622
עריכות
אברהם יהושע העשיל מאפטא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אפטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית מדרשו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא]] | [[קובץ:אפטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית מדרשו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא]] | ||
[[קובץ:קבר אברהם יהושע העשיל מאפטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]] | [[קובץ:קבר אברהם יהושע העשיל מאפטא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו]] | ||
הרב '''אברהם יהושע העשיל מאפטא''' (נקרא גם הרבי מאפטא ולפי זה כונה אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל על פי ספרו) נולד בז'מיגריד (Zhmigrid) ב[[פולין]] | הרב '''אברהם יהושע העשיל מאפטא''' (נקרא גם הרבי מאפטא ולפי זה כונה אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל על פי ספרו) נולד בז'מיגריד (Zhmigrid) ב[[פולין]] ב[[תק"ח]] ונפטר ב[[מז'יבוז']] באימפריה הרוסית (כיום ב[[אוקראינה]]) ב[[ה' בניסן]], [[תקפ"ה]]. | ||
==תולדותיו== | ==תולדותיו== | ||
הרבי מאפטא היה נצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו, ואביו, הרב שמואל, שכיהן כר[[אב"ד]] ניישטאט ("עיר חדש"), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו, הפגין הרב מאפטא יכולות מבטיחות. הוא למד אצל [[ | הרבי מאפטא היה נצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו, ואביו, הרב שמואל, שכיהן כר[[אב"ד]] ניישטאט ("עיר חדש"), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו, הפגין הרב מאפטא יכולות מבטיחות. הוא למד אצל רבי [[אלימלך מליז'נסק]] ונודע כבקי גדול ב[[תלמוד]]. החל את דרכו כרב העיירה קולובשובה בפולין, וב[[תק"ס]] הסכים להתמנות ל[[רב]] ב[[אפטא]]. ב[[תקס"ח]] הוזמן להיות [[רב|לרב]] ב[[יאסי]], על ידי הבנקאי ה[[חסידות|חסיד]] יחיאל דניאל, שהבטיח להעמיד לרשותו בית בו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו [[תורה]]. | ||
ב[[תקע"ו]] | ב[[תקע"ו]], לאחר פטירת האדמו"ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאשי, עזב והתיישב ב[[מז'יבוז']], עירו של [[הבעש"ט]] וערש [[חסידות|החסידות]], שם זכה בהערצתם של [[חסידים]] רבים. הוא המשיך לשמור על קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה ונקרא לעתים, כדי לפתור בעיות [[הלכה|הלכתיות]]. תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לכל [[יהודי]]. כתב שני ספרים בשם "תורת אמת" (לבוב [[תרי"א]]) ו"אוהב ישראל" (ז'יטומיר [[תרכ"ה]]) שעל שמו כונה ה"אוהב ישראל". | ||
הרבי מאפטא נקבר ב[[מז'יבוז']] ליד [[הבעש"ט]] ו[[אוהל]] מציין את קברו. האגדה החסידית מספרת ש[[מלאכים]] נשאו את גופתו וקברוה [[בית קברות|בבית הקברות]] [[טבריה|בטבריה]] שם מוצבת אבן סמלית לכבודו. ביאשי הוקם בית כנסת על שמו. | |||
==עבודה מספר התניא== | ==עבודה מספר התניא== | ||
רבי יצחק מאיר מספינקא העיד משמו שלקח לו דרך בעבודה מ[[ספר התניא]], ושאמר שדרך התניא היא הדרך שהלכו בה האבות הקדושים [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. <REF>תולדות התניא מונקאטש.</REF> | רבי יצחק מאיר מספינקא העיד משמו שלקח לו דרך בעבודה מ[[ספר התניא]], ושאמר שדרך התניא היא הדרך שהלכו בה האבות הקדושים [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]]. <REF>תולדות התניא מונקאטש.</REF> | ||
==יחסיו עם אדמו"ר הזקן== | ==יחסיו עם אדמו"ר הזקן== | ||
לאחר שבני בלייעל ניסו | לאחר שבני בלייעל ניסו לגרום למריבה בין הרב מאפטא ל[[אדמו"ר הזקן]], כתב לו אדמו"ר הזקן מכתב ש"חיל ורעדה אחזתני שאנשים בני בלייעל רוצים לעשות ריב ומדון בין אנשים אוהבים כמונו, שאוהב אני את רום מעלת קדושתו ותורתו הרמה עד בלי קץ..."<REF>מפי הרמ"ל שפירא, [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 28.</REF> | ||
למרות זאת, הצליחה עצתם של אנשי הבלייעל, ובפרט לאחר הסתלקות | למרות זאת, הצליחה עצתם של אנשי הבלייעל, ובפרט לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן שרר ריב קשה בין חסידי אפטא ל[[חסידי חב"ד]]. | ||
כאשר החסיד רבי [[משה | כאשר החסיד רבי [[יצחק משה מיאסי]] חזר [[חסידות]] בבית מדרשו מבלי שידע שזהו בית מדרשו, הוא הקפיד מאוד, מפני שסבר שאין לומר דברי חסידות ברבים, וקיללו שלא יוציא את שנתו. כאשר רבי משה יצחק חזר ל[[אדמו"ר האמצעי]] וסיפר על הקללה ש'זכה' לה בשוגג, ניחמו האדמו"ר האמצעי ובירכו שיאריך ימים, וכן אכן היה.<REF> [[אוצר סיפורי חב"ד]] חלק ט"ז עמ' 63.</REF>. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמור"ים]] | [[קטגוריה:אדמור"ים]] | ||