33,627
עריכות
יוסף רוזין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←עם אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב
| שורה 51: | שורה 51: | ||
[[קובץ:מכתב מהרבי אל הרב רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מהרבי אל הרב רוזין]] | [[קובץ:מכתב מהרבי אל הרב רוזין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב מהרבי אל הרב רוזין]] | ||
הרב רוזין היה בקשרי ידידות עם [[אדמו"רי חב"ד]] שהיו בתקופתו (אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר שליט"א){{הערת שוליים|ראו [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] מיום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ב]].}}. בזמן נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] היה ביניהם קשרי מכתבים{{מקור}}. מאוחר יותר התכתב גם עם אדמו"ר הרש"ב | הרב רוזין היה בקשרי ידידות עם [[אדמו"רי חב"ד]] שהיו בתקופתו (אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר שליט"א){{הערת שוליים|ראו [[שיחה|שיחת]] [[הרבי]] מיום [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ב]].}}. בזמן נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] היה ביניהם קשרי מכתבים{{מקור}}. מאוחר יותר התכתב גם עם אדמו"ר הרש"ב. הרב [[יעקב לנדא]], מבאי ביתו של אדמו"ר הרש"ב, סיפר, שכאשר היה מתקבל מכתב מהרב רוזין, הייתה התרגשות גדולה ו"נתמלא הבית כולו אורה". בשנת [[תרע"ז]] ביקר אדמו"ר הרש"ב בלנינגרד והיה במצב רוח טוב. כשנשאל מה גרם למצב רוחו, השיב: "היום קיבלתי ברכה מהגאון הרוגאצ'ובי שאמר לי: "אני מברך אתכם בכח התורה שלי, שתהיה לכם הצלחה בכל ענייניכם"". | ||
באחד ממכתביו כותב עליו אדמו"ר הרש"ב: | באחד ממכתביו כותב עליו אדמו"ר הרש"ב: | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
}} | }} | ||
הרב רוזין גם נפגש עם אדמו"ר הרש"ב ובפגישתם שוחחו בנושא "אויר של [[ארץ ישראל]]" ו"קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא", כשהוא מתנצל על שאינו מדבר ב[[חסידות]] ו[[קבלה]], כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירך אותו שידע ללמוד נגלה. אדמו"ר הריי"צ תיאר אחר כך את הפגישה ואמר | הרב רוזין גם נפגש עם אדמו"ר הרש"ב ובפגישתם שוחחו בנושא "אויר של [[ארץ ישראל]]" ו"קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא", כשהוא מתנצל על שאינו מדבר ב[[חסידות]] ו[[קבלה]], כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירך אותו שידע ללמוד נגלה. אדמו"ר הריי"צ תיאר אחר כך את הפגישה ואמר שבמקום הפגישה היה "אויר של [[גן עדן]]"{{הערת שוליים|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] ע' 107-108.}}. לאחר תקופה הסביר אדמו"ר הרש"ב עניין בתורת הקבלה בהתבסס על דברי הרב רוזין בפגישתם. | ||
כשהרב רוזין היה ב[[פטרבורג]] הציע לו אדמו"ר הרש"ב עזרה כלכלית, אך הרב רוזין דחה את ההצעה והשיב שגם עתה מונחת צנצנת המן ב[[קודש הקודשים]]{{הערת שוליים|בכך רצה לרמוז, שכמו המן שהיה לחם מן השמים, כך הוא - בקודש הקודשים - ניזון מספיק ואינו צריך עזרה.}}. | כשהרב רוזין היה ב[[פטרבורג]] הציע לו אדמו"ר הרש"ב עזרה כלכלית, אך הרב רוזין דחה את ההצעה והשיב שגם עתה מונחת צנצנת המן ב[[קודש הקודשים]]{{הערת שוליים|בכך רצה לרמוז, שכמו המן שהיה לחם מן השמים, כך הוא - בקודש הקודשים - ניזון מספיק ואינו צריך עזרה.}}. | ||
בשכנות לרב רוזין בדווינסק התגורר זוג שלא היה להם ילדים במשך עשר שנים מחתונתם. הם נכנסו אצל הרב זווין לשאול האם להתגרש, כפי שההלכה דורשת. הוא הפנה אותם לאדמו"ר הרש"ב, שאמר להם שלא יתגרשו ו"משנה מקום משנה מזל" ושיעברו לגור באמריקה וברכם שיזכו שם לילדים ולאריכות ימים{{הערת שוליים|הרב דניאל כהן מספר על סבתו, מרת דבורה מרים קווין שחיית עד מאה ועשר שנים. [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1179 ע' 48 .}}. | |||
בשנת [[תר"פ]], לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, שלח הרב [[יהושע נמיוטין]] מכתב אל הרב רוזין בו הוא מספר לו על פטירת אדמו"ר הרש"ב. למשמע | בשנת [[תר"פ]], לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, שלח הרב [[יהושע נמיוטין]] מכתב אל הרב רוזין בו הוא מספר לו על פטירת אדמו"ר הרש"ב. למשמע הבשורה הגיב הרב רוזין: {{ציטוטון|שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלקינו . . כל זמן שהוא חרב הוה בכל רגע חורבן חדש . . וכל רגע ורגע הוה חורבן}}{{הערת שוליים|מכתב מיום [[ד' בסיוון]] שנת [[תר"פ]]. מודפס בשלמות בקובץ "לב לדעת" - [[י' בשבט]] [[תש"נ]] ע' כ"ז, כ"ח.}}. | ||
ב[[חג השבועות]] שנת [[תרפ"ג]] ביקרו הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב שמואל מיכל טריינין אצל הרב רוזין | ב[[חג השבועות]] שנת [[תרפ"ג]] ביקרו הרב [[שמחה גורודצקי]] והרב שמואל מיכל טריינין אצל הרב רוזין והועלתה שאלה לגבי עישון ב[[יום טוב]]. העיר ר' שמואל מיכל טריינין ש[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג לעשן ביום טוב בצנעה. השיב לו הרב רוזין: {{ציטוטון|הרי הוא [[צדיק]] עליון והעישון שלו הוא ענין אחר לגמרי}}. | ||
בהזדמנות ביאר הרב רוזין לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]], מהו | בהזדמנות ביאר הרב רוזין לתלמידי [[ישיבת תומכי תמימים]], מהו רבי: {{ציטוטון|כל ערב סוקר הרבי את העולם כולו, ובאם רואה שבקצוי ארץ נמצא אברך במצוקה גשמית, פונה הוא בתביעה אל הרבש"ע שיוריד ממנו את דאגותיו הגשמיות, ומבטיח "ובחנוני נא" שעל ידי זה בודאי יתעלה גם ברוחניות, ולכן נקרא הצדיק "עיני העדה", בגלל ראיתו בכל עניני עדתו}}. באותה הזדמנות גם הביע הערצתו לתלמידי תומכי תמימים, שאדמו"ר הרש"ב גידלם להיות בעלי מסירות נפש. | ||
===עם אדמו"ר הריי"צ=== | ===עם אדמו"ר הריי"צ=== | ||