39,916
עריכות
מים שאובים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ברז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מים שאובים]]'''מים שאובים''' הוא כלל בהלכות מקווה ו[[נטילת ידיים]]{{הערה|שכן הטובל ידיו במקווה, אף ללא כלי, יצא ידי חובת נטילה, אם המקווה היה כשר ולא מים שאובים.}}, הבא לחלק בין "מי גשמים" שהם מים שלא היתה בהם תפיסת ידי אדם, לבין מים שאובים, שנשאבו בכלי על ידי אדם. | [[קובץ:ברז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מים שאובים]]'''מים שאובים''' הוא כלל בהלכות מקווה ו[[נטילת ידיים]]{{הערה|שכן הטובל ידיו במקווה, אף ללא כלי, יצא ידי חובת נטילה, אם המקווה היה כשר ולא מים שאובים.}}, הבא לחלק בין "מי גשמים" שהם מים שלא היתה בהם תפיסת ידי אדם, לבין מים שאובים, שנשאבו בכלי על ידי אדם. | ||
==מקור ההלכה== | ==מקור ההלכה== | ||
בפסולם של מים שאובים כבר נחלקו גדולי הראשונים: הראב"ד ועימו הרשב"א מביאים את דברי התורת כוהנים שאומר {{ציטוטון|אך מעיין מקווה ובור מים יהיה טהור | בפסולם של מים שאובים כבר נחלקו גדולי הראשונים: הראב"ד ועימו הרשב"א מביאים את דברי התורת כוהנים שאומר {{ציטוטון|אך מעיין מקווה ובור מים יהיה טהור - , מה מעיין בידי שמים אף מקווה בידי שמים}}, ולפי זה הם קובעים שהפסול העיקרי במקווה הוא כאשר הוא נעשה על ידי אדם, ואפילו אם אדם שאב בידיו מים והטילם למקווה נחשבים המקווה לפול בידי אדם. לעומת זאת, מים שאובים הוא פסול מדרבנן, אם לא הוטלו למקווה באופן ישיר. לעומת זאת ראשונים אחרים, סבורים שהתורת כוהנים הוא רק "אסמכתא", אך הפסול העיקרי הוא "מים שאובים", ויש אומרים שהוא מדאורייתא. בתוספות ישנן שני דיעות, לפי דיעה אחת אם '''כל''' המקווה נוצר ממים שאובים הוא פסול מהתורה, אך אם רק חלקו נוצר על ידי מים שאובים הוא לא פסול מהתורה, וכך פוסק ה[[בית יוסף]], ה[[רמ"א]] פוסק כדיעה אחרת של הראשונים שהמקווה פסול אם רובו נעשה על ידי מים שאובים. | ||
==אקטואלי== | ==אקטואלי== | ||
גם בימינו, כללי המים השאובים נוגעים הלכה למעשה באופנים מרובים; למשל, כאשר מרוקנים את המקווה, פוסק ה[[שולחן ערוך]] שיש להקפיד שלא לרוקנו באמצעות כלי, שכן אז יש חשש שמא יפלו חזרה מהכלי למקווה, וכאשר יש במקווה שלושה [[לוג]]ין{{הערה|כל לוג הוא שיעור של ששה ביצים.}}. של מים שאובים לפני ששפכו בו ארבעים סאה, הוא פסול. | גם בימינו, כללי המים השאובים נוגעים הלכה למעשה באופנים מרובים; למשל, כאשר מרוקנים את המקווה, פוסק ה[[שולחן ערוך]] שיש להקפיד שלא לרוקנו באמצעות כלי, שכן אז יש חשש שמא יפלו חזרה מהכלי למקווה, וכאשר יש במקווה שלושה [[לוג]]ין{{הערה|כל לוג הוא שיעור של ששה ביצים.}}. של מים שאובים לפני ששפכו בו ארבעים סאה, הוא פסול. | ||