תענית בה"ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 12 בתים ,  18 במאי 2011
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
נהגו במדינות אלו להתענות שני וחמישי ושני אחר פסח.. נוהגין להמתין להתענות אחר הפסח עד שיצא כל חודש ניסן.. נוהגין לברך כל מי שיתענה בה"ב, אחר קריאת-התורה בשבת שלפני בה"ב..<REF>שו"ע אדמו"ר תצב, א-ג.</REF>. בזמן [[אדמו"ר הצמח-צדק]] נהגו רוב החסידים להתענות בה"ב <REF>ראה לקוטי-דבורים, עמ' 1046. ועוד שם בעמ' תקכ, ובס' השיחות תש"א עמ' 58.</REF>.  
נהגו במדינות אלו להתענות שני וחמישי ושני אחר פסח.. נוהגין להמתין להתענות אחר הפסח עד שיצא כל חודש ניסן.. נוהגין לברך כל מי שיתענה בה"ב, אחר קריאת-התורה בשבת שלפני בה"ב..<REF>שו"ע אדמו"ר תצב, א-ג.</REF>. בזמן [[אדמו"ר הצמח-צדק]] נהגו רוב החסידים להתענות בה"ב <REF>ראה לקוטי-דבורים, עמ' 1046. ועוד שם בעמ' תקכ, ובס' השיחות תש"א עמ' 58.</REF>.  


הרבי אמרף כי בימינו, רוב בני-ישראל - ובעיקר בחוגי ה[[חסידים]] - אינם מתענים בה"ב, וגם אין מכריזים ומברכים ביום השבת שלפני התענית. וי"ל שזהו מצד העילוי והקירבה לזמן הגאולה, אשר מתמעט הצורך בתעניות, וגם הוא מעין העתיד-לבוא ש"כל הצומות האלו עתידים ליבטל.. להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה" כדברי ה[[רמב"ם]] בסוף הל' תעניות. אך אלו המתענים בה"ב, תבוא עליהם ברכה, וצריכים להמשיך במנהגם הטוב. ועם זאת, אלו שאינם מתענים, גם אצלם לא חסר ענין ה"ימי רצון" של ימי התענית, אלא שהוא בקו הטוב והשמחה בגלוי <REF>על-פי שיחות ימי בה"ב תשמ"ח. ס' ההתוועדויות, ג, עמ' 260-257.</REF>.
הרבי אמר, כי בימינו, רוב בני-ישראל - ובעיקר בחוגי ה[[חסידים]] - אינם מתענים בה"ב, וגם אין מכריזים ומברכים ביום השבת שלפני התענית. וי"ל שזהו מצד העילוי והקירבה לזמן הגאולה, אשר מתמעט הצורך בתעניות, וגם הוא מעין העתיד-לבוא ש"כל הצומות האלו עתידים ליבטל.. להיות ימים טובים וימי ששון ושמחה" כדברי ה[[רמב"ם]] בסוף הל' תעניות. אך אלו המתענים בה"ב, תבוא עליהם ברכה, וצריכים להמשיך במנהגם הטוב. ועם זאת, אלו שאינם מתענים, גם אצלם לא חסר ענין ה"ימי רצון" של ימי התענית, אלא שהוא בקו הטוב והשמחה בגלוי <REF>על-פי שיחות ימי בה"ב תשמ"ח. ס' ההתוועדויות, ג, עמ' 260-257.</REF>.


לעומת זאת, [[הרבי]] עצמו נהג להתענות בה"ב. והיה מתפלל תפילת ערבית בשעה מוקדמת מהרגיל, במנין מצומצם ליד חדרו.
לעומת זאת, [[הרבי]] עצמו נהג להתענות בה"ב. והיה מתפלל תפילת ערבית בשעה מוקדמת מהרגיל, במנין מצומצם ליד חדרו.


גם מי שאינו מתענה, צריך לנצל את ימי בה"ב להוספה על הסדר הרגיל בכל ענייני ה[[תורה]] וה[[מצוות]], ]]תורה]], [[עבודה]] (תפילה) וגמילות-חסדים (כמנהג ישראל בימי התעניות) - והכל בקו הטוב והשמחה בגלוי. והוא בדוגמת "יום טוב" הקשור עם אכילה ושתייה, טוב ו[[שמחה]] ב[[גשמיות]], ועאכו"כ ברוחניות - "אין טוב אלא תורה", "פקודי ה' ישרים משמחי לב". וגם תוספת בעבודת התשובה - שהיא תוכנה הפנימי של התענית - אלא שגם ה[[תשובה]] היא מתוך אכילה ושתייה וכו'.
גם מי שאינו מתענה, צריך לנצל את ימי בה"ב להוספה על הסדר הרגיל בכל ענייני ה[[תורה]] וה[[מצוות]]: [[לימוד התורה]], [[עבודה]] (תפילה) וגמילות-חסדים (כמנהג ישראל בימי התעניות) - והכל בקו הטוב והשמחה בגלוי. והוא בדוגמת "יום טוב" הקשור עם אכילה ושתייה, טוב ו[[שמחה]] ב[[גשמיות]], ועאכו"כ ברוחניות - "אין טוב אלא תורה", "פקודי ה' ישרים משמחי לב". וגם תוספת בעבודת התשובה - שהיא תוכנה הפנימי של התענית - אלא שגם ה[[תשובה]] היא מתוך אכילה ושתייה וכו'.


וכשם שהמתענה צריך "קבלת תענית", כך מי שאינו מתענה מקבל על עצמו את העניינים הבאים במקום ותמורת התענית, ולכל לראש - הוספה בצדקה, כדברי אדמו"ר הזקן בדבר פדיית ה[[תענית]] ב[[צדקה]]<REF>על-פי ס' ההתוועדויות תשמ"ח, ג, עמ' 263-259.</REF>.{{הערה|1=חלק מהערך מבוסס על [http://chabadlibrary.org/chasidim/mchmz/index.htm אוצר מנהגי חב"ד].}}.
וכשם שהמתענה צריך "קבלת תענית", כך מי שאינו מתענה מקבל על עצמו את העניינים הבאים במקום ותמורת התענית, ולכל לראש - הוספה בצדקה, כדברי אדמו"ר הזקן בדבר פדיית ה[[תענית]] ב[[צדקה]]<REF>על-פי ס' ההתוועדויות תשמ"ח, ג, עמ' 263-259.</REF>.{{הערה|1=חלק מהערך מבוסס על [http://chabadlibrary.org/chasidim/mchmz/index.htm אוצר מנהגי חב"ד].}}.
39,916

עריכות

תפריט ניווט