39,916
עריכות
(דף חדש: '''באר מים''' הוא מושג יסודי בתורת הנגלה ובתורת החסידות כאחד. ==רקע== מימי קדם הייתה מציאת מקורות מים …) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''באר מים''' הוא מושג יסודי ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]] כאחד. | [[קובץ:באר מים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|באר מים]]'''באר מים''' הוא מושג יסודי ב[[תורת הנגלה]] וב[[תורת החסידות]] כאחד. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
מימי קדם הייתה מציאת מקורות מים צורך חשוב מאין כמוהו להישרדותו של האדם ולהתפתחות הציוויליזציה, ולכן בארות המים היו מהמבנים הראשונים שהוקמו. ב[[תנ"ך]] ישנו תיעוד של בארות עוד מתקופת [[אברהם אבינו]], | מימי קדם הייתה מציאת מקורות מים צורך חשוב מאין כמוהו להישרדותו של האדם ולהתפתחות הציוויליזציה, ולכן בארות המים היו מהמבנים הראשונים שהוקמו. ב[[תנ"ך]] ישנו תיעוד של בארות עוד מתקופת [[אברהם אבינו]], וה[[תורה]] אף מסקרת בהרחבה מריבה בין רועי [[יצחק]] לרועי אבימלך, אודות בארות שמצא יצחק אבינו. בהלכה ניתן לעולי רגל היתר מיוחד הקרוי פסי ביראות לשאיבת מים בשבת להשקיית בהמותיהם בלבד, אף שבדבר יש איסור דרבנן של הוצאה מרשות לרשות. | ||
==בתורת הנגלה== | ==בתורת הנגלה== | ||
בתורת הנגלה, משמשת באר מים כאחד מדרכי הטהרה. כאשר אדם נטמא בטומאה חמורה, כמו זב או זיבה, הוא זקוק לטבול באחד מדרכי הטהרה המהודרים יותר, כמו טבילה במעיין שהיא הטבילה המהודרת ביותר, וזו מועילה אף לטבילת טהרה לזב, זבה, בשונה מטבילה במקווה המועילה רק לטבילת טהרה, ולטבילת נידה. למעיין ובאר מים ישנם מעלה מיוחדת על פי מקווה הנחשב לכזה, רק אם מימיו אינם "זוחלין" - נדים ונעים, אלא ב"אשבורן" - מים העומדים על מקומם ללא תנועה, ואילו מעיין ובאר מים מטהר אפילו אם מימיו זורמים, כדרך המעיין. | בתורת הנגלה, משמשת באר מים כאחד מדרכי הטהרה. כאשר אדם נטמא בטומאה חמורה, כמו זב או זיבה, הוא זקוק לטבול באחד מדרכי הטהרה המהודרים יותר, כמו טבילה במעיין שהיא הטבילה המהודרת ביותר, וזו מועילה אף לטבילת טהרה לזב, זבה, בשונה מטבילה במקווה המועילה רק לטבילת טהרה, ולטבילת נידה. למעיין ובאר מים ישנם מעלה מיוחדת על פי מקווה הנחשב לכזה, רק אם מימיו אינם "זוחלין" - נדים ונעים, אלא ב"אשבורן" - מים העומדים על מקומם ללא תנועה, ואילו מעיין ובאר מים מטהר אפילו אם מימיו זורמים, כדרך המעיין. |
עריכות