שינויים

מבצע ההצלה הזה של הרבי והרבנית, התנהל על-ידי חמיו של הרבי, [[אדמו"ר הריי"צ]], שהפעיל את כל קשריו במטרה לחלץ מאירופה הכבושה את מי שיהיה למנהיגה הבא של יהדות העולםל[[נשיא הדור]].

בשלב מסויים החליטו העסקנים הנוגעים בדבר – ע"פ הסכמת כ"ק בהסכמת אדמו"ר (מהורייהריי"צ) נ"ע – להגיש בקשות לאשרות כניסה "מיוחדות" עבור האדמואדמו"ר נהריי"ע ועבור מקורביוצ ומקורביו. בבקשות אלו תוארו אנשי הקבוצה לא סתם כרבנים מן השורה אלא כאנשים ממעמד הירארכי גבוה , וכמנהיגים בעלי שיעור קומה רוחני אשר הצלתם , שהצלתם נחוצה ליהדות העולם. הסכמתם של נציגי ה"סטייט דפרטמנט" לקביעת קבוצה שכזו הצליחה להנתן הודות להשתדלותם בהשתדלותם של העסקנים. הגשת הבקשה לאשרה הקבוצתית נעשתה ב[[ריגא]], כשאר בין כשבין שמות המקורבים נמנה כמובן גם כ"ק אדמו"ר שליט"אהרבי. ליד שמו צויין תפקידו הרבני והוזכרה העובדה שעסק בניהול עסקנות ציבורית, בנוסף לעבודתו בעריכת הקובץ התורני '[[התמים]]' שהופיע ב[[ווארשאווארשה]] שהוצאתו והוצאתו נפסקה עם פרוץ המלחמה. כ"ק אדמו"ר שליט"א הרבי תואר בהקשר זה כהוגה דעות ממדרגה ראשונה וכמי שעשוי לתרום רבות בשטח מדעי היהדות.

בכ"ה טבת נתקבל במשרד "אגודת חסידי חב"ד" מברק מחתנו של האדמואדמו"ר נהריי"עצ, הרב [[שמריהו גוראריה]] ע"ה, ובו מוזכרת בקשת חותנו , לדאוג בדחיפות לאשרות כניסה עבור שני החתנים אחריםהנוספים: "שניאורסאהן – כ"ק אדמו"ר שליט"א –בפאריז – בפאריז והורנשטיין בטריאסט". באמצע חודש [[שבט]] נערך דיון בין העסקנים האם להתמסר מיד לסידור הגירתו של כ"ק אדמו"ר שליט"אהרבי, או שמא להמתין מהחשש דלהלןהבא: בבקשת האשרה הרגילה השתמשו כאמור בהזכרת מקצוע הנדסת החשמל, כך שגילוי ה"סתירה" בין שני סוגי הבקשות – זו הרגילה וזו המיוחדת – עלול היה לפגוע במאמצי ההצלה של קבוצת המקורבים כולה , ואף של כ"ק אדמו"ר (מהורייהריי"צ) נ"ע עצמו. נוספה נוסף לכל זה גם היראה שמא סיבוכים החשש שסיבוכים בהצלת מי שנשא אף הוא את שם המשפחה "שניאורסון" (הרבי),עלולים להזיק להצלתו של האדמואדמו"ר נהריי"עצ.

גם העובדה שבמשך כל השנים, מאז יציאתם את רוסיארוסיה, היו כ"ק אדמו"ר שליט"א הרבי והרבנית ע"ה חסרי אזרחות של מדינה כלשהיכלשהיא, הקשתה על הטיפול בהשגת הרשיונות עבורם. מסקנת הדיון היתה, ע"פ עצתם של עורכי-הדין, להמתין תקופה קצרה עד שיוסדר סופית ענין הרשיון של כ"ק אדמו"ר (מהורייהריי"צ) נ"ע והצלתו מריגא , ורק אח"כ לחדש את המאמצים להצלת חותנו חתנו מפאריז.

בתאריך ד' [[אדר ראשון]] נתקבל התקבל מברק מכ"ק אדמומאדמו"ר נהריי"ע צ, המודיע שנתקבלו שהתקבלו אשרות הכניסה כניסה עבורו ועבור הנמצאים עמו. בהתאם לכך נצטווה הצטווה העו"ד בוטלער (שהחליף את העו"ד ראד) , להשתדל בוושינגטון בארה"ב להשגת אשרת כניסה "מיוחדת" עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א כמי הרבי שנמנה עם קבוצת המקורבים. ביו"ד בי' [[אדר שני]] הודיע העו"ד בוטלער לעסקנים החב"דיים שעדיין לא הצליח לברר את תוצאות בקשת ההגירה של כ"ק אדמו"ר שליט"אהרבי. אף על פי כן הרי שכעבור כעבור עשרה ימים, בכ' אדר ב', הודיע להם העו"ד כי החליט להגיש ל"סטייט דעפארמענט" בקשה חוזרת בענין האשרות המיוחדות לקבוצת המקורבים שעדיין נשארו באירופאבאירופה, כולל גם עבור כ"ק אדמו"ר שליט"אהרבי.

אחר שבדרך נס הצליח להינצל אדמו"ר הריי"צ להינצל מאירופה, עוד בהיותו בספינה, שיגר האדמו"ר נ"ע אגרת לאחד מעסקני [[ירושלים]] , ובה בקשה לדאוג למשלוח [[מצה שמורה]] לפאריז עבור חתנו – כ"ק אדמו"ר שליט"אהרבי. עם הגיעו לחוף מבטחים בעיר ניו-יורק – ב[[ט' אדר ת"ש]] – פתח כ"ק אדמו"ר (מהורייהריי"צ) נ"ע בסידרה של מאמצים להצלתם של שאר אחיו היהודים שנשארו בעמק הבכא ובד בבד באירופה הבוערת, ובמקביל גם בפעילות מסועפת להצלת בני משפחתו הקרובים, שתי בנותיו וחתניו, . גלגלי הצלתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א הרבי שונעו מעתה על-ידי חותנו, בדאגה ובמסירות ללא קץ.