שינויים

הגאון הרב '''יוסף שלום אלישיב''' (מוכר בתור הגרי"ש אלישיב; נולד בא' בניסן ה'[[עת"ר]] 10 באפריל 1910 בשאוול שבליטא) הוא פוסק הלכה נודע, וממנהיגי הליטאים, יחסיו עם [[חב"ד ]] מורכבים.

הרב אלישיב הוא בן יחיד שנולד להוריו לאחר 17 שנות [[נישואין]]. סבו מצד אמו חיה מושא , היה ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[שלמה אלישיב]] (עליאשאוו), מחבר הספר "לשם שבו ואחלמה" העוסק בענייני [[קבלה]]. הוא הקפיד מאוד על כתיבת ספרו בקדושה ובטהרה, ולא נתן לאיש לכתוב אותו עבורו, מלבד לנכדו הרב אלישיב, אותו לימד את חכמת הקבלה.{{מקור}} . אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מאראן, שכונה רבי "אברהם אראנער", כתב את ספר ההלכה "ביכורי אברהם" ושימש רב בעיר הומל ('גומל ' לפי ההגייה הרוסית), אליה עברה המשפחה בעת [[מלחמת העולם הראשונה]], ונודע כ"הרב מהאמלע" ‏‏<ref>‏[http://www.virtualjudaica.com/AuctionItemImages/000000021412_0001.jpg מודעה בה הוא מופיע בשם זה.]‏</ref>. ב-[[תרפ"ד]] החליטה המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]] ובעצת [[החפץ חיים]] שונה שם המשפחה ל"אלישיב" על מנת לקבל סרטיפיקט משפחתי אחיד. המשפחה השתקעה בשכונת מאה שערים שב[[ירושלים]], ובגיל 20 נישא הרב אלישיב למרת שיינה חיה ע"ה, בתו של "אבי האסירים", הרב [[אריה לוין]].

בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת [[תשי"א]] לערך, מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול.‏‏הגדול‏‏<ref>‏‏הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי ובביה"ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד"ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי (על פי הספר "השקדן").</ref> .

הרב אלישיב כיהן במשרה זו עד שנת [[תשל"ד]]. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית, עם המלצתו של הרב זליג ראובן בנגיס מ[[העדה החרדית]]‏‏, למרות התנגדות כלל הרבנים החרדים ובראשם ראשי הבד"צ של העדה, גדולי האדמו"רים וגם [[יצחק זאב סולובייצ'יק|הרב מבריסק]] למוסדות הרבנות הראשית. כאשר בשנת [[תשט"ז]] [[חנוך הענדל הבלין]] תבע את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב אלישיב והרב [[בצלאל זולטי]], הם פסקו כי {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}.

כאשר בשנת [[תשט"ז]] [[חנוך הענדל הבלין]] תבע את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדס, הרב אלישיב והרב [[בצלאל זולטי]], הם פסקו כי {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}. במהלך הדיון טען הבלין כי הרבי אינו ממשיכם של הרבי [[הרש"ב והריי]] ו[[הריי"צ]]. בתגובה, שאל הרב אלישיב את האווליןהבלין: "מיהו מנהיג חב"ד כיום?"; ענה לו הבלין ספונטאנית: "[[הרבי]]". אמר לו אלישיב: "הרי אתה עצמך מודה כי הוא הרבי והוא מנהיג את חב"ד". לשאלה ותשובה זו הייתה השפעה מכרעת על פסק הדין{{הערה|הרב ח. גליצנשטיין.}}.

בשנת לאחר הרצח ב[[תשלבית חב"בד בומביי]] שלח מכתב ברכה להרבי לרגל מלאת לו שבעים שנה.<REF>ב[[נשיאי חבתשס"ד ובני דורםט]], ביקש אברך ליטאי לקרוא לביתו רבקה על-שם השליחה שנרצחה, ושאל על-כך את הרב אלישיב.</REF> כאשר הרב יהושע פולק רצה להקים מקווה אלישיב אמר שהדבר ראוי, ולאחר שאחד הנוכחים העיר "הלא הם היו חב"ד ברמות ג' בירושלים, הוא נתקל בהתנגדות עזה מצד תושבים מתנגדים בסביבהדניקים... כאשר הוא פנה לרב אלישיב", הורה הרב לרב פולק לא להכנע בשום פנים, ולא להרתע אלא להקים במקום מקווה חבאלישיב ביטל את דבריו בניע יד{{הערת שוליים|'חדשות משפחה' [[אדר]] [[תשס"דט]].<REF> [http://www}}.shturem.net/index.php?mod=print&section=news&id=25321 שטורעם נט]</REF>

לאחר הרצח בלמרות שכבר שנים רבות אינו כותב הסכמות לספרים, לאחרונה כתב הסכמה על הספר [[בית ביכורי אליהו]] של בחור חב"ד בומביידי [[אליהו צבי יעקובוביץ]] במ[[תשסתומכי תמימים כפר חב"טד|הישיבה המרכזית בכפר חב"ד]], ביקש אברך ליטאי לקרוא לביתו רבקה, ושאל את הרב אלישיב. הרב אלישיב אמר דהדבר ראויושם מעיד על כך שדיבר עמו פעמים רבות בלימוד, א' הנוכחים העיר "הלא הם היו חב"דניקים..." והרב אלישיב ביטל וראה את דבריו בניע ידלמדנותו המופלגה והכשרונות הרבים שיש לו{{הערת שוליים|'חדשות משפחה' 1=[[אדר]] [[תשסhttp://chabad.info/index.php?url=article_he&id=56293 הרבנים הליטאים נתנו הסכמה לספר של חב"טדניק]].{{אינפו}}}}.

למרות שכבר שנים רבות אינו כותב הסכמות לספרים, לאחרונה כתב הסכמה על הספר ב[[ביכורי אליהו]] של בחור חב"די [[אליהו צבי יעקובוביץ]] מהישיבה בכפר חבכ"ד, ושם מעיד על כך שדיבר עמו פעמים רבות בלימוד, וראה את למדנותו המופלגה והכשרונות הרבים שיש לו. בכ"ד [[טבת]] [[תש"ע]] חתם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו"ר הזקן]].<REF>[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52334 אתר לדעתחב"ד אינפו]</REF>.