שמחה עלברג: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 53 בתים ,  24 במאי 2011
שורה 40: שורה 40:
במשך כל השנים היה הרב עלברג בקשר עם הרבי ואף הרבה לבקר ב-[[770]] ובעיקר היה משתתף ב[[התוועדויות]]יו המרכזיות של הרבי. בין השיחות היה משוחח מידי פעם עם הרבי על הנושאים עליהם דיבר הרבי.
במשך כל השנים היה הרב עלברג בקשר עם הרבי ואף הרבה לבקר ב-[[770]] ובעיקר היה משתתף ב[[התוועדויות]]יו המרכזיות של הרבי. בין השיחות היה משוחח מידי פעם עם הרבי על הנושאים עליהם דיבר הרבי.


עם הזמן הלך והתחזק הקשר שלו עם הרבי התחזק והוא נהפך להיות כעין חסיד חב"ד. הוא הורשה להיכנס לחדרו של הרבי גם לא בזמנים של [[יחידות]] והפגישות ביניהם היו ארוכות. כאשר הפסיק הרבי לקבל אנשים ל[[יחידות]], היו מסדרים לו שולחן מיוחד ב"גן עדן התחתון" (הפרוזדור שלפני חדר הרבי ב-[[770]]), שם הייתה נערכת פגישתם. היה ביניהם התכתבויות רבות בנושאים הלכתיים, הקשורים לתוכן דברי הרבי בהתוועדויותיו (חלקם פורסמו בספרו "שלמי שמחה").
עם הזמן הלך והתחזק הקשר שלו עם הרבי והוא נהפך להיות מעין חסיד חב"ד. הוא הורשה להיכנס לחדרו של הרבי גם לא בזמנים של [[יחידות]] והפגישות ביניהם היו ארוכות. גם כשהרבי הפסיק לקבל אנשים ל[[יחידות]], היו מסדרים לו שולחן מיוחד ב"גן עדן התחתון" (הפרוזדור שלפני חדר הרבי ב-[[770]]), שם הייתה נערכת פגישתם. היה ביניהם התכתבויות רבות בנושאים הלכתיים, הקשורים לתוכן דברי הרבי בהתוועדויותיו (חלקם פורסמו בספרו "שלמי שמחה").


באחד ממכתביו, העוסק בעניין [[מצה]] עשירה, הוא כותב לרבי:
באחד ממכתביו, העוסק בעניין [[מצה]] עשירה, הוא כותב לרבי:
שורה 65: שורה 65:
===שופרו של הרבי===
===שופרו של הרבי===
[[קובץ:הסכמה עלברג ליחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב עלברג לספר "יחי המלך" של הרב [[שלום דובער וולפא|וולפא]]]]
[[קובץ:הסכמה עלברג ליחי המלך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסכמת הרב עלברג לספר "יחי המלך" של הרב [[שלום דובער וולפא|וולפא]]]]
בשנים [[תשט"ו]]-[[תשי"ח]] ניהל הרבי מאבק נגד אלה שניסו להתיר את הנסיעה באוניות ישראליות בשבת. הרב עלברג פירסום את דעתו ההלכתית של הרבי בבטאון "הפרדס" - שנסיעה כזו אסורה והדבר שעורר הדים נרחבים. נוסף על כך גם כתב מאמר משלו, בו הוא מגבה את דעתו של הרבי: {{ציטוטון|תיתי ליה לאדמו"ר מליובאוויטש וישר חילו על אומץ דעתו הגלויה ועל העמדה שנקט בשאלה זו, הנוגעת לנפשם של כמה אלפים המשתמשים באניות ישראליות אלו}}.
בשנים [[תשט"ו]]-[[תשי"ח]] ניהל הרבי מאבק נגד אלה שניסו להתיר את הנסיעה באוניות ישראליות בשבת. הרב עלברג פירסם את דעתו ההלכתית של הרבי בבטאון "הפרדס" - שנסיעה כזו אסורה. פרסום דברי הרבי עורר הדים בעולם התורה. מאוחר יותר גם כתב בנושא מאמר משלו, בו הוא מגבה את דעתו של הרבי. בין היתר הוא כותב: {{ציטוטון|תיתי ליה לאדמו"ר מליובאוויטש וישר חילו על אומץ דעתו הגלויה ועל העמדה שנקט בשאלה זו, הנוגעת לנפשם של כמה אלפים המשתמשים באניות ישראליות אלו}}.


ב[[חודש אייר]] שנת [[תשכ"ד]] ביקש הרבי מהרב עלברג להוציא לאור גליון של "הפרדס" מיוחד לרגל מלאת מאה וחמישים שנה להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]]. הבקשה נענתה בחיוב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15913&st=%u05E2%u05DC%u05D1%u05E8%u05D2 אגרות קודש חכ"ג עמ' קפא].}}.
ב[[חודש אייר]] שנת [[תשכ"ד]] ביקש הרבי מהרב עלברג להוציא לאור גליון של "הפרדס" מיוחד לרגל מלאת מאה וחמישים שנה להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]]. הבקשה נענתה בחיוב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15913&st=%u05E2%u05DC%u05D1%u05E8%u05D2 אגרות קודש חכ"ג עמ' קפא].}}.
שורה 71: שורה 71:
ב[[התוועדות]] שנערכה ביום [[י' בשבט]] [[תשל"ו]] בחר הרבי שבעים ואחד זקנים שיפסקו ש[[ארץ ישראל]] שייכת לעם ישראל. הרב עלברג היה אחד מהם ובמהלך אותה התוועדות אף כובד לשאת דרשה הלכתית בנושא [[שלמות הארץ]]{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=KqXgxqEAMcg&feature=player_embedded#at=84 הרב שמחה עלברג מכריז בהתוועדות של הרבי שארץ ישראל שייכת לעם ישראל (1:24)]{{וידאו}}}}. במוצאי חג [[אחרון של פסח]] בשנת [[תשל"ח]] מסר הרבי שיחה תקיפה אודות המצב הביטחוני בארץ ישראל. הרב עלברג, שנכח בהתוועדות, סיכם את הדברים לעצמו והם פורסמו לאחר מכן ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערת שוליים|גיליון 734}}.
ב[[התוועדות]] שנערכה ביום [[י' בשבט]] [[תשל"ו]] בחר הרבי שבעים ואחד זקנים שיפסקו ש[[ארץ ישראל]] שייכת לעם ישראל. הרב עלברג היה אחד מהם ובמהלך אותה התוועדות אף כובד לשאת דרשה הלכתית בנושא [[שלמות הארץ]]{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=KqXgxqEAMcg&feature=player_embedded#at=84 הרב שמחה עלברג מכריז בהתוועדות של הרבי שארץ ישראל שייכת לעם ישראל (1:24)]{{וידאו}}}}. במוצאי חג [[אחרון של פסח]] בשנת [[תשל"ח]] מסר הרבי שיחה תקיפה אודות המצב הביטחוני בארץ ישראל. הרב עלברג, שנכח בהתוועדות, סיכם את הדברים לעצמו והם פורסמו לאחר מכן ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערת שוליים|גיליון 734}}.


בתקופת [[מלחמת ששת הימים]], כשב[[ארץ ישראל]] שרתה בהלה גדולה, רצו הרבה תושבים לעזוב את והרבי התנגד לכך. הרב עלברג כתב על כך: "קרן אור גדול מחצרות ליבאוויטש" שב"אימרה מוצקה ומוחלטת" אומרת שאין לעזוב ואין לפחד ובודאי "לא ינום ולא ישן שומר ישראל".
בתקופת [[מלחמת ששת הימים]], כשב[[ארץ ישראל]] שרתה בהלה גדולה, רצו הרבה תושבים לעזוב את הארץ והרבי התנגד לכך. הרב עלברג כתב על כך: "קרן אור גדול מחצרות ליבאוויטש" שב"אימרה מוצקה ומוחלטת" אומרת שאין לעזוב ואין לפחד ובודאי "לא ינום ולא ישן שומר ישראל".


בההתועדות [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ו]] שוחח הרב עלברג הרבה עם הרבי בזמן שניגוני בהתוועדות ולבסוף שמעו שהרבי הציע לו להעניק ראיון לשבועון "כפר חב"ד". בגליון 221 פורסם ראיון מקיף שעסק בעיקר בסכנה שבאי תיקון [[חוק מיהו יהודי]] ועל האפשרות שהיתה אז לתקנו, אם רק היו רוצים בכך באמת{{הערת שוליים|מעניין לציין, כי הראיון היה חשוב לרבי עד כדי כך, שכאשר עברו 5 שבועות מאז י"ט כסלו והראיון טרם הודפס, כתב הרבי לעורך העיתון, הרב הלפרין: "ראיון הרב עלברג?! לאחר כמה וכמה שבועות!"}}. ב[[חודש סיון]] [[תש"ל]] גם כתב ב"הפרדס" מאמר בנושא מיהו יהודי.
בההתועדות [[י"ט בכסלו]] שנת [[תשמ"ו]] שוחח הרב עלברג הרבה עם הרבי בזמן הניגונים ולבסוף שמעו את הרבי מציע לו להעניק ראיון לשבועון "כפר חב"ד". בגליון 221 פורסם ראיון מקיף שעסק בעיקר בסכנה שבאי תיקון [[חוק מיהו יהודי]] ועל האפשרות שהיתה אז לתקנו, אם רק היו רוצים בכך באמת{{הערת שוליים|מעניין לציין, כי הראיון היה חשוב לרבי עד כדי כך, שכאשר עברו 5 שבועות מאז י"ט כסלו והראיון טרם הודפס, כתב הרבי לעורך העיתון, הרב הלפרין: "ראיון הרב עלברג?! לאחר כמה וכמה שבועות!"}}. ב[[חודש סיון]] [[תש"ל]] גם כתב ב"הפרדס" מאמר בנושא מיהו יהודי.


ביום [[כ"ז בניסן]] [[תשמ"ח]] יצא הרב עלברג במכתב תמיכה ל[[תהלוכות ל"ג בעומר]] המאורגנות ביוזמתו של הרבי ועל התועלת החינוכית שבזה, כמו גם שגדולי ישראל רבים והצטרפו ותמכו בתהלוכות. לקראת סיום ה[[רמב"ם]] בשנת [[תש"נ]] כתב מכתב אוהד על [[תקנת הרמב"ם]] של הרבי. במאמר שכתב לאחר מלחמת המפרץ בשנת [[תנש"א]] כתב על מסירות נפשו של הרבי ותמיכתו בעם ישראל בתקופת המלחמה.
ביום [[כ"ז בניסן]] [[תשמ"ח]] יצא הרב עלברג במכתב תמיכה ל[[תהלוכות ל"ג בעומר]] המאורגנות ביוזמתו של הרבי ועל התועלת החינוכית שבזה, כמו גם שגדולי ישראל רבים והצטרפו ותמכו בתהלוכות. לקראת סיום ה[[רמב"ם]] בשנת [[תש"נ]] כתב מכתב אוהד על [[תקנת הרמב"ם]] של הרבי. במאמר שכתב לאחר מלחמת המפרץ בשנת [[תנש"א]] כתב על מסירות נפשו של הרבי ותמיכתו בעם ישראל בתקופת המלחמה.

תפריט ניווט