2,628
עריכות
דוד רסקין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בעל קורא במניין של הרבי
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
מאז ואילך היה ר' דוד הבעל-קורא הקבוע במניין הרבי בימות החול. מכיוון שבימים ההם טרם הסכים הרבי לקבל את עול הנשיאות, נהג ר' דוד שכאשר קרא לרבי לעלות לתורה היה פותח בקול רם ״יעמוד״ ואומר (כמעט) בלחש ״אדונינו מורינו ורבינו״ ומסיים בקול רם ״בהרב ר׳ לוי יצחק״. כך נהג במשך כל הקיץ עד ליום [[שמחת תורה]] [[תשי"א]], אז קרא אחד מזקני החסידים את ה"מרשות" ל[[חתן בראשית]], וכאשר הגיע לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי. | מאז ואילך היה ר' דוד הבעל-קורא הקבוע במניין הרבי בימות החול. מכיוון שבימים ההם טרם הסכים הרבי לקבל את עול הנשיאות, נהג ר' דוד שכאשר קרא לרבי לעלות לתורה היה פותח בקול רם ״יעמוד״ ואומר (כמעט) בלחש ״אדונינו מורינו ורבינו״ ומסיים בקול רם ״בהרב ר׳ לוי יצחק״. כך נהג במשך כל הקיץ עד ליום [[שמחת תורה]] [[תשי"א]], אז קרא אחד מזקני החסידים את ה"מרשות" ל[[חתן בראשית]], וכאשר הגיע לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי. | ||
==חבר הנהלת הישיבה== | |||
בהיותו ביחידות לקראת חתונתו, אמר לו הרבי בין השאר שבשעת ה[[חופה]] עליו לזכור את הרבי. כאשר שאל את הרבי בנוגע לכיתוב של ההזמנה, ענהו הרבי "בלשון הרב". על פי השמועה, הזמנתו של ר' דוד הייתה ההזמנה הראשונה שנכתבה בנוסח ההזמנה ל[[מנחם מנדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)#נישואיו|חתונת הרבי]] בשנת תרפ"ט. | |||
בשנת תשי"ד הצטרף ר' דוד לצוות הישיבה, כמגיד שיעור בסניף הישיבה בבעדפורד. כעבור כמה שנים צורף להנהלת הישיבה. | |||
בתפקידו בהנהלת הישיבה, שילב ר' דוד אכפתיות מיוחדת לצרכיהם האישיים של הבחורים, לצד תקיפות ודרישה בלתי-מתפשרת לעמוד בסדרי הישיבה. כל בקשה של תמים, על כל מגווניה, דאג ר' דוד למלאות, ולא היה מסוגל לסרב לאף בקשה של עשיית טובה לבחור. הוא היה אדם רגיש, שהבחורים היו כל עולמו, ותמיד ידע לתת את המילה הנכונה במקום הנכון. | |||
אופיו הנוח התבטא גם ביחסים עם חבריו לצוות הנהלת הישיבה. מטבע הדברים ישנן הערות רבות לאנשי הצוות על אופן מילוי תפקידם. ר' דוד הקפיד תמיד שלא לומר מילה וחצי מילה לאחד מאנשי הצוות בנוכחות שאר אנשי הצוות וכל-שכן שלא במהלך אסיפות ההנהלה. כאשר היו לו הערות, הוא דאג לגשת באופן אישי ובדיסקרטיות מלאה לאותו איש צוות ולומר לו את ההערה או הביקורת. | |||
גם כאשר רצה להביע דעה או ביקורת, מעולם לא כפה אותה על העומד מולו, אלא רק הביע דעתו בתור הצעה ובנעימות גדולה מאוד. | |||
בינו לבין ראש הישיבה הרב מרדכי מענטליק שררו קשרי ידידות גדולים מאוד. הם היו 'באותו ראש' ובאותה הדעה. בכל אסיפת הנהלה, כאשר ר' דוד היה אומר משהו, מיד הרב מענטליק הסכים והשתדל שדבריו יתקבלו. וכך להיפך. בכלל השתדל ר' דוד בכל מאודו ממש שלא ייכנס שום דבר וענין הנודף ממנו ריח של מחלוקת ופירוד הלבבות אל תוך שטחי הישיבה – הן בין הנהלת הישיבה, והן בין הבחורים. | |||
ברבות השנים מונה לתפקידים מרכזיים בניהול הפעילות החב"דית, כפי שיסופר להלן, אולם למרות עיסוקיו המרובים, הייתה לו אכפתיות גדולה מאוד לשמירת הסדרים של הבחורים. מידי יומיים שלוש, היה ניגש למשגיח, הרב יקותיאל ראפ, ומבקש את כל הרשימות של הסדרים. לאחר מכן היה קורא לבחורים באופן אישי ומעמיד אותם על מקומם בתקיפות הנדרשת. | |||
כאמור, לצד התקיפות, התייחס ר' דוד באכפתיות ומעט סלחנות לבחורים. הוא היה אומר שאסור לזרוק בחור מ'תומכי תמימים', מכיוון שזה עלול לרחק אותו לנצח ר"ל. | |||
אחרי הרצח של ר' דוד אוקינאוו הי"ד בקראון הייטס, הגיע מאיר כהנא מ'כך' לשכונה, וקיים אסיפה לעודד נשיאת נשק על ידי יהודים. הרבי קרא לר' דוד וביקשו להביא רשימה של כל מי שהלך לאסיפה. מכיוון שר' דוד שיער שיהיו בחורים שיבקשו להשתתף באסיפה, ולאידך לא רצה שיתעוררו עליהם קפידות – חמל עליהם ר' דוד וביקש מאחיינו לרוץ למקום האסיפה ולהתריע בפני הבחורים שנמצאים שם שר' דוד מתכוון לערוך רישום של כל מי שיהיה נוכח באסיפה... | |||
למרות שבראשות הישיבה עמד הרב מענטליק, ראה הרבי בר' דוד את נציגה של הישיבה לכל העניינים. גם כאשר הייתה לרבי תרעומת כלשהי על המצב בישיבה היה ר' דוד הכתובת הראשונית, גם ובעיקר בשל היותו חייל שסופג הכול (כידוע שסופגים אלה המסוגלים לכך בלבד), ויידע לתקן את המעוות באופן מיידי. | |||
דוגמא לדבר: בליל תשעה באב תשל"א, לאור זעקות השבר של הרבי אודות מיהו יהודי בכל ההתוועדויות של אותו קיץ, באופן ספונטאני, פרצו הבחורים בסיום מעריב בשירת "ציון במשפט תפדה". העיר על כך הרבי בשיחה שאין זה מתאים על פי שולחן ערוך לנגן בתשעה באב, ואז כיוון הרבי את פניו אל עבר דוד ראסקין ואמר: "ובפרט שנמצא כאן מנהל הישיבה!"... | |||
בעקבות ה"קאך" של הרבי בכינוסי הקהל, יזם ר' דוד את הרעיון של כינוסי הקהל "מזמן לזמן" של הנהלת הישיבה יחד עם תלמידי הישיבה על מנת ליצור אחדות ושיח משותף ביניהם. את הכינוסים הללו המשיך גם לאחר שנת הקהל וקרא לזה "כינוס הקהל", מכיוון שהרבי החדיר את העניין שהחיות של הקהל נמשכת עד ה'הקהל' הבא. | |||
שיח ההתוועדויות שלו סבב תמיד סביב נקודה אחת: להמאיס את עניני עולם הזה בנפשות תלמידי התמימים. הוא דיבר שעות על גבי שעות רק על זה. איך שתאוות העולם הזה הם הבל ורעות רוח. והוא גם היה נוהג לעשות צחוק מענייני העולם. לדוגמא: הוא היה צוחק על הבחורים שאינם מסוגלים לשתות רק מים והם חייבים לרוות את צימאונם באמצעות "מים קופצים" – כינוי אותו הדביק לסודה... | |||
בליל הסדר של פסח, התלווה ר' דוד יחד עם שאר חברי ההנהלה אל ביקורו של הרבי בחדר האוכל, ולאחר תום הסדר של הבחורים, הוא היה פותח בהתוועדות עם התמימים עד אור הבוקר. | |||
גם בליל שביעי של פסח התוועד ר' דוד עם התמימים מאמצע הלילה עד אור הבוקר. בהתוועדות זו נכח באופן קבוע הרב חודוקוב שעמד על מקומו הקבוע מתחת לשעון בזאל הקטן והקשיב לכל ההתוועדות עד תומה. | |||