שם הוי"ה בניקוד אלוקים

שם הוי' בניקוד אלוקים נזכר בזוהר. ועניינו הוא על דרך שיתוף מדת הרחמים במידת הדין. והיינו, לצורך הבירורים צריך לשתף מדת הרחמים במידת הדין – שדוקא מבחינה זו יקויים בירור עץ הדעת טוב ורע (מה שלא היה יכול להיות אם היו מאירים רק רחמים פשוטים).

שני ההסברים בחסידות

שם זה הוא בספירת הבינה, ומורה על ההתכללות שבספירה זו, ויש בזה שני הסברים:

א. שילוב שם אלוקים בשם הוי'

בינה מצד עצמה היא הוי' (בחינת רחמים), אך לפי שממנה דינין מתערין הוא בניקוד אלוקים (וכידוע דשם אלוקים עצמו הוא בקו השמאל).

ב. חיבור אורות וכלים

שם הוי' הוא כללות האורות דאצילות, שם אלוקים הוא הכלים ושם הוי' בניקוד אלוקים מורה על החיבור דאורות וכלים. והעניין בזה, שהספירות בינה עד מלכות הן הכלים ואילו חכמה היא האורות בלבד, כי שם רק איהו וחיוהי חד – ולמעלה מבחינת גרמוהי (=כלים).

מאיר ביום הכיפורים

בראש השנה מאיר שם אדני ואילו שם הוי' בניקוד אלוקים מאיר ביום הכיפורים.

שם אדנ"י הוא א-דין. עניינו הכללי דין ומשפט, אבל משפט זה מומתק ע"י אות אל"ף (אותיות פלא, הרומזות לאלופו של עולם), שהרהמים ממתיקים הדין

שם הוי' בניקוד אלהים הוא בחינת יום הכפורים, שם הוי' שמתגלה אז ממשיך ומביא את הגילוי דשם אלוקים. היינו, ע"י ההארה העצומה המתגלה ביום זה בנפש בנפש האלקית נדחה חשך הנפש הבהמית.