2,276
עריכות
פסח שני: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פסח שני''' הוא חג החל ביום י"ד באייר. ביום זה, כל מי שנאנס ולא יכול היה להקריב את קרבן | '''פסח שני''' הוא חג החל ביום [[י"ד באייר]]. בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, ביום זה, כל מי שנאנס ולא יכול היה להקריב את [[קרבן פסח]] במועדו - [[י"ד בניסן]], יכול להשלימו ולהקריבו ביום זה. | ||
==מקור המצווה== | |||
בשנת 2449 לבריאת העולם, ציינו [[בני-ישראל]] את יום השנה הראשון ליציאתם ממצרים ב[[י"ד בניסן]] והקריבו את [[קורבן הפסח]]. אותו יכלו להקריב רק אנשים הטהורים מ[[טומאת מת]]. קבוצת אנשים קטנה שהייתה טמאת-מת באו למשה בתלונה: "למה נגרע?" לאור זאת פנה משה לה', אשר ענה לו בציווי חדש - אנשים שהיו טמאים או בדרך רחוקה בזמן הפסח הראשון, יכולים להקריב בחודש הבא - ב[[י"ד באייר]]. | |||
== | ==הלימוד מהיום== | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב: פסח שני ענינו שאף פעם לא אבוד, יכולים תמיד לתקן, אפילו מי שהי' טמא, מי שהי' בדרך רחוקה, ואפילו "לכם", שהי' ברצונו, אעפ"כ יכולים לתקן.<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/14/48&search=%D7%97%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93 תורת מנחם]</REF> | |||
יום זה מסמל את כוחה של התשובה, כל מצב בו יהודי נמצא, יכול לשוב. הרבי לומד מיום זה: בזמן ה[[גלות]] צריך לזעוק ולתבוע מאת ה' את הגאולה, וכמו שנענו ישראל בזמנו, כך נענה גם עכשיו. | |||
==הלכות ומנהגי חב"ד לפסח שני== | |||
נוהגים לאכול מצה בסעודת יום י"ד באייר, הרבי הדגיש שהמנהג הפשוט הוא לאכול מצה בליל [[ט"ו באייר]], זכר לאכילת הפסח שנעשה בלילה. | |||
אין אומרים [[תחנון]], ב[[תפילת מנחה]] של [[י"ג אייר]] עדיין אומרים [[תחנון]]. | |||
מתקנות [[הרבי]] ליום זה: | |||
א. יש לעורר ולהרעיש אצל כל בני ישראל שבכל מקום ומקום, שינצלו הנתינת-כח דפסח שני - שמורה ונותן כח לתקן כל עניני העבודה בתורה ומצות. | א. יש לעורר ולהרעיש אצל כל בני ישראל שבכל מקום ומקום, שינצלו הנתינת-כח דפסח שני - שמורה ונותן כח לתקן כל עניני העבודה בתורה ומצות. | ||