33,627
עריכות
ישראל אריה לייב שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ביוגרפיה: עריכה
(←ביוגרפיה: עריכה) |
(←ביוגרפיה: עריכה) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גורארי", שם אותו אימץ לחייו. בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}. | בשנת [[תר"צ]] עזב את [[ברית המועצות]] ועבר לגור ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]]. את הגבול עבר עם דרכון על השם "מרדכי גורארי", שם אותו אימץ לחייו. בהיותו בברלין חלה במחלת ה'טיפוס' והרבי והרבנית ששהו אז בברלין, נתנו לו מיטה בדירתם הקטנה ודאגו לו עד שהתרפא{{הערת שוליים|מפי [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)]]}}. | ||
בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]]. בשנת [[תרצ"ג]] החליט לצאת מגרמניה ולעלות ל[[ארץ ישראל]]. לשם כך היה זקוק למסמכים מהשלטון הנאצי וגיסתו, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] כבר הייתה באותה תקופה יחד עם הרבי ב[[פריז]] ([[צרפת]]) ומשם דאגה להשיג את המסמכים במשרדי השלטון הנאצי. | בשנת [[תרצ"א]], ככל הנראה בעקבות אחיו (הרבי), נרשם לאוניברסיטה בברלין ולמד שם שלוש שנים, עד לשנת [[תרצ"ג]]. בשנת [[תרצ"ג]] החליט לצאת מגרמניה ולעלות ל[[ארץ ישראל]]. לשם כך היה זקוק למסמכים מהשלטון הנאצי וגיסתו, הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] כבר הייתה באותה תקופה יחד עם הרבי ב[[פריז]] ([[צרפת]]) ומשם דאגה להשיג את המסמכים במשרדי השלטון הנאצי. בהגיעו ל[[ארץ ישראל]] התיישב בעיר [[תל אביב]], שם עבד בספרייה העירונית. לאחר מכן פתח חנות בגדים (ברחוב 'נחלת בנימין' 3). | ||
ביום [[ל' באב]] שנת [[תרצ"ט]] נשא ל[[אשה]] את מרת גניה רויטמן. | |||
בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע | בתקופת שהותו בתל אביב היה ר' ישראל אריה לייב מגיע לעתים ל[[התוועדויות]] של [[חסידי חב"ד]] בתל אביב והיה איתם בקשר. כמו כן היה לומד [[חסידות]] עם ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]], אותו הכיר עוד מילדותו ב[['חדר]]' ב[[יקטרינוסלב]]. | ||
בשנת [[תש"ג]], כשהרבי הדפיס ה[[לוח היום יום]], הוא שלח עותק אחד לאחיו רבי ישראל אריה לייב. לאחר שעיין בספר שמח מאוד ואמר בהתפעלות: "אחי שלח לי את חיבורו הראשון. חבל מאוד שהעולם אינו יודע מה טמון-צפון בפנים החיבור הזה. בהזדמנות אחרת אמר על ה"היום יום": "תמיד ידעתי שלאחי יש 'ראש טוב', אבל עד כדי כך!" | |||
ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, דליה. | ביום [[כ' בחשוון]] שנת [[תש"ה]] נולדה להם בתם היחידה, דליה. | ||
ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"י]], בעזרתו של מר [[שניאור זלמן שזר|שז"ר]], נסע ל[[אנגליה]] כדי להשלים את לימודיו. ביום [[כ"א באייר]] הגיע ללונדון והמשיך לאוניברסיטה ב'ליברפול', שם השתלם בחשבון וחיבר מאמרים מדעיים. | |||
בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז בבית הרפואה. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה. על פי בקשת [[הרבי]], הועלה ארונו לארץ ישראל והוא נטמן בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]. | בתחילת [[חודש אייר]] שנת [[תשי"ב]], בעודו שוהה באנגליה, לקה בהתקף לב חמור ואושפז בבית הרפואה. כעבור שבוע, ביום [[י"ג באייר]] שנת [[תשי"ב]] נפטר באנגליה, בהיותו בן ארבעים ושש שנה. על פי בקשת [[הרבי]], הועלה ארונו לארץ ישראל והוא נטמן בבית העלמין העתיק ב[[צפת]]. | ||
את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער | את עובדת פטירת ישראל אריה לייב, דאג הרבי להסתיר מאמו, מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]], כדי שמצב בריאותה לא יתערער כשיודע לה על פטירת בנה{{הערה|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=61509 כך הסתיר הרבי מאימו את פטירת אחיו - יומן מרתק] - [[חב"ד אינפו]].}}. בימי ה'שבעה' המשיך הרבי לבקרה כמידי יום ואף כתב מכתבים בשם אחיו ושלחם בדואר מהנמען 'ישראל אריה לייב', אל אימו. נוהל זה נמשך עד יום פטירתה, [[ו' בתשרי]] שנת [[תשכ"ה]]. | ||
==התייחסות מהרבי== | ==התייחסות מהרבי== | ||