חסידות סאטמר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 134 בתים ,  17 באפריל 2011
אין תקציר עריכה
מ (עריכה)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:סאטמאר 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל הישמח משה באיהעל שבהונגרייא]]
[[קובץ:סאטמאר 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון בעל הישמח משה באיהעל שבהונגרייא]]
[[תמונה:טיטלבום.jpg|left|thumb|250px|רבי משה טייטלבום מסאטמר]]
[[תמונה:טיטלבום.jpg|left|thumb|250px|רבי משה טייטלבום מסאטמר]]
'''חסידות סאטמאר''', מסתעפת מהרה"ק רבי משה מאוהל, בעל הישמח משה זצ"ל. ממשיכי השושלת היו רבי יקותיאל יהודה בעל הייטב לב, ובנו בעל הקדושת יום טוב, רבי חנניא יום טוב ליפא טייטלבום.
'''חסידות סאטמר''', מסתעפת מהרה"ק רבי משה מאוהל, בעל הישמח משה זצ"ל. ממשיכי השושלת היו רבי יקותיאל יהודה בעל הייטב לב, ובנו בעל הקדושת יום טוב, רבי חנניא יום טוב ליפא טייטלבום.


החסידות ידועה בעיקר בשביל הגה"ק רבי [[יואל טייטלבום]], האדמו"ר מסאטמאר, שנודע במלחמתו החריפה נגד ה[[ציונות]]. למרות שגם אדמו"רי חב"ד השתתפו במלחמה זו, החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]], והמשך ב[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ששיטותיהם בענין ה[[ציונות]], [[מדינת ישראל]] ו[[אתחלתא דגאולה]], היו שוות, אם כי דרך המלחמה היתה אחרת<REF> כמפורט בערך [[יואל טייטלבום]].</REF>.
החסידות ידועה בעיקר בשביל הגה"ק רבי [[יואל טייטלבום]], האדמו"ר מסאטמר, שנודע במלחמתו החריפה נגד ה[[ציונות]]. למרות שגם אדמו"רי חב"ד השתתפו במלחמה זו, החל מ[[אדמו"ר הרש"ב]], ובהמשך אף [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], ששיטותיהם הק' בענין ה[[ציונות]], [[מדינת ישראל]] ו[[אתחלתא דגאולה]], היו שוות, אם כי דרך המלחמה היתה אחרת ושונה לגמרי.<REF> כמפורט בערך [[יואל טייטלבום]].</REF>.


לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי [[משה טייטלבום]] לממשיך הדרך. חלק אחר של חסידי סטמר לא קיבלו את מרותו והם הקימו רשת מוסדות בשם 'בני יואל'.
לאחר פטירתו של רבי יואל הוכתר אחיינו רבי [[משה טייטלבום]] לממשיך הדרך. חלק ניכר בקרב חסידי סאטמר לא קיבלו את מרותו והקימו לעצמם רשת מוסדות בשם 'בני יואל'.


רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הרבי הוא היחיד שראה בו אח לדיעה במאה אחוז. הרבי אמר להם, שאינו יוצא לפומבי לא משום חשש אחר, אלא משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה, אלא שמאחורי הפרגוד הוא פועל, וכן כנראה הבטיח שב[[י"ב בתמוז]] יזכיר את העניין.<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]</REF>
רבי משה היה אצל [[הרבי]] בשנת [[תשי"ח]] כדי לבקשו להגן על סטמר בעקבות מאבק בינם לבין הציונים. רבי משה אמר אחר כך כי מכל הרבנים שביקר אצלם הוא היחיד שדעתם תאמה במאה אחוז. הרבי אמר לו, כי אינו יוצא לפומבי אך ורק משום שהוא חושש למידת התועלת שבזה. לעומת זאת, מאחורי הפרגוד הוא אף פועל ברק ראשי הציונות, וכן כנראה הבטיח ש'''בחג הגאולה '[[י"ב בתמוז]]''' יזכיר את העניין.<REF>[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=19635 חב"ד און ליין]</REF>


בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סטמר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב קרית יואל במונרו. ססוף שנת [[תשנ"ו]] חלה ובתחילת שנת [[תש"ס]] הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה. בשנת [[תשס"ב]] כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה.
בניו של רבי משה, רבי אהרן ורבי יקותיאל יהודה הוכתרו למנהיגי קהילות סאטמר עוד בחיי אביהם. רבי משה תמך כל ימיו בבנו רבי אהרן ואף הכתיר אותו לרב ב'קרית יואל' שבעיירה 'מונרו'. לקראת סוף שנת [[תשנ"ו]] חלה האדמו"ר רבי משה, ובתחילת שנת [[תש"ס]] הכתיר את בנו רבי יקותיאל יהודה לרב הקהילה. בשנת [[תשס"ב]] כתב שני מכתבים לבנו רבי אהרן בהם מפטר אותו מרבנות הקהילה וממנה את בנו רבי יקותיאל יהודה.


בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין חסידות חב"ד וסטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}. הרב [[אברהם מענדל וכטר]], שהיה חסיד סטמר ונהיה חסיד חב"ד, נזרק על ידי חסידי סטמר מחוסר בגדים, לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא, נגזז זקנו. בין חסידי סאטמר ישנו וויכוח האם פעולות איבה אלו היו בגיבוי האדמו"ר או שנעשו על ידי קומץ חסידים.
בתקופת [[מבצע אנטבה]] היו חיכוכים בין חסידות חב"ד וסאטמר, סביב הגדרת המבצע. ב[[חודש טבת]] שנת [[תשל"ז]] נזרקו אבנים על [[טנק מבצעים]] ופעם קשקשו חסידי סאטמר על [[האוהל]]. פרשיה כואבת נוספת היא כששני חסידי סאטמר הגיעו לאהל והביאו לשם פגר של חזיר. הרבי אז זעק על עניין זה ואמר שחייהם בסכנה ותקוותם היחידה היא לסור שוב לאהל ולבקש את מחילתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{מקור}}. אחד מאותם חסידים אכן הלך לשם וביקש סליחה ומחילה. חסיד אחר סירב ללכת והוא חלה לפתע ונפטר{{מקור}}. הרב [[אברהם מענדל וכטר]], שהיה חסיד סטמר ונהיה חסיד חב"ד, נזרק על ידי חסידי סטמר מחוסר בגדים, לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא, נגזז זקנו. בין חסידי סאטמר ישנו וויכוח האם פעולות איבה אלו היו בגיבוי האדמו"ר או שנעשו על ידי קומץ חסידים.


כיום התמעטו החיכוכים מעשיים בין חב"ד וסטמר. האדמו"רים החדשים של סטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], נחשבים לידידי חב"ד והאחרון אף ביקר בבית חב"ד.
כיום התמעטו החיכוכים מעשיים בין חב"ד וסטמר. האדמו"רים החדשים של סטמר, רבי [[אהרן טייטלבום]] ורבי [[יקותיאל יהודה טייטלבום]], נחשבים לידידי חב"ד והאחרון אף ביקר בבית חב"ד.
71

עריכות

תפריט ניווט