ארץ

המונח "ארץ" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ארץ (פירושונים).

הארץ הגשמית משתלשלת מבחינת הארץ הרוחנית (ספירת המלכות), ולכן מהווה לה משל. והיינו, ארבעת העניינים שבה - א.עבה ב. כדורית ג.כבדה וד. מצמיחה, רומזים לכללות ארבעת ענייניה של ספירת המלכות.

פרטי המשל והנמשל

העובי (שמים וארץ) רומז לבחינת ה"כלים" של הספירות (היינו, ז"א ומלכות).

הכדוריות משתלשלת מכך שיחוד ז"א ומלכות אפשרי רק ע"י קבלתם מספירת הכתר (ש'מקיפה' את כל הספירות).

היחוד עצמו מתבטא בכך ש'הולדת' הארץ (הצמיחה) באה אחרי יחוד הארץ והשמיים (ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה וע"י זה "והולידה והצמיחה").

כח הצומח שבארץ רומז לבריאת היש מאין שע"י המלכות.

הכובד הוא מה שמלכות היא למטה מכל הספירות.

עבה וגסה

עובי הוא עניין הגסות, אור האצילות אינו יכול להאיר בבי"ע בעצמו כפי שהוא (שאז יתבטלו העולמות בי"ע ממציאותם), אלא ע"י שמתלבש תחילה במלכות (ובזה גופא שני פרטים: א. שמעלימה אותו ומסתירה עליו. ב. ש"מעבה" אותו, שמשנה את מהותו, על דרך שכל המתלבש במשל - שהמשל מצד עצמו הוא מעניין אחר שאינו קשור לשכל כלל). ומה שהאור משתנה על ידיה הרי זה מפני שהוא משתנה כפי מהותה היא (שהיא "עבה" וגסה לעומתו), וכדוגמת השינוי שנעשה באור השמש ע"י שמאירה על הלבנה – שהאור משתנה ממהותו הראשון להיות כפי מהותה, ואינו האור הראשון.

עגולה ככדור

לגבי הטעם שהמלכות "כדורית" נאמרו בחסידות שני ביאורים, אחד לגבי אופן קבלתה מהמידות דז"א, והשני לגבי אופן השפעתה בעולמות:

קבלתה מזעיר אנפין

נאמר בשל"ה הקדוש שהארץ היא כגרגר חרדל לגבי השמים. ומסביר הרבי האמצעי, שכשם שבגשמיות מקיפים השמים את הארץ כך נפש האדם מקיפה המחשבה את הדיבור, וכן הוא באלוקות – שהספירות דזעין אנפין מקיפות את ספירת המלכות.

השפעתה בעולמות בי"ע

גם הלבנה רומזת למלכות, ועל כן גם היא עגולה ככדור. והעניין בזה הוא שפנימיות המלכות מקבלת מז"א בקירוב גדול ובלי צמצום כלל אבל בחיצוניותה מאיר האור רק על ידי העלם והסתר. והיינו, בחמש ספירות הראשונות שבה מאירים ז"א בתמידות (והן למעלה מבחינת התלבשות בבי"ע), אמנם בחמש ספירות האחרונות מאיר האור רק בצמצום והעלם גדול בבחינת אחורים וחיצוניות לבד. דהגם שמחיה כל העולמות מכל מקום בא החיות רק מבחינת חיצוניות האור.

ועל כן גם בגשמיות הוא כך, שצידה האחד של הלבנה מופנה לשמש בתמידות, והחצי השני (שכנגד העולם) פעמים מאירה ופעמים אינה מאירה ומשתנה מיום ליום

כבדה - קבלת עול

עניינו של הכובד הוא שהוא התחתון שביותר, ובעבודת ה' הוא העבודה דקבלת עול, ובזה גופא כמה עניינים, כדלקמן.

מבטלת את התאוות

כמו העבד הגשמי שמחמת כובד העול שעליו אין לו הגבהת הלב להתאוות דבר (וכמו העני והמדוכא ביסורים ר"ל) אינו בערך שיתאוה דבר תאוה, כמו כן הוא ברוחניות: שמחמת עול מלכות שמים שעליו אינו שייך לתאוות גשמיים, ועד שגם בענינים רוחניים בתפלה ותורה וקיום המצות אין זה בבחינת שאינו חפץ בזה לעצמו כלל כי אם הכל לאדונו, אדון הכל.

הכנה לתפילה

וזהו גם העניין ד"אין מתפללים אלא מתוך כובד ראש", היינו, "הכנעה ושפלות" של קבלת עול מלכות שמיים

שלמעלה מטעם ודעת

עניין הכובד שבקליפות הוא כובד לב ועקשות, וכנגדו בקדושה הוא מה שנאמר במשה במשה "כי כבד ממך הדבר" - שלהגיע לבחינת "כבד" הוא ע"י "ממך". והיינו, "כובד" בקדושה הוא עניין הקבלת עול, והדרך להגיע לקבלת עול שלמעלה מטעם ודעת הוא ע"י "ממך" - ע"י הביטול דמשה. ומעלתה של קבלת עול כזו היא שאין בה שינויים, שאינה משתנה גם כשהשכל והרגש משתנים.

מצמיחה

כח הצומח שבארץ הוא גילוי כח האין סוף לברוא יש מאין. כשם שהבריאה יש מאין בכללות היא ע"י מידת המלכות, כך בריאת יש גשמי מהאין הרוחני הוא ע"י כח הצומח שבארץ

ערך מורחב – ספירת המלכות, אדמה