![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אכדט"ם (שם)
| שמותיו של הקב"ה |
|---|
| 7 שמות שאינם נמחקים |
| הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י |
| מילויים לשם הוי"ה |
| שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| שמות נוספים |
| אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · אכדט"ם · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה |
| כינויים |
| אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום · בורא |
השם האלוקי אכדט"ם הוא שם המורה על מיתוק הגבורות שבשם אלקים, הנוצר מחילוף האותיות האמצעיות ל-ה-י כל אחת באות שלפניה בסדר אותיות האל"ף-בי"ת.
מקור והרחבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המקור לשם אכדט"ם הוא בפרי עץ חיים[1] ושם מבואר הטעם לכך שרק האותיות האמצעיות מתחלפות, מכיון שהאות א' היא הראשונה בסדר אותיות האל"ף בי"ת ואין לה עם איזו אות להתחלף ולכן היא נותרת כפי שהיא, ואילו האות ם' שבסופו מתחלפת עם האות מ' שלפניה, ומכיון שתמיד האות מ' שבסוף מילה הופכת לם' סתומה, היא נותרת למעשה כפי שהיא.
הרבי מבאר זאת באופן נוסף[2], ששם אלוקים הוא במלכות, בגבורה, ובבינה, ומכיון ששם אכדט"ם מורה על המיתוק שלו, היינו כפי שהוא מתעלה, ברור שמדובר על שם אלוקים שבבינה כפי שהוא מתעלה (מה שבא לידי ביטוי גם בכך שהוא מתחלף באותיות שלפניו, ולא באותיות שאחריו[3]), ולכן האות הראשונה והאחרונה 'א-ם' שרומזים על מקומו בבינה ("אם הבנים שמחה") נותרות כפי שהם, ואילו אותיות החילוף, כ-ד-ט הם במספר ל"ב, שמורים על ל"ב נתיבות חכמה.
שם זה רמוז בראשי תיבות של הפסוק "כי טובים דודיך מיין", שרומז אף הוא על הבינה[4], והגימטריא של שם זה הוא ע"ד, שבעים וארבע, והוא רמוז באתוון רברבין שבפסוק הראשון של קריאת שמע: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".
כיוון שענינו של שם זה הוא רחמים, לכן תולה בו הפסוק את מידת הביטחון, כפי שנאמר: "בטחו בה' עדי עד"[5].