מסכת יבמות: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:חליצה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחריט של טקס חליצה]]

ב'''מסכת יבמות''' יש 16 פרקים, ו121 דפים.  

המשנה גם עוסקת בדינים הפרטיים של דין ייבום. ביניהם: '''מאמר יבמין''', שהם כעין [[קידושין]], המיוחדין ל[[יבמה]]. אופן קידושין אלו: נותן לה שווה כסף, ואומר לה: הרי את מקודשת לי במאמר יבמין<REF>[[רש”י]] [[יבמות]] נב, א.</REF>. לפי [[בית שמאי]]<REF>יבמות כט א.</REF> מאמר הינו קידושין גמורים, ל[[רש”י]] מדרבנן, ולתוספות<REF>שם ד”ה ב”ש.</REF> מדאורייתא. ולפי [[בית הלל]], קידושין אלו אינם גמורים, אלא תקנת חכמים שיקדשו אשה לפני היבום, כדי שלא יהיה היבום באופן תרוץ - של ביאה ללא קידושין ויחוד לפני כן.

===חזקת איסורים===

חזקה הינה דין תורה, שכאשר מתעורר ספק כל שהוא, מספק יש לנהוג כצד שהיה לפני שנתעורר הספק. מקור הלכה זו, היא בהנהגת התורה כלפי בית שנתגלו בו נגעים, אז יש לנהוג לגבי הבית כבית מנוגע, רק מהשעה בה וודאי היו בו הנגעים.<REF>מסכת [[חולין]] ו א.</REF>

בגמ'{{הערת שוליים|1=[[מסכת יבמות]] כט, ב.}} איתא “אשתו ארוסה לא אונן ולא מטמא לה וכן היא לא אוננת ולא מטמאת לו”. ופירש”י “ולא מיטמאת, אינה צריכה להתעסק בו כו׳ כך שמעתי, ולי נראה ולא מיטמאה כגון ברגל שישראלים מוזהרים על הטומאה מובנבלתם לא תגעו”.  

'''זונה''' היא אשת איש שזינתה עם אדם אחר שאינו בעלה.

במקרה שהיא נישאה ולבסוף התברר שבעלה לא מת, נחשבת היא מדרבנן<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=176 צמח צדק פ”י יבמות עמ' 176]</REF> לזונה ואסורה לבעלה.

'''שומרת יבם''', הינה אשה של אדם שמת ללא בנים, ולכן היא זקוקה ל[[יבום]], והיא שומרת (מלשון ואביו שמר את הדבר) ומצפה ליבום.

=== ביאורי הרבי ===