] וה[[בינה]], ומקשרת בין ה[[מוחין]] לבין ה[[מידות]]. | הדעת במערכת הספירות מקשרת בין ה[[חכמה]] וה[[בינה]], ומקשרת בין ה[[מוחין]] לבין ה[[מידות]]. כלומר, על ידי הדעת מושפעים המידות מן המוחין. משום כך נקראת ספירת הדעת "[[מפתחא דכליל שית]]", שהיא המפתח הכולל את ששת המידות. הדעת מתחלקת לשתיים: דעת של חסד ודעת של גבורה, שהם אבות של כל המידות הנולדות מהן. | ||
חכמינו זכרונם לברכה אומרים כי "נשים - דעתן קלה", וזאת מפני שאצל הנשים, החיבור בין השכל לרגש נעשה יותר בקלות. | |||
הדעת פעמים נכללת כחלק מן המידות, ולמשל בעולמות הרי הדעת היא חלק מ[[עולם היצירה]], כאחת מן המידות, ולא ב[[עולם הבריאה]] כבינה. | הדעת פעמים נכללת כחלק מן המידות, ולמשל בעולמות הרי הדעת היא חלק מ[[עולם היצירה]], כאחת מן המידות, ולא ב[[עולם הבריאה]] כבינה. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
בזמן שהכתר נמנה והדעת לא נמנית, פעולת כח הדעת (שהיא לחבר את השכל והמדות) נעשים על ידי הכתר. | בזמן שהכתר נמנה והדעת לא נמנית, פעולת כח הדעת (שהיא לחבר את השכל והמדות) נעשים על ידי הכתר. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{ספירות}} | {{ספירות}} | ||
[[קטגוריה: ספירות]] | [[קטגוריה: ספירות]] | ||