33,627
עריכות
מרדכי אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ביקוריו אצל הרבי
| שורה 45: | שורה 45: | ||
===ביקוריו אצל הרבי=== | ===ביקוריו אצל הרבי=== | ||
ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשמ"ד]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל הרבי יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה]] ה[[קומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדתו [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי רש"י "הנשיא הוא הכל" ולשון הרמב"ם "לב כל קהל ישראל". ענוה ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ווידוי אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אע"פ שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם בעוה"ז הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]] | ביום [[א' בכסלו]] בשנת [[תשמ"ד]] ביקר הרב אליהו לראשונה אצל הרבי יחד עם הרב [[אברהם שפירא]], הרב הראשי האשכנזי. הם התקבלו בשעה אחת בלילה ושהו אצל הרבי, יחד עם קהל נוסף, כשעתיים. בין הדברים שוחחו על נחיצותה של לימוד [[פנימיות התורה]] שרק על ידה ניתן להתגבר על הנסיונות הקשים. הוזכרו הניסיונות ב[[רוסיה]] ה[[קומוניסטית]] ושהיחידים שהתגברו עליהם היו אותם שלמדתו [[תורת החסידות]]. הרבי ביקש שהרבנים הראשיים יפרסמו "קול קורא" לחזק ולעורר את לימוד פנימיות התורה{{הערה|לגבי איסור לימוד פנימיות התורה העיר הרבי שכשם שההגבלה שלא להורות [[הלכה]] לפני גיל ארבעים שנה, התבטלה, כך גם התבטלה ההגבלה לגבי גיל לימוד הקבלה. הרבי גם הזכיר את דברי [[הגר"א]] שבלי פנימיות אי אפשר לפסוק הלכה ועוד}}{{הערה|נושאים נוספים שדוברו היה; היציאה לחו"ל של "ויצא יעקב" ירידה לצורך עליה. דברי רש"י "הנשיא הוא הכל" ולשון הרמב"ם "לב כל קהל ישראל". ענוה ותוקף במשה רבנו. דחית הדעה האומרת שלמשה רבנו מצד תולדתו היה טבע בלתי רצוי. הפלאת הענין שהבית נתמלא אורה כשנולד. ביאור החסידות עה"פ "כי מן המים משיתיהו". בתורה לא קיים מושג של "דמוקרטיה". משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא. אמירת ווידוי אצל צדיקים מצד הערבות לכלל ישראל. למי שייכים מנהגי האריז"ל. אם מותר לשנות מנוסח אשכנז לספרד. אם מותר ליחיד להתפלל בנוסח שלו כשנמצא בביכ"נ אחר. סיום ספר ה"עץ חיים" בענין גלות וקליפות אע"פ שצריך "לסיים בדבר טוב". ביאור לשון חז"ל "תורה שלמד אדם בעוה"ז הבל היא לגבי תורתו של משיח". מעלת קיבוצם של יהודים "בזעקיך יצילוך קיבוציך". הצפיה למשיח באופן של "לישועתך קוינו כל היום" ממש. דיון בדברי ה"בן איש חי" שלעת"ל יקריבו את כל הקרבנות של מוספי ר"ח שעברו כבר. נשיאת כפים בחו"ל. ביאור הענין ד"ישא הוי' פניו אליך". החסרון בזמננו באופן הלימוד בישיבות שלא מספיקים הרבה בכמות.}}. לסיום ביקש הרבי שרצונו לדבר עם הרבנים ביחידות. הנוכחים יצאו והם שהו עוד כארבעים וחמש דקות עם הרבי. בסיום היחידות ליווה אותם הרבי עד לפתח הפרוזדור ב-[[770]]. | ||
ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ"ה]] ביקר במוסדות חב"ד ב[[מונטריאול]] | |||
הרב אליהו התרשם עמוקות מביקור זה ובהזדמנויות רבות הביע את הערצתו לרבי. חודשיים לאחר היחידות התפרסם ראיון עם הרב אליהו בו תיאר את גאונותו של הרבי{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] מ[[חודש טבת]] שנת [[תשמ"ד]] (גיליון 123) בו נכתב: {{ציטוטון|ישבנו אצלו וראינו שכל רז לא אניס ליה. ופשוטו כמשמעו, ב[[ש"ס]] ופוסקים, וכן ב[[נסתר]] הבנתו עמוקה למאד מאד, ממש שר בית הזוהר}}}}. בביקורו במוסדות חב"ד ב[[פריז]], נאם לפני התלמידים וגם שם הביע את רישומיו מהביקור{{הערה|הביקור נערך ב[[חודש אדר]] שנת [[תשמ"ה]]. תיאוריו של הרב אליהו התפרסמו בעיתונות מהתקופה ההיא: {{ציטוטון|בקי בכל חדרי ה[[תורה]] ובכל הנעשה ב[[ארץ הקודש]]. הבעת פניו היא ממש כ[[מלאך]] ה' צבאות. אשרי הדור שכה למנהיג שכזה, וזכות זו היא העומדת לתלמידים שזכו להסתופף במוסדות שתחת הנהגת הרבי שליט"א}}.}} וכך במקומות רבים{{הערה|ב[[חודש שבט]] שנת [[תשמ"ה]] ביקר במוסדות חב"ד ב[[מונטריאול]] שם אמר: {{ציטוטון|מאז זכיתי לשהות במחיצתו הקדושה ביחידות אשתקד, אין מילים בפי לתאר את הוד קדושתו והדרתו הגדולה בכל מקצועות התורה, ובמסירותו למען כלל ישראל. בביקורי במוסדות חב"ד השייכים לו ואשר מפליאים בכמותם ובאיכותם, כן ירבו, יכולני לומר: אשריכם תלמידים שזכיתם להסתופף במוסדות שתחת נשיאותו הקדושה של הרבי שליט"א}}. בחגיגת [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ו]] ב[[כפר חב"ד]] סיפר: {{ציטוטון|ה[[גמרא]] אומרת שמי שדומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו. כך אמנם חשבתי על הרבי לפני שביקרתי אותו, ולפני שהכרתי מקרוב את פעליו בתבל, חשבתי שהוא דומה למלאך ה'. אבל היום לאחר הביקור אצלו, ראיתי שהוא למעלה ממלאך. כי הרבי אינו מחכה שיבקשו תורה מפיו, אלא דואג ב[[מסירות נפש]] להפיץ את התורה חוצה, מוסיף והולך מוסיף ואור}}. | |||
ביום [[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]] ביקר הרב אליהו, במסגרת ביקור הרבנים הראשיים. הפגישה שנערכה בין [[חג הפורים]] ל[[חג הפסח]] עסקה ברובה בנושאים הקשורים לחגים אלו{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה. | ביום [[כ"ז באדר ב']] בשנת [[תשמ"ו]] ביקר הרב אליהו, במסגרת ביקור הרבנים הראשיים. הפגישה שנערכה בין [[חג הפורים]] ל[[חג הפסח]] עסקה ברובה בנושאים הקשורים לחגים אלו{{הערה|פירוט תוכן שיחתם: מעניני [[פורים]]: ביאור הלשון "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". [[אחשורוש]] [[מלך]] [[חכם]] או מלך טיפש היה. "לב מלכים ביד ה'" האם אין למלך [[בחירה חופשית]]. מצות זכירת [[עמלק]] מוטלת על כל יחיד, ומחיית עמלק בעיקר על המלך שהוא צריך לעשות ולצוות הציבור על זה. חילוקי [[מנהג]]ים בקריאת הפטרת [[פרשת זכור]]. [[אהבת ישראל]] של [[שמואל הנביא]] ביחסו ל[[שאול]]. מסמך [[גאולה]] לגאולה. | ||