39,916
עריכות
מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
השיטה היא, לקחת חבית גדולה, לנקב חור בתחתיתה, להטיל אותה אל המעיין, ולחבר אותה בשלשלאות שלא תפול. על פי הוראת אדה"ז יש להקפיד שלא תהיה החבית "כלי" לפני קביעתה במקום המקווה, ועל פי הסבר אדמו"ר הצמח צדק, הטעם הוא כדי לצאת ידי חובת דעת הראב"ד שסובר שאי אפשר לטבול בכלים בשום פנים ואופן, גם אם מנקבים בה נקב כשפופרת הנוד. | השיטה היא, לקחת חבית גדולה, לנקב חור בתחתיתה, להטיל אותה אל המעיין, ולחבר אותה בשלשלאות שלא תפול. על פי הוראת אדה"ז יש להקפיד שלא תהיה החבית "כלי" לפני קביעתה במקום המקווה, ועל פי הסבר אדמו"ר הצמח צדק, הטעם הוא כדי לצאת ידי חובת דעת הראב"ד שסובר שאי אפשר לטבול בכלים בשום פנים ואופן, גם אם מנקבים בה נקב כשפופרת הנוד. | ||
בנוסף, יש לעשות בתיבה חור של טפח על טפח כדי לבטלה מתורת כלי. ואף שלא היה עליה תורת כלי בתלוש כהוראת אדה"ז. כגון שהתיבה הוקמה רק בלאחר חיבורה לגפנות המקווה, שהיו מחברים עמודים עם חורים ורק לאחר חיבורה לדפנות המקווה היו מוסיפים את נסרי העץ להשלים את התיבה, למרות זאת הורו רבותינו נשיאינו שיש להחמיר לנקב טפח על טפח להוציאה מתורת כלי, מכיוון שישנם הסבורים שבדינים מהתורה, אין ההיתר של "קבעו לבסוף חקקו", וגם אם עשו את הכלי לאחר חיבורו בקרקע, אסור שהוא יהיה כלי. | בנוסף, יש לעשות בתיבה חור של טפח על טפח כדי לבטלה מתורת כלי. ואף שלא היה עליה תורת כלי בתלוש כהוראת אדה"ז. כגון שהתיבה הוקמה רק בלאחר חיבורה לגפנות המקווה, שהיו מחברים עמודים עם חורים ורק לאחר חיבורה לדפנות המקווה היו מוסיפים את נסרי העץ להשלים את התיבה, למרות זאת הורו רבותינו נשיאינו שיש להחמיר לנקב טפח על טפח להוציאה מתורת כלי, מכיוון שישנם הסבורים שבדינים מהתורה, אין ההיתר של "קבעו לבסוף חקקו", וגם אם עשו את הכלי לאחר חיבורו בקרקע, אסור שהוא יהיה כלי{{הערה|שות צמח צדק יו"ד סימן קע"ב.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:טהרה]] | |||