תניא מהדורא קמא: הבדלים בין גרסאות בדף

ב[[חודש חשוון]] שנת [[תשל"ח]] הגיעו ארגזים של ספרים וכתבי יד חדשים מ[[פולין]] שהכילו עניינים בחסידות מ[[נשיאי חב"ד]] שטרם הודפסו. למרות מצבו הבריאותי של [[הרבי]] (היה זה פחות מחודש לאחר המאורע בליל [[שמיני עצרת תשל"ח]]) הוא יצא ל[[ספרית ליובאוויטש]] לראות את הספרים ונתן הוראות שונות בנוגע אליהם. חצי שנה לאחר מכן, ב[[קיץ]] [[תשל"ח]], הורה הרבי ב[[התוועדות]] שה[[ועד להפצת שיחות]] יוציאו לאור את ה"מהדורא קמא" של ספר התניא והרבי ביקש שדווקא ה[[תמימים]] יעסקו בעריכת הספר. הוראה נוספת ניתנה למזכיר הרב [[חיים חודקוב]] שקיבל מהרבי כתב יד של הקונטרס [[אמרי בינה]] שהכיל את גם כתב-יד של תניא מהדורא קמא ואמר שהרבי הורה להכין על פי עותק זה מהדורה מדעית. בתוך הספר היה מונח פתק קטן בכתב ידו של הרבי בו היה כתוב: {{ציטוטון|תניא בכמה וכמה שינויים. פרק ל' ופרק ל"ב - עדיין לא (נכתבו ו)הוכנסו}}.

צוות העורכים ב"ועד להפצת שיחות" היה; הרב [[נחמן שפירא]] והרב [[יעקב לייב אולטיין]]. עובדים נוספים: הרב [[שניאור זלמן חנין]] והרב [[שלום ג'ייקובסון]].  

בסוף שנת [[תשמ"א]] פנה הרבי לצוות העובדים ותמה על ההתקדמות האיטית של העבודה. הרבי הבהיר שרצונו שהספר יודפס מוקדם ככל האפשר. בעקבות כך הוצרכו להגיש מידי שבוע דו"ח על התקדמות העבודה.

בשלב מסויים הועלתה בפני הרבי האפשרות שהספר יודפס בדפוס של ה"ועד להפצת שיחות", הנמצא בבנין המשרדים שמעל [[הזאל הגדול]] ב-[[770]] (צעד שהיה די נדיר). הרבי הסכים לכך, אך ברוח הקצב המהיר שדרש, צירף להסכמתו את ההוראה: כיוון שכך, אין צורך להמתין לגמר הכנת כל הספר ואז למוסרו לדפוס, אלא להדפיס לאלתר כל "בויגן" שנגמרה הכנתו.