לדלג לתוכן

שם הוי"ה בניקוד אלוקים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

שם הוי' בניקוד אלוקים נזכר בזוהר[1]. ועניינו הוא על דרך שיתוף מדת הרחמים במידת הדין[2]. והיינו, לצורך הבירורים צריך לשתף מדת הרחמים במידת הדין – שדוקא מבחינה זו יקויים בירור עץ הדעת טוב ורע (מה שלא היה יכול להיות אם היו מאירים רק רחמים פשוטים[3]).

שני ההסברים בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

שם זה הוא בספירת הבינה, ומורה על ההתכללות שבספירה זו, ויש בזה שני הסברים[4]:

א. שילוב שם אלוקים בשם הוי'[עריכה | עריכת קוד מקור]

בינה מצד עצמה היא הוי' (בחינת רחמים), אך לפי שממנה דינין מתערין הוא בניקוד אלוקים (וכידוע דשם אלוקים עצמו הוא בקו השמאל).

ב. חיבור אורות וכלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שם הוי' הוא כללות האורות דאצילות, שם אלוקים הוא הכלים ושם הוי' בניקוד אלוקים מורה על החיבור דאורות וכלים. והעניין בזה, שהספירות בינה עד מלכות הן הכלים[5] ואילו חכמה היא האורות בלבד, כי שם רק איהו וחיוהי חד – ולמעלה מבחינת גרמוהי (=כלים).

מאיר ביום הכיפורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בראש השנה מאיר שם אדני ואילו שם הוי' בניקוד אלוקים מאיר ביום הכיפורים.

שם אדנ"י הוא א-דין. עניינו הכללי דין ומשפט, אבל משפט זה מומתק ע"י אות אל"ף (אותיות פלא, הרומזות לאלופו של עולם), שהרהמים ממתיקים הדין[6]

שם הוי' בניקוד אלהים הוא בחינת יום הכפורים, שם הוי' שמתגלה אז ממשיך ומביא את הגילוי דשם אלוקים. היינו, ע"י ההארה העצומה המתגלה ביום זה בנפש בנפש האלקית נדחה חשך הנפש הבהמית[7].

הערות שוליים

  1. ^ חלק ג' פרשת אחרי דס"ה ע"א.
  2. ^ אוה"ת דברים ואתחנן קמד, וכמ"ש מזה בהביאור ע"פ כי כארץ תוציא צמחה פ"ג (לקו"ת נצבים נא א).
  3. ^ כמ"ש במד"ר פ' בראשית ס"פ י"ב ע"פ ביום עשות הוי' אלקים ארץ ושמים כו'.
  4. ^ אוה"ת דברים ואתחנן קכג.
  5. ^ בינה היא נשמת הכלים, ז"א הוא רוח הכלים, ומלכות הוא נפש הכלים.
  6. ^ זהר ויקרא דף ט"ו סע"א וע"ב, אמור דף ק', ובלך לך דף פ"ז ע"א על פסוק ומלכי צדק מלך שלם.
  7. ^ לקו"ת ניצבים כי כארץ תוציא צמחה.