39,916
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 2: | שורה 2: | ||
ב'''מסכת יבמות''' יש 16 פרקים, ו121 דפים. | ב'''מסכת יבמות''' יש 16 פרקים, ו121 דפים. | ||
נושא המסכת הוא בעניני מצוות יבום וחליצה, ובדיני נישואי נשים שעקבות בעליהן אבדו. | נושא המסכת הוא בעניני מצוות יבום וחליצה, ובדיני נישואי נשים שעקבות בעליהן אבדו. | ||
המשנה גם עוסקת בדינים הפרטיים של דין ייבום. ביניהם: '''מאמר יבמין''', שהם כעין [[קידושין]], המיוחדין ל[[יבמה]]. אופן קידושין אלו: נותן לה שווה כסף, ואומר לה: הרי את מקודשת לי במאמר יבמין<REF>[[רש"י]] [[יבמות]] נב, א.</REF>. לפי [[בית שמאי]]<REF>יבמות כט א.</REF> מאמר הינו קידושין גמורים, ל[[רש"י]] מדרבנן, ולתוספות<REF>שם ד"ה ב"ש.</REF> מדאורייתא. ולפי [[בית הלל]], קידושין אלו אינם גמורים, אלא תקנת חכמים שיקדשו אשה לפני היבום, כדי שלא יהיה היבום באופן תרוץ - של ביאה ללא קידושין ויחוד לפני כן. | |||
'''מאמר יבמין''', | |||
== חידושי אדמו"ר הצמח צדק == | |||
===חזקת איסורים=== | |||
חזקה הינה דין תורה, שכאשר מתעורר ספק כל שהוא, מספק יש לנהוג כצד שהיה לפני שנתעורר הספק. מקור הלכה זו, היא בהנהגת התורה כלפי בית שנתגלו בו נגעים, אז יש לנהוג לגבי הבית כבית מנוגע, רק מהשעה בה וודאי היו בו הנגעים.<REF>מסכת [[חולין]] ו א.</REF> | |||
כאשר מתעורר ספק, ישנה מחלוקת ראשונים, אם אנו בודקים את החזקה במקור הספק, או במקום הנידון. | כאשר מתעורר ספק, ישנה מחלוקת ראשונים, אם אנו בודקים את החזקה במקור הספק, או במקום הנידון. | ||
ולדוגמא: אם ישנו ספק אם אשה מסוימת הינה מגורשת, וממילא ישנו גם ספק לגבי צרתה אם היא צרת<REF>שתי נשים הנשואות לאיש אחד, קרויות בשם "צרה" זה לזה.</REF> ערווה<REF>ואם כן כשם שהערווה פטורה ממצות יבום, כך גם השניה פטורה.</REF> יש הסוברים<REF>[[הרמב"ן]].</REF> כי אם גירש האדם את אשתו הראשונה - הערווה, ורק לאחר מכן נשא את צרתה, מספק אומרים כי צרתה אינה ערווה - כשם שלא היתה ערווה מלפני שנשאה זה, ויש הסוברים<REF>תוספות.</REF> כי מכיון שהערווה היתה נשואה, אומרים שהיתה נשואה גם אחר כן - כמו המצב הקודם שהוא החזקה, ועל כן מספק צרתה היא ספק ערווה.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=171 צמח צדק עמ' 171]</REF> | ולדוגמא: אם ישנו ספק אם אשה מסוימת הינה מגורשת, וממילא ישנו גם ספק לגבי צרתה אם היא צרת<REF>שתי נשים הנשואות לאיש אחד, קרויות בשם "צרה" זה לזה.</REF> ערווה<REF>ואם כן כשם שהערווה פטורה ממצות יבום, כך גם השניה פטורה.</REF> יש הסוברים<REF>[[הרמב"ן]].</REF> כי אם גירש האדם את אשתו הראשונה - הערווה, ורק לאחר מכן נשא את צרתה, מספק אומרים כי צרתה אינה ערווה - כשם שלא היתה ערווה מלפני שנשאה זה, ויש הסוברים<REF>תוספות.</REF> כי מכיון שהערווה היתה נשואה, אומרים שהיתה נשואה גם אחר כן - כמו המצב הקודם שהוא החזקה, ועל כן מספק צרתה היא ספק ערווה.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=171 צמח צדק עמ' 171]</REF> | ||
== מאמר ביבמה מעוברת == | === מאמר ביבמה מעוברת === | ||
על פי ההלכה הנפסקת<REF>יבמות לה ב.</REF> שיבום ביבמה שהיתה מעוברת, אינו נחשב ליבום, מכיון שלא היה יכול לייבם באותה שעה, מסתפק [[אדמו"ר הצמח צדק]]<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=174 צמח צדק על יבמות עמ' 174]</REF> האם מאמר במעוברת נחשב למאמר, או שלא, ולכן צריך לעשות מאמר שני לפני שמייבם. | על פי ההלכה הנפסקת<REF>יבמות לה ב.</REF> שיבום ביבמה שהיתה מעוברת, אינו נחשב ליבום, מכיון שלא היה יכול לייבם באותה שעה, מסתפק [[אדמו"ר הצמח צדק]]<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=174 צמח צדק על יבמות עמ' 174]</REF> האם מאמר במעוברת נחשב למאמר, או שלא, ולכן צריך לעשות מאמר שני לפני שמייבם. | ||
לכאורה - משיב הצמח צדק, יש לומר כי הדבר דומה לקידושין רגילים שמועילים וחלים כי אם אינם ראוים לביאה<REF>[[מסכת קידושין]] נב א.</REF>, לכן גם מאמר כזה מועיל וחל. | לכאורה - משיב הצמח צדק, יש לומר כי הדבר דומה לקידושין רגילים שמועילים וחלים כי אם אינם ראוים לביאה<REF>[[מסכת קידושין]] נב א.</REF>, לכן גם מאמר כזה מועיל וחל. | ||
== אשתו ארוסה לא מטמאת לו == | === אשתו ארוסה לא מטמאת לו === | ||
בגמ'{{הערת שוליים|1=[[מסכת יבמות]] כט, ב.}} איתא “אשתו ארוסה לא אונן ולא מטמא | בגמ'{{הערת שוליים|1=[[מסכת יבמות]] כט, ב.}} איתא “אשתו ארוסה לא אונן ולא מטמא לה וכן היא לא אוננת ולא מטמאת לו”. ופירש"י “ולא מיטמאת, אינה צריכה להתעסק בו כו׳ כך שמעתי, ולי נראה ולא מיטמאה כגון ברגל שישראלים מוזהרים על הטומאה מובנבלתם לא תגעו”. | ||
לה וכן היא לא אוננת ולא מטמאת לו”. | |||
ופירש"י “ולא מיטמאת, אינה צריכה להתעסק | |||
בו כו׳ כך שמעתי, ולי נראה ולא | |||
מיטמאה כגון ברגל שישראלים מוזהרים | |||
על הטומאה מובנבלתם לא תגעו”. | |||
הרבי מדייק, שמזה | הרבי מדייק, שמזה |
עריכות