622
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרבי מאפטא נקבר ב[[מז'יבוז']] ליד [[הבעש"ט]] ואוהל מציין את קברו. האגדה החסידית מספרת שמלאכים נשאו את גופתו וקברוה [[בית קברות|בבית הקברות]] [[טבריה|בטבריה]] שם מוצבת אבן סמלית לכבודו. ביאשי הוקם בית כנסת על שמו.
אין תקציר עריכה
[[קובץ:אפטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית מדרשו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא]]
[[קובץ:קבר אברהם יהושע העשיל מאפטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]]
הרב '''אברהם יהושע העשיל מאפטא''' (נקרא גם הרבי מאפטא ולפי זה כונה אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל על פי ספרו) נולד בז'מיגריד (Zhmigrid) ב[[פולין]] בתקב[[תק"ח ]] ונפטר במזב[[מז'יבוז' ]] באימפריה הרוסית (כיום באוקראינהב[[אוקראינה]]) בהב[[ה' בניסן]], [[תקפ"ה]].
==תולדותיו==
הרבי מאפטא היה נצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו, ואביו, הרב שמואל, שכיהן כר[[אב"ד]] ניישטאט ("עיר חדש"), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו, הפגין הרב מאפטא יכולות מבטיחות. הוא למד אצל רבי [[רבי אלימלך מליז'נסק]] ונודע כבקי גדול ב[[תלמוד]]. החל את דרכו כרב העיירה קולובשובה בפולין, וב[[תק"ס]]) הסכים להתמנות ל[[רב]] ב[[אפטא]]. ב[[תקס"ח]]) הוזמן להיות [[רב|לרב]] ב[[יאשי]], [[נסיכות מולדובהיאסי]], על ידי ה[[בנקאי]] הבנקאי ה[[חסידות|חסיד]] יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית בו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו [[תורה]].
ב[[תקע"ו]]), לאחר פטירת האדמו"ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאשי, עזב והתיישב ב[[מז'יבוז']], עירו של [[הבעש"ט]] וערש [[חסידות|החסידות]], שם זכה בהערצתם של [[חסידים]] רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה ונקרא לעתים, כדי לפתור בעיות [[הלכה|הלכתיות]]. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לכל [[עם יהודי|לעם היהודי]]. כתב שני ספרים בשם "תורת אמת" (לבוב [[תרי"א]]) ו"אוהב ישראל" (ז'יטומיר [[תרכ"ה]]) שעל שמו כונה ה"אוהב ישראל". הרבי מאפטא נקבר ב[[מז'יבוז']] ליד [[הבעש"ט]] ו[[אוהל]] מציין את קברו. האגדה החסידית מספרת ש[[מלאכים]] נשאו את גופתו וקברוה [[בית קברות|בבית הקברות]] [[טבריה|בטבריה]] שם מוצבת אבן סמלית לכבודו. ביאשי הוקם בית כנסת על שמו.
==עבודה מספר התניא==
רבי יצחק מאיר מספינקא העיד משמו שלקח לו דרך בעבודה מ[[ספר התניא]], ושאמר שדרך התניא היא הדרך שהלכו בה האבות הקדושים [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. <REF>תולדות התניא מונקאטש.</REF>
==יחסיו עם אדמו"ר הזקן==
לאחר שבני בלייעל ניסו לעשות מריבה לגרום למריבה בין הרב מאפטא ל[[אדמו"ר הזקן]], כתב לו אדהאדמו"ז ר הזקן מכתב ש"חיל ורעדה אחזתני שאנשים בני בלייעל רוצים לעשות ריב ומדון בין אנשים אוהבים כמונו, שאוהב אני את רום מעלת קדושתו ותורתו הרמה עד בלי קץ..."<REF>מפי הרמ"ל שפירא. , [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 28.</REF>
למרות זאת, הצליחה עצתם של אנשי הבלייעל, ובפרט לאחר [[הסתלקות רבינו ]] אדמו"ר הזקן שרר ריב קשה בין חסידי אפטא לחסידי ל[[חסידי חב"ד]].
כאשר החסיד רבי [[יצחק משה יצחק מיאסי]] חזר [[חסידות]] בבית מדרשו מבלי שידע שזהו בית מדרשו, הוא הקפיד מאוד, מפני שסבר שאין לומר דברי חסידות ברבים, וקיללו שלא יוציא את שנתו. כאשר רבי משה יצחק חזר ל[[אדמו"ר האמצעי]] וסיפר על הקללה ש'זכה' לה בשוגג, ניחמו האדמו"ר האמצעי ובירכו שיאריך ימים, וכן הווהאכן היה.<REF> [[אוצר סיפורי חב"ד]] חלק ט"ז עמ' 63.</REF>.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמור"ים]]
