אהרן גופין
הרב אהרן גופין (תרנ"ג - י"א כסלו תשמ"ב) היה איש חינוך, מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד והמנהל הראשון של התלמוד תורה המקומי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בקובל[1] לאביו ר' ברוך ולאמו טובא צביה בשנת תרנ"ג.
היה תלמיד פנימי מחניכי ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בשנים תרע"ב - תרע"ה, ולאחר מעבר אדמו"ר הרש"ב לרוסטוב בראשית חורף תרע"ו הוא נסע לשם גם כן, ושם למד בשנים תרע"ו - תרע"ז.
בראשית תרע"ח בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת ביילא - נפטרה ג' אלול תשל"ו - בת הרב ר' מנחם מענדל מ"מ יפה מחסידי חב"ד במריופול. השידוך סודר על-ידי אדמו"ר הריי"צ, ובהמלצת אדמו"ר הרש"ב לר' אהרן שהשיבו על השידוך " נישט קשה, נישט קשה".[2] וקבע את מגוריו במריופול ואח"כ בשנת תרפ"ט בחרקוב.
עם סיום מלחמת העולם השנייה, הצטרף לאלפי החסידים שהבריחו את גבולות רוסיה במבצע שכונה לימים 'יציאת רוסיה תש"ו', עלה לארץ ישראל בכ"ד באייר תש"ט,[3]והתיישב בהוראת אדמו"ר הריי"צ בכפר חב"ד, שם התמנה כמנהל הראשון של התלמוד תורה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעיתו, בילה - נפטרה ג אלול תשל"ו
- בנו, ר' ישעיה גופין
- בנו, ר' ברוך גופין
- בתו, מנוחה ויטא, אשת ר' יחזקאל פינסון
- אחיו, ר' אברהם אליהו הופין חסיד חב"ד בעיר לודמיר, (נספה בשואה עם כל משפחתו, הי"ד)
- אחיו, ר' יעקב גופין (גולדפין) (כ"ה טבת תרנ"ב - ט' סיון תש"ג) נפטר בקונטיקט