אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

[[הרב]] '''אברהם ישעיה קרליץ''' (מכונה '''החזון איש''') היה [[רב]], [[פוסק]] וממנהיגי הציבור ה[[ליטא]]י ב[[ארץ הקודש]].

הרב קרליץ נולד בשנת [[תרל"ח]] לר' שמריהו יוסף קרליץ. אביו היה [[גאון]] ו[[צדיק]] שכל ימיו חי בהשראת ספרי [[השל"ה]] הקדוש הערה|עדות ר' משה אילביצקי, [[המודיע]], ערב [[שבועות]] [[תשמ"ז]].}} ורב בעיירה קוסובה. אמו הייתה בתו של הרב שאול קצנלנבויגן.

בשנת [[תרצ"ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והיה מעורר על נושאים שונים בהלכה ומחה על כל פרצה: נגד החולבים ב[[שבת]] ונגד המוכרים את שדותיהם בשמיטה. פסיקותיו בהלכה נחשבים לחידוש על פני הפסקים המקובלים מרבני ארץ ישראל מדורי דורות, בנושא; [[שמיטה]], [[שיעורים]], [[ברכות הנהנין]] ועוד.

בראשית שנות השי"נים התעוררה מחלוקת [[הלכה|הלכתית]] בין הרב ר' [[אברהם חיים נאה]] לבין החזון איש בנושא ה[[שיעורים|שיעור]] התורה (כזית, כביצה וכו'). גדולי הרבנים בארץ ישראל ומחוצה לה סברו כמו ר' חיים נאה, נגד דעת החזון איש. ספרים וחוברות רבים יצאו מאת החזון איש ומאת ר' חיים נאה, כאשר כל אחד מגונן על עמדתו ותוקף את עמדת השני.  

למרות המחלוקת, היו החזון איש ור' חיים נאה בקשר מכתבים ואף נפגשו. כמו כן היו ביניהם ביטויי הערצה; החזון איש כתב לר' חיים נאה: "כבוד ידיד נפשי שליט"א", ור' חיים נאה כתב לו "לכבוד הגאון פאר הדור צדיק יסוד עולם וכו' כבוד קדושת מו"ה אברהם ישעי' קרליץ שליט"א בעל חזון איש.