ספירת החכמה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2,065 בתים ,  5 ביולי 2011
שורה 8: שורה 8:
ספירת החכמה היא הספירה הראשונה המסוגלת לקלוט השפעה רוחנית ב[[כלי]] וממנה ממשיכה ההשפעה על שאר הספירות והעולמות. החכמה מאופיינת בתכונות הבאות:
ספירת החכמה היא הספירה הראשונה המסוגלת לקלוט השפעה רוחנית ב[[כלי]] וממנה ממשיכה ההשפעה על שאר הספירות והעולמות. החכמה מאופיינת בתכונות הבאות:


#'''ראשית הגילוי''' - ספירת החכמה היא הברקה ראשונית של רעיון שכלי מופשט, לפני היכנסה אל מסגרות הגיוניות. הברקה זו כבר מכילה בעצמה, בתמציתיות מרוכזת, את כל המבנה הרעיוני העתיד להתפתח ממנה, באמצעות העמקה ממושכת במהות ההבזק. פירוק הברק והפיכתו למשפטים מובנים, עד לקבלת המבנה המושלם, שייכת לתחומה של [[ספירת הבינה]].
#'''ראשית הגילוי''' - ספירת החכמה היא הברקה ראשונית של רעיון שכלי מופשט, לפני היכנסה אל מסגרות הגיוניות, ללא אפשרות להבנת הדברים ולהסבירם. על ספירה זו נאמר בתורת הקבלה "[[חכים ולא בחכמה ידיעא]]" (=חכם ולא בחכמה ידועה). כלומר, מדובר על דבר שהוא חכם, אך מרוב עומתה, לא ניתן לתפוס אותה בכלי השכל שלנו. הברקה זו כבר מכילה בעצמה, בתמציתיות מרוכזת, את כל המבנה הרעיוני העתיד להתפתח ממנה, באמצעות העמקה ממושכת במהות ההבזק. פירוק הברק והפיכתו למשפטים מובנים, עד לקבלת המבנה המושלם, שייכת לתחומה של [[ספירת הבינה]].
#'''עוצמת הגילוי''' - בספירת החכמה מתגלה עוצמה של הארה אלוקית, ברמה הגבוהה ביותר שבספירות.
#'''עוצמת הגילוי''' - בספירת החכמה מתגלה עוצמה של הארה אלוקית, ברמה הגבוהה ביותר שבספירות.
#'''[[ביטול]]''' - ההתבטלות המוחלטת בהעדר כל הרגשה של מציאות אנוכית, מוכרחת כדי לאפשר את היווצרותה וקבלתה של ההברקה הראשונית אל תוך ספירת החכמה{{הערה|[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ו']].}}. דבר זה גם מתבטא בשם הספירה "חכמה" שהוא אותיות של המילים כח-מה. כלומר, 'כח' שמתגלה רק במצבים של 'מה?' - שאלה בה מתבטל השואל לנשאל. בספירות הבאות, ככל שהאור האלוקי הולך ומתעבה, מתמעטת גם רמת הביטול הרוחני.
#'''[[ביטול]]''' - ההתבטלות המוחלטת בהעדר כל הרגשה של מציאות אנוכית, מוכרחת כדי לאפשר את היווצרותה וקבלתה של ההברקה הראשונית אל תוך ספירת החכמה{{הערה|[[ספר התניא]], [[ליקוטי אמרים - פרק ו']].}}. דבר זה גם מתבטא בשם הספירה "חכמה" שהוא אותיות של המילים כח-מה. כלומר, 'כח' שמתגלה רק במצבים של 'מה?' - שאלה בה מתבטל השואל לנשאל. בספירות הבאות, ככל שהאור האלוקי הולך ומתעבה, מתמעטת גם רמת הביטול הרוחני.
נתבאר כי חכמה היא בבחינת "כח מה", כלומר כח ה[[ביטול]] המוחלט, שנותנת מקום לראשית ההשפעה. חכמה היא הראשונה מבין ספירות ה[[מוחין]], ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]], וענינה הוא ראשית ההשכלה המתפרטת ב[[ספירת הבינה]]. חכמה נקראת גם בשם [[אב]] שכן בהמשכתה ל[[ספירת הבינה]] הנקראת בשם [[אם]] נוצרים שאר הספירות.
ענינה של ספירת החכמה הוא ראשית הגילוי של ה[[אור]] בבחינה פנימית, בניגוד להמשכת האור בבחינת [[מקיף]] של [[ספירת הכתר]]. לצורך המשכה פנימית זו ספירת החכמה צריכה להיות בבחינת כלי מוגדר ומסויים, בניגוד ל[[ספירת הכתר]] שאין לה כלי מסויים, והיא שורה בכל הספירות במידה שווה.
אולם, הכלי של ספירת ה[[חכמה]] הוא בבחינת '[[כח מה]]' כלומר הכח של ה[[ביטול]] המוחלט. והעניין הוא שכדי שיוכל להיות ראשית של המשכה פנימית, צריך להיות בביטול מוחלט אל כח המקיף, על מנת שהוא יוכל להמשך.
ספירת החכמה היא גם הספירה הראשונה מבין ספירות ה[[מוחין]], ספירות [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]]. העניין הוא כי בכללות ענין ה[[מוחין]] הוא הקבלה מן החוץ, בניגוד ל[[מידות]] שענינם הוא ההשפעה החוצה. משום כך ספירת החכמה שהיא ראשית הקבלה מבחוץ שייכת לעניין של [[מוחין]].
בפרטות יותר, ספירת חכמה היא הספירה הראשונה מבין ספירות ה[[מוחין]], ובו נקלטת נקודת ההשכלה בבחינה של 'ברק המבריק' בתפיסה שלמה, ולאחר מכן היא מתפרטת ונתפסת ב[[ספירת הבינה]]. אולם, על ספירת חכמה זו נאמר כי "[[חכים ולא בחכמה ידיעא]]", שהשגה של [[עולם האצילות]] לא ניתנת להשגה, ולכן אף שנאמר כי יש ספירת חכמה בעולם האצילות, הרי שספירה זו אינה בגדר חכמה ידיעא.


==התחלקותה ובחינותיה==
==התחלקותה ובחינותיה==

תפריט ניווט