33,627
עריכות
שמחה עלברג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הקשר לחב"ד
| שורה 43: | שורה 43: | ||
עם הזמן הלך והתחזק הקשר שלו עם הרבי התחזק והוא נהפך להיות כעין חסיד חב"ד. הוא הורשה להיכנס לחדרו של הרבי גם לא בזמנים של [[יחידות]] והפגישות ביניהם היו ארוכות. כאשר הפסיק הרבי לקבל אנשים ל[[יחידות]], היו מסדרים לו שולחן מיוחד ב"גן עדן התחתון" (הפרוזדור שלפני חדר הרבי ב-[[770]]), שם הייתה נערכת פגישתם. כמו כן, היו ביניהם קשר מכתבים הדוק בנושאים הלכתיים הקשורים לתוכן דברי הרבי בהתוועדויותיו (חלקם פורסמו בספרו "שלמי שמחה"). | עם הזמן הלך והתחזק הקשר שלו עם הרבי התחזק והוא נהפך להיות כעין חסיד חב"ד. הוא הורשה להיכנס לחדרו של הרבי גם לא בזמנים של [[יחידות]] והפגישות ביניהם היו ארוכות. כאשר הפסיק הרבי לקבל אנשים ל[[יחידות]], היו מסדרים לו שולחן מיוחד ב"גן עדן התחתון" (הפרוזדור שלפני חדר הרבי ב-[[770]]), שם הייתה נערכת פגישתם. כמו כן, היו ביניהם קשר מכתבים הדוק בנושאים הלכתיים הקשורים לתוכן דברי הרבי בהתוועדויותיו (חלקם פורסמו בספרו "שלמי שמחה"). | ||
באחד ממכתביו העוסק בעניין [[מצה]] עשירה, הוא כותב לרבי: | |||
{{ציטוט | {{ציטוט | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
|תוכן=הוד כ"ק [[אדמו"ר]] מרן שליט"א מליובאוויטש. בשיחתו הקדושה במוצאי [[פסח]] דהשתא שזכיתי לשמוע, ציין כ"ק דברי [[אדמו"ר הזקן|הרב]] ב[[שולחן ערוך]] סימן תס"ב שכתב שני טעמים מדוע אין יוצאין במצה עשירה . . הריני בזה להמציא לכ"ק את מאמרי ההלכתי שכתבתי . . ישים נא עיניו הקדושות עליו והיה שכרי גדול. ומה מאד ישמח את לבבי אם יודיעני חוות דעתו הגדולה עליו . . בכל הכבוד וביקרא דאורייתא, המשתחווה מול הדרת קדשו.}} | |תוכן=הוד כ"ק [[אדמו"ר]] מרן שליט"א מליובאוויטש. בשיחתו הקדושה במוצאי [[פסח]] דהשתא שזכיתי לשמוע, ציין כ"ק דברי [[אדמו"ר הזקן|הרב]] ב[[שולחן ערוך]] סימן תס"ב שכתב שני טעמים מדוע אין יוצאין במצה עשירה . . הריני בזה להמציא לכ"ק את מאמרי ההלכתי שכתבתי . . ישים נא עיניו הקדושות עליו והיה שכרי גדול. ומה מאד ישמח את לבבי אם יודיעני חוות דעתו הגדולה עליו . . בכל הכבוד וביקרא דאורייתא, המשתחווה מול הדרת קדשו.}} | ||
ב[[כינוס תורה|כינוסי-תורה]] שנערכו אחרי כל חג ב-770, היה הרב עלברג משתתף-נואם קבוע. בימים שאחרי הכינוס, היה הרבי מתעניין בחידושי התורה אותם השמיע ואף היה משוחח אתו עליהם. ב[[ראש חודש]] [[ניסן]] שנת [[תשל"ד]] כשהרב [[משה פיינשטיין]] הגיע ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]], התלווה אליו הרב עלברג והיה עד במשך כשעה, לשיחה התורנית שהייתה ביניהם. ב[[התוועדות]] שנערכה ביום [[י' בשבט]] [[תשל"ו]] בחר הרבי שבעים ואחד זקנים שיפסקו ש[[ארץ ישראל]] שייכת לעם ישראל. הרב עלברג היה אחד מהם ובמהלך אותה התוועדות אף כובד לשאת דרשה הלכתית בנושא [[שלמות הארץ]]. | |||
במוצאי חג [[אחרון של פסח]] בשנת [[תשל"ח]] | במוצאי חג [[אחרון של פסח]] בשנת [[תשל"ח]] מסר הרבי שיחה תקיפה אודות המצב הביטחוני בארץ ישראל. הרב עלברג, שנכח בהתוועדות, סיכם את הדברים לעצמו והם פורסמו לאחר מכן ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערת שוליים|גיליון 734}}. | ||
===מילאנו=== | ===מילאנו=== | ||