1,087
עריכות
רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←לידתו וילדותו
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
===לידתו וילדותו=== | ===לידתו וילדותו=== | ||
הוריו של אדמו"ר הזקן, ר' ברוך ורבקה נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז אלול תק"ג]] ובמשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים. בעצת ר' יצחק שאול נסעו יחד בחודש [[מנחם אב]] | הוריו של אדמו"ר הזקן, ר' ברוך ורבקה נישאו ב[[יום שישי]] [[י"ז אלול תק"ג]] ובמשך כעשרה חדשים לא היו להם ילדים. בעצת ר' יצחק שאול נסעו יחד בחודש [[מנחם אב]] [[תק"ד]] אל [[הבעל שם טוב]] כדי שיברכם בילדים. הבעל שם טוב ידע ש[[נשמה]] חדשה צריכה לרדת לעולם, ברכם והבטיח להם שבשנה הבאה יפקדו בבן זכר. בינתיים נשארו הזוג ברוך ורבקה אצל הבעל שם טוב ובסעודת יום ההולדת של הבעל שם טוב בח"י ב[[אלול]], אמר הבעל שם טוב לר' ברוך: "למועד הזה ממש אתם חובקים בן" ואכן בדיוק שנה לאחר מכן, ביום רביעי [[ח"י אלול קה"ת]] נולד שניאור זלמן, בעיירה קטנה ליד ליאזני. | ||
ב[[יום הכיפורים]] שנת | ב[[יום הכיפורים]] שנת [[תק"ו]] נסע ר' ברוך אל הבעש"ט, וקיבל ממנו סדר איך להתנהג עם הילד. הבעש"ט הזהירו שלא לספר לאף אחד שנולד לו בן ולא על חכמותיו. בגיל שנה החל לדבר ובהיותו בן שנתיים הרגישו הוריו כי לילד יש זיכרון ותפיסה בלתי רגילים. | ||
בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק"ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל הבעל שם טוב, ל[[מז'יבוז']]. הבעש"ט הניח לו את פיאותיו, בירכו ברכת | בהגיעו לגיל שלוש (בשנת [[תק"ח]]) הביאו אותו הוריו ודודתו (אחות אביו - הרבנית דבורה לאה) אל הבעל שם טוב, ל[[מז'יבוז']]. הבעש"ט הניח לו את פיאותיו, בירכו [[ברכת כהנים]] והזהיר את הוריו שיחזרו לביתם מיד ושלא יספרו היכן היו. לשאלת הילד מי היה היהודי שגזז את שערותיו השיבה אמו שזהו היה "סבא". | ||
שניאור זלמן אובחן כילד מסודר בזמנים ובלימודים. ביום [[ט"ו כסלו תק"י]] בגיל חמש התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי | שניאור זלמן אובחן כילד מסודר בזמנים ובלימודים. ביום [[ט"ו כסלו תק"י]] בגיל חמש התקבל ר' שניאור זלמן כאחד מחברי ה[[חברה קדישא]] בעיירה ליאזני. בגיל שמונה כבר היה בקי בסידור "שער השמים" של ה[[של"ה]], והתנהג לפי הנהגות השל"ה. כמו כן, כתב פירוש על התורה שכלל את הפירושים של [[רש"י]], [[ראב"ע]] ו[[רמב"ן]] אך לאחר שחלם שלוש פעמים כי רש"י, ראב"ע ורמב"ן תובעים אותו לדין, שרף את הפירוש! | ||
בהיותו בן אחת עשרה החל בעסקנות כללית, ובגיל [[בר מצווה]] בשנת [[תקי"ח]] הוכתר בתארים גאון, רב תנא הוא ופליג. | |||
בגיל שמונה עשרה סיים ללמוד את ה[[תלמוד]] עם נושאי כליו ואת ספרי הראשונים והאחרונים. | |||
ביום שישי [[י"ב מנחם אב תק"כ]] נישא לרעייתו מרת [[הרבנית סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא]] והיה סמוך על שולחן חותנו ב[[וויטבסק]]. | ביום שישי [[י"ב מנחם אב תק"כ]] נישא לרעייתו מרת [[הרבנית סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן)|סטערנא]] והיה סמוך על שולחן חותנו ב[[וויטבסק]]. | ||