39,916
עריכות
זוחלין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←פסק אדמו"ר הצמח צדק
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
זו היא גם דעת הרא"ש, המביא את פירושו של הר"ש{{הערה|מקוואות פ"ה, סימן י"א.}} שמקווה נפסל גם בחור קטן מאוד, ולמרות שישארו בו ארבעים סאה, עכשיו הוא טובל גם במים העליונים שהם זוחלים. אך מסיים הרא"ש כי {{ציטוטון|הנכון יותר לפרש דמיירי שלא ישארו במקוה מ' סאה אם לא שיסתום הזחילה}}. אך הלכה למעשה, מובא בטור בשם הרא"ש, כי יש לחשוש לדעתו של הר"ש. | זו היא גם דעת הרא"ש, המביא את פירושו של הר"ש{{הערה|מקוואות פ"ה, סימן י"א.}} שמקווה נפסל גם בחור קטן מאוד, ולמרות שישארו בו ארבעים סאה, עכשיו הוא טובל גם במים העליונים שהם זוחלים. אך מסיים הרא"ש כי {{ציטוטון|הנכון יותר לפרש דמיירי שלא ישארו במקוה מ' סאה אם לא שיסתום הזחילה}}. אך הלכה למעשה, מובא בטור בשם הרא"ש, כי יש לחשוש לדעתו של הר"ש. | ||
===פסק אדמו"ר הצמח צדק=== | ===פסק אדמו"ר הצמח צדק=== | ||
אדמו"ר הצמח צדק, מביא ראיה לדעתו של הרא"ש, היא ממשנה האומרת שגל שנתלש ובו ארבעים סאה, ונח על כלים או על אדם, הם מטהרים אותו. לכאורה משנה זו תמוהה, שהרי מים אלו נחשבים ל"זוחלין". המהרי"ק, שכבר שם לב לקושיא, תירץ שמכיוון שהגל בא מהים, וההלכה היא כ[[רבי יוסי]] שים דינו כמקווה, לכן דין הגל כמעיין שמטהר בזוחלין. אך הצמח צדק מקשה על כך, כיצד ניתן לומר סברא כזו אחרי שהגל כבר נתלש כליל מהים ונח על הקרקע. וכאשר אין מחובר למקור המעיין אין דינו כמעיין כנפסק במסכת מקוואות{{הערה|תחילת פרק ה' ובר"ש שם.}}. בנוסף קשה, כיצד ייתכן שעל הגל להיות בגודל של ארבעים סאה כמקווה, | אדמו"ר הצמח צדק, מביא ראיה לדעתו של הרא"ש, היא ממשנה האומרת שגל שנתלש ובו ארבעים סאה, ונח על כלים או על אדם, הם מטהרים אותו. לכאורה משנה זו תמוהה, שהרי מים אלו נחשבים ל"זוחלין". המהרי"ק, שכבר שם לב לקושיא, תירץ שמכיוון שהגל בא מהים, וההלכה היא כ[[רבי יוסי]] שים דינו כמקווה, לכן דין הגל כמעיין שמטהר בזוחלין. אך הצמח צדק מקשה על כך, כיצד ניתן לומר סברא כזו אחרי שהגל כבר נתלש כליל מהים ונח על הקרקע. וכאשר אין מחובר למקור המעיין אין דינו כמעיין כנפסק במסכת מקוואות{{הערה|תחילת פרק ה' ובר"ש שם.}}. בנוסף קשה, כיצד ייתכן שעל הגל להיות בגודל של ארבעים סאה כמקווה, שמכאן מוכח שדינו כמקווה, ואיך יטהר בזוחלין כמעיין, בעוד שתמיד ההלכה היא הפוכה; קל יותר להכשיר מעיין שאינו בו שיעור מים, מאשר מעיין שמימין זוחלין{{הערה|ראה מקוואות פ"א משנה ז'.}}. | ||
ומכאן מכריח הצמח צדק, שפסול "זוחלין" הוא רק כאשר כל המים זוחלין ופונים לדרכם, ולא רק חלקם, וב'''רגע זה''' הגל נפל על האדם, אין כולו "זוחל" אלא רק חלקו, בעוד שרובו במצב של נפילה על האדם או על הכלים ואינו בורח למקום אחר, ומה שיהיה רגע אחר כך לא אכפת לנו. | ומכאן מכריח הצמח צדק, שפסול "זוחלין" הוא רק כאשר כל המים זוחלין ופונים לדרכם, ולא רק חלקם, וב'''רגע זה''' הגל נפל על האדם, אין כולו "זוחל" אלא רק חלקו, בעוד שרובו במצב של נפילה על האדם או על הכלים ואינו בורח למקום אחר, ומה שיהיה רגע אחר כך לא אכפת לנו. | ||