ל"ג בעומר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 499 בתים ,  17 במאי 2011
שורה 14: שורה 14:
===יוצאים לשוח בשדה===
===יוצאים לשוח בשדה===


*[[הבעל שם טוב]], [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו נוסעים בל"ג בעומר אל השדה. אף שהצמח-צדק לא נהג לצאת לנסיעות, לבד מהנסיעות הידועות לפטרבורג, אך בל"ג בעומר היה יוצא עם החסידים אל השדה.
*[[הבעל שם טוב]], ו[[אדמו"ר הזקן]] היו נוסעים בל"ג בעומר אל השדה.
*אצל [[אדמו"ר האמצעי]] היה ל"ג בעומר מהימים טובים המצוינים, והיה במצב של התגלות. היו יוצאים לשדה, והיו רואים ישועות ומופתים כמים, במיוחד בעניני ילדים.<REF> [[היום יום]] ל"ג בעומר. [[תורת מנחם]] ח"ג [[תשי"א]] עמ' 94.</REF> מנהג קדום זה, חידש הצמח צדק משנת תקע"ד - השנה הראשונה שקבע את משכנו בעיר [[ליובאוויטש]], בשנת תקע"ד, בעריכת סעודה קלה, שתיית משקה ואכילת ביצים מבושלות, בניגונים ובריקודים. הוא עצמו לא היה נוטל ידיו [לסעודה], אך היה שותה "משקה" (אף שמצד בריאותו היה הדבר אסור עליו). ראו אז מופתים רבים, רובם בנוגע לבנים [= להפקד בבנים], (ולכן במשך כל השנה היו ממתינים לל"ג בעומר){{הערה|[[לוח היום יום]] (ח"י אייר)}} באמצע הסעודה או בסופה הוא היה בא ואומר [[מאמר]] חסידות, והיה מצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת ל"ג בעומר בשנים שעברו, ענייני התורה, שיחות והסיפורים שדיברו אז. ואחרי אשר נסע כ"ק אדמו"ר היו החסידים מטביים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב. כשנתיישבו חוכרי הכפרים החסידים, בסביבות ליובאוויטש, נקבע מנהג חגיגת ל"ג בעומר בסעודות גדולות, שהיו מתחילות מאחר תפילת שחרית ל"ב בעומר.
<REF>על-פי [[ליקוטי דיבורים]], עמ' 5401</REF>
*[[אדמו"ר המהר"ש]] היה נוסע בל"ג בעומר עד פרעמאווע (כפר ליד [[ליובאוויטש]]).
<REF>ספר השיחות תרצ"ט, עמ' 233</REF>. 


*אצל [[אדמו"ר האמצעי]] היה ל"ג בעומר מהימים טובים המצוינים, והיה במצב של התגלות. היו יוצאים לשדה, והיו רואים ישועות ומופתים כמים, במיוחד בעניני ילדים.<REF> [[היום יום]] ל"ג בעומר. [[תורת מנחם]] ח"ג [[תשי"א]] עמ' 94.</REF> מנהג קדום זה, חידש הצמח צדק משנת תקע"ד - השנה הראשונה שקבע את משכנו בעיר [[ליובאוויטש]], בשנת תקע"ד, בעריכת סעודה קלה, שתיית משקה ואכילת ביצים מבושלות, בניגונים ובריקודים. הוא עצמו לא היה נוטל ידיו [לסעודה], אך היה שותה "משקה" (אף שמצד בריאותו היה הדבר אסור עליו). ראו אז מופתים רבים, רובם בנוגע לבנים [= להפקד בבנים], (ולכן במשך כל השנה היו ממתינים לל"ג בעומר){{הערה|[[לוח היום יום]] (ח"י אייר)}} באמצע הסעודה או בסופה הוא היה בא ואומר [[מאמר]] חסידות, והיה מצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת ל"ג בעומר בשנים שעברו, ענייני התורה, שיחות והסיפורים שדיברו אז. ואחרי אשר נסע כ"ק אדמו"ר היו החסידים מטביים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב. כשנתיישבו חוכרי הכפרים החסידים, בסביבות ליובאוויטש, נקבע מנהג חגיגת ל"ג בעומר בסעודות גדולות, שהיו מתחילות מאחר תפילת שחרית ל"ב בעומר<REF>על-פי [[ליקוטי דיבורים]], עמ' 5401</REF>


כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר אודות הסדר-יום בל"ג בעומר בזמן הצמח-צדק: [[תר"ד]], היה עדיין הסדר שאת סעודת ל"ג בעומר ערכו בשדה. הסדר היה שבאור לל"ג בעומר היו החסידים עורכים סעודה [[התוועדות|ומתוועדים]] עד מאוחר בלילה. בבוקר ל"ג בעומר היו מתפללים בהשכמה, ומתוועדים עד שעה שתיים בצהרים, ואז היה אדמו"ר הצמח-צדק יוצא אל ה"עולם". באותה שנה חל ערב ל"ג בעומר בסדר תניינא של בה"ב, והרבנים התירו, בהוראת שעה, ליטול ידים לסעודת אחר תפילת המנחה
*גם  [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה נוסע בל"ג בעומר אל השדה. אף שהצמח-צדק לא נהג לצאת לנסיעות, לבד מהנסיעות הידועות לפטרבורג, אך בל"ג בעומר היה יוצא עם החסידים אל השדה{{הערה|פעם אל הככר שלפני חצר הרנאראווע ופעם לשדה המישור שבכפר רחרעמאווא}}). הסדר היה שהזוכה בעריכת החגיגה היה מזמין את החסידים היושבים ואת האורחים הבאים, שיבואו אליו עוד ערב ל"ג בעומר, ואחר [[תפילת מנחה]] גדולה ביום ל"ב בעומר היה עורך [[סעודה]] גדולה בדגים ו[[בשר]] שנמשכה עד [[תפילת ערבית]]. בבוקר ל"ג בעומר היו מתפללים בהשכמה, ומתוועדים עד שעה שתיים בצהרים,
<REF>ס' השיחות תש"א עמ' 85</REF>.
בשעת הסעודה היו חוזרים מאמר [[דא"ח]], מספרים סיפורי [[חסידים]] ו[[מתנגדים]], ורוקדים, ועל-פי רוב היו נעורים כל הלילה ומתפללים בהשכמה תפילה בציבור במתינות וגם באריכות. בשעה האחת-עשרה היתה מוכנה סעודת חלב עם משקה יי"ש לרוב, ומשעה השלישית בערך היו מחכים לביאתו של כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].  באותה שנה חל ערב ל"ג בעומר בסדר תניינא של בה"ב, והרבנים התירו, בהוראת שעה, ליטול ידים לסעודת אחר תפילת המנחה <REF>ס' השיחות תש"א עמ' 85, ועוד</REF>.  
 
סדר חגיגת ל"ג בעומר היה כנהוג מימי קדם לצאת חוץ לעיר (פעם אל הככר שלפני חצר הרנאראווע ופעם לשדה המישור שבכפר רחרעמאווא). הזוכה בעריכת החגיגה היה מזמין את החסידים היושבים ואת האורחים הבאים, שיבואו אליו עוד ערב ל"ג בעומר, ואחר תפילת מנחה גדולה ביום ל"ב בעומר היה עורך סעודה גדולה בדגים ובשר שנמשכה עד תפילת ערבית.
 
בשעת הסעודה היו חוזרים מאמר [[דא"ח]], מספרים סיפורי [[חסידים]] ו[[מתנגדים]], ורוקדים, ועל-פי רוב היו נעורים כל הלילה ומתפללים בהשכמה תפילה בציבור במתינות וגם באריכות.  
 
בשעה האחת-עשרה היתה מוכנה סעודת חלב עם משקה יי"ש לרוב, ומשעה השלישית בערך היו מחכים לביאתו של כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].  


*[[אדמו"ר המהר"ש]] היה נוסע בל"ג בעומר עד פרעמאווע (כפר ליד [[ליובאוויטש]]) 
* על התוועדויותיו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב, מספר ר' [[רפאל כהן]]: בל"ג בעומר אחרי תפילת שחרית היתה התוועדות קצרה בבית הרבי [מוהרש"ב] בחדר האוכל. על השולחן היה "[[משקה]]" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין לאורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה  ניגונים ואמר מאמר חסידות [היו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס להתוועדות זו].
<REF>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 75 (עם הוספות מספר "[[אוצר מנהגי חב"ד]]" עמ' הע"ר</REF>
===הדלקות ל"ג בעומר===
===הדלקות ל"ג בעומר===


מרשימת התוועדות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בל"ג בעומר [[תרצ"ט]]: פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק במירון, אלא גם ב[[ירושלים]] וב[[חברון]]. בשנת תרנ"ג [או תרנ"ד, אין זוכרים כיצד אמר אדמו"ר] קנה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ההדלקה הראשונה.  
פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק במירון, אלא גם ב[[ירושלים]] וב[[חברון]]. בשנת תרנ"ג או תרנ"ד קנה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ההדלקה הראשונה{{הערה|מרשימת התוועדות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בל"ג בעומר [[תרצ"ט]]}}. בהקשר זה, יש מכתב כ"ק אדמו"ר הרש"ב מכ"ב תרמ"ח, ובה הוא כותב: {{ציטוטון|ההדלקה בחברון ת"ו רצוני לקנות, אך על קבר רשב"י לא יקנה עבורי}}
 
<REF>ספר השיחות תרצ"ט עמ' 033 </REF>
[מעניין לציין למכתב כ"ק אדמו"ר הרש"ב מכ"ב תרמ"ח, וז"ל: "ההדלקה בחברון ת"ו רצוני לקנות, אך על קבר רשב"י לא יקנה עבורי"].
<REF>ספר השיחות תרצ"ט עמ' 033 </REF>
 
על התוועדויותיו של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב, מספר ר' [[רפאל כהן]]: בל"ג בעומר אחרי תפילת שחרית היתה התוועדות קצרה בבית הרבי [מוהרש"ב] בחדר האוכל. על השולחן היה "[[משקה]]" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין לאורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה  ניגונים ואמר מאמר חסידות [היו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס להתוועדות זו].
<REF>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 75 (עם הוספות מספר "[[אוצר מנהגי חב"ד]]" עמ' הע"ר</REF>


== מנהגי היום ==
== מנהגי היום ==
39,916

עריכות

תפריט ניווט