שבועות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,077 בתים ,  30 במאי 2011
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 28: שורה 28:


==משמעות החג==
==משמעות החג==
כותב [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|מכתב לתלמידי הישיבות, [[אגרות קודש מוהריי"צ]] חלק ה', עמ' עו-עח}}: בחג-השבועות שהוא זמן [[מתן תורה|מתן תורתנו]], בשני ימים הבהירים הללו שהם מועדי ה', מתגלים ומאירים אותם ה[[אורות]] והגילויים שהאירו ונתגלו בשעת [[מתן תורה]]. חג-השבועות הוא זמן [[עת רצון]] למעלה, ו[[השי"ת]] מטריד את המקטרג על [[עם ישראל]], כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות ב[[ראש השנה]] ויום הקדוש ד[[צום כיפורים]]. זאת אומרת, אשר חג-השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד ה[[תורה]] והעבודה ב[[יראת שמים]], וכן להתעסק ב[[תשובה]] בהנוגע לתורה, באין מפריע משטן המקטרג כדוגמת זמן ה[[תקיעות]] בראש-השנה ויום הקדוש דצום הכיפורים...
ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי 'חג' הוא יום התגלות אלוקית וככל שההתגלות חזקה יותר - כך עוצמתו חשובה ונעלית יותר. ההתגלות האלוקית הנעלית ביותר שהיתה מאז ומעולם - התקיימה במעמד מתן-תורה. [[עצמות]]ו ומהותו של הקדוש ברוך הוא התגלתה לעיני כל בני-ישראל, לכן שבועות הוא חג בעל מעלה נשגבת משאר החגים, יום עילאי שאין כמוהו.
 
[[האריז"ל]] גילה שבשבועות מידי שנה מתגלית אותה קדושה אלוקית נשגבת שהיתה במעמד הר-סיני. לכן חג שבועות מידי שנה הוא יום קדושה לעילא ולעילא. [[הרבי]] אומר כי עיקר ההתגלות היא בקריאת "עשרת הדברות", כי אמנם אנו שומעים אותם מפי בעל-הקורא, אך בתוך קולו הגשמי מוסתר קול סמוי של "עצמותו ומהותו יתברך" הקורא את עשרת-הדברות בכל בית כנסת כמו במעמד הר סיני. לכן, ציווה הרבי "שבעשרת הדברות יהיו כל בתי-הכנסת מלאים באנשים נשים וטף (בנפרד כמובן), וכדאי להביא גם ילדים קטנים "מבן חודש ומעלה", והמהדרים יביאו אפילו תינוקות יותר רכים".  


==מנהגי החג==
כותב [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|מכתב לתלמידי הישיבות, [[אגרות קודש מוהריי"צ]] חלק ה', עמ' עו-עח}}: בחג-השבועות שהוא זמן [[מתן תורה|מתן תורתנו]], בשני ימים הבהירים הללו שהם מועדי ה', מתגלים ומאירים אותם ה[[אורות]] והגילויים שהאירו ונתגלו בשעת [[מתן תורה]]. חג-השבועות הוא זמן [[עת רצון]] למעלה, ו[[השי"ת]] מטריד את המקטרג על [[עם ישראל]], כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות ב[[ראש השנה]] ויום הקדוש ד[[צום כיפורים]]. זאת אומרת, אשר חג-השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד ה[[תורה]] והעבודה ב[[יראת שמים]], וכן להתעסק ב[[תשובה]] בהנוגע לתורה, באין מפריע משטן המקטרג כדוגמת זמן ה[[תקיעות]] בראש-השנה ויום הקדוש דצום הכיפורים..."
 
==השמחה בחג==
"היום-טוב של שבועות, מלבד זאת שהוא ככל [[יום טוב]], מועדים ל[[שמחה]], יש בו שמחה נוספת, שמחת מצוה, מצד זה ש[[בני ישראל]] קיבלו את ה[[תורה]], וכשם שכשמביאים ילד ל"חדר" ללמוד תורה עושים "שמחה", כך גם בשבועות שבני ישראל נכנסו ל"חדר" לקבל את התורה, הרי זו שמחה, נוסף על שמחת המועדים{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות חלק ו'}}".
 
"השמחה שבמתן תורה שייכת לכל אחד ואחד מישראל, בכל מקום ובכל זמן. שמחה זו פועלת עליו שימשיך הנהגה טובה זו על כל השנה כולה, כי שמחה פורצת גדר, גדרי הזמן וגדרי המקום, שבכל מקום ובכל זמן יוכל לקבל את התורה{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות חלק ו'}}".
 
==הלכות ומנהגי חב"ד בחג==
בניגוד לכל יום טוב בו יש את המצוות המיוחדות שלו (בחג המצות - סיפור יציאת מצרים, אכילת מצה וכו'; בחג הסוכות - ישיבה בסוכה, ד' מינים) הרי שבחג השבועות אין בו שום מצוה מיוחדת.
 
הסיבה לכך היא: כל הימים-טובים מבטאים ענינים פרטיים בקשר של הקב"ה עם בני ישראל, ולכן הקשר עם הקב"ה הוא באופן מסויים בלבד. ואילו חג השבועות, מתן תורתנו, מבטא את עצם הבחירה של הקב"ה בבני ישראל ואת הבחירה של בני ישראל בקב"ה. זהו עניין כללי-עצמותי, לכן אי אפשר להביע זאת במצווה פרטית.
{{ערך מורחב|ערך=שבועות (מנהגים)}}
{{ערך מורחב|ערך=שבועות (מנהגים)}}
חג השבועות הוא החג היחיד שמחויבים לאכול סעודת חג, כלשון הגמרא: "חלקהו, חציו לה', וחציו לכם".  
חג השבועות הוא החג היחיד שמחויבים לאכול סעודת חג, כלשון הגמרא: "חלקהו, חציו לה', וחציו לכם".  
שורה 49: שורה 61:
הסיבה לכך שאדה"ז אינו מקבל את שיטת התוס' רי"ד היא, מכיון שלא מסתבר שמפני דבר שנעשה מכורח המציאות יהפך יום זה ליום חג.
הסיבה לכך שאדה"ז אינו מקבל את שיטת התוס' רי"ד היא, מכיון שלא מסתבר שמפני דבר שנעשה מכורח המציאות יהפך יום זה ליום חג.
[[קובץ:קבלת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ומשה ניגש לבדו אל הערפל]]
[[קובץ:קבלת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ומשה ניגש לבדו אל הערפל]]
ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי 'חג' הוא יום התגלות אלוקית וככל שההתגלות חזקה יותר - כך עוצמתו חשובה ונעלית יותר. ההתגלות האלוקית הנעלית ביותר שהיתה מאז ומעולם - התקיימה במעמד מתן-תורה. [[עצמות]]ו ומהותו של הקדוש ברוך הוא התגלתה לעיני כל בני-ישראל, לכן שבועות הוא חג בעל מעלה נשגבת משאר החגים, יום עילאי שאין כמוהו.
[[האריז"ל]] גילה שבשבועות מידי שנה מתגלית אותה קדושה אלוקית נשגבת שהיתה במעמד הר-סיני. לכן חג שבועות מידי שנה הוא יום קדושה לעילא ולעילא. [[הרבי]] אומר כי עיקר ההתגלות היא בקריאת "עשרת הדברות", כי אמנם אנו שומעים אותם מפי בעל-הקורא, אך בתוך קולו הגשמי מוסתר קול סמוי של "עצמותו ומהותו יתברך" הקורא את עשרת-הדברות בכל בית כנסת כמו במעמד הר סיני. לכן, ציווה הרבי "שבעשרת הדברות יהיו כל בתי-הכנסת מלאים באנשים נשים וטף (בנפרד כמובן), וכדאי להביא גם ילדים קטנים "מבן חודש ומעלה", והמהדרים יביאו אפילו תינוקות יותר רכים".
== "זמן מתן תורתינו" ==
[[קובץ:הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלע על הר סיני עם תחריטים]]
חז"ל מלמדים שכל התורה כולה, גם התורה שבעל-פה ואפילו "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש", וכל דברי "הנביאים והחכמים העומדים בכל דור ודור" - כולם "ניתן למשה במתן-תורה בהר-סיני", "כל אחד ואחד קיבל את שלו מסיני".
גם [[פנימיות התורה]], [[תורת הקבלה]] והחסידות, ניתנו בהר סיני, ואדרבה הם התגלו וניתנו בגלוי לעין כל יותר מהתורה הנגלית באותו המעמד.




תפריט ניווט