יונה מפולוצק: הבדלים בין גרסאות בדף

כשלמד כשלש שנים עם רבי [[עזריאל סופר]], נעשה לחסיד נלהב והתקשר אל [[הבעל שם טוב]] ולאחר מכן אל הרב ה[[מגיד ממזריטש]]. בהיותו כבן שבעים וחמש, ראה בחלומו את ה[[בעל שם טוב]] ואת הרב המגיד ועל פיהם העתיק את מושבו לליאזנא ־ [[תקל״ח]]. חמש שנים ־ תקל״ח־תקמ״ב ־ היה מגיד שיעור עיוני לפני האברכים הצעירים, ולאחר מכן, על פי בקשתו מרבינו הזקן, הפסיק אמירת השיעורים כי נפשו חשקה בתורה ועבודה לעצמו.

אביו של רבי יונה מפולוצק, רבי אברהם, היה מגדולי הגאונים, לא פסק פומיה מגירסא, והיה בעל הגיון ושכל בריא, וכל סוגיא היה מבאר ומסביר, ובהיותו כבן שמונים היה לומד לעצמו ומתרגם כל תיבה ותיבה בטוב טעם, ובהיותו בשפה המדוברת כילד. מורנו [[הבעל שם טוב]] אמר כי הרבה מלאכים יש להם עבודה מרובה ועסק רב לכבס את דברי תורתו של הגאון הישיש רבי אברהם מפולוצק מהגשמת ההגיון, ולמעלה שמחים מתמימות חיבתו של רבי אברהם ללימוד הגמרא.

רבי [[זלמן מלוצק]], רבי [[שלמה מבאיעוו]] ורבי [[יונה מפולוצק]], שלשה זקנים אלה, היו אצל מורנו ה[[בעל שם טוב]] ביום [[י"ח אלול תק"ה]] ־ יום הולדתו של רבנו הזקן - ונכחו בשעת הסעודה שעשה ה[[בעל שם טוב]] כדרכו בקודש מימים ימימה והיה בשמחה גדולה ואמר תורה על הכתוב ״זה ינחמנו״ ־ שעד שבא נח לא היה להם כלי מחרישה.