שינויים

{{ישיבה||שם=תומכי תמימים מגדל העמק|תמונה=מגדל העמק ישיבה.jpeg|כתובית=מבנה הישיבה החדש לצד המבנה הישן המשמש את מחלקת אור מנחם|אפיון=[[תמונה:ישיבה גדולה]]|תאריך יסוד=אלול [[תשל"ז]]|תאריך סגירה=|מיקום=[[מגדל העמק.jpg]]|מייסד=הרב [[יצחק דוד גרוסמן]]|ראש הישיבה=הרב [[יצחק גולדברג]]|[[משגיח]] ראשי=הרב [[ישראל יוסף הנדל]]|left[[משפיע]] ראשי=הרב [[יוסף יצחק סגל]]|thumbמנהל גשמי=הרב לוי וילימובסקי|250pxמספר תלמידים= 320 (כולל סניפים)|בניין הישיבה 'אהלי מנחם' כשלצידו בניין הת"תספר פלפולים=[[מגדל דוד]]|קובץ הערות=[[מגדל דוד]]|אתר אינטרנט=|מפה=}}ישיבת '''[[תומכי תמימים]] [[מגדל העמק]]''' הינה [[ישיבה גדולה]] שנוסדה בשנת בחודש אלול [[תשל"חז]], ונכון לשנת [[תשפ"א]]לומדים בה ובסניפיה כ-320 תלמידים.

==הסטוריההיסטוריה==

הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב [[יצחק דוד גרוסמן]], שביקש ליצור המשך ל[[ישיבה שתשפיע קטנה|ישיבתו הקטנה]] על נערי האיזורידי [[ישיבה גדולה]], ובה ילמדו עמם קבוצה של בחורים חרדייםבהתייעצות עם אביו ר' [[ישראל גרוסמן]] הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם ל[[חסידות חב"ד]]. הוא פנה לישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], ולאחר וויכוח סוער הכריע השישלחו אליו קבוצת [[משפיעתמימים]] שיפעלו בישיבה, בהתחלה ההנהלה סירבה, אך לאחר שאביו - הרב [[מנחם מענדל פוטרפסישראל גרוסמן]] לשלוח קבוצה של ששימש אז כ[[תמימיםראש ישיבה|ראש ישיבת]] למגדל העמקתומכי תמימים בכפ"ח התערב בנושא והפעיל את כוחו לצד בנו, ולאחר תשובת הרבי "שאם הרב גרוסמן מתחייב שלא להתפעל מהמנגדים שיקומו, הרי זה דבר טוב". כמו"כ הורה הרבי שהישיבה תקרא 'תומכי תמימים'{{הערה|שבועון כפר חב"ד ז' תמוז תשפ"א.}}. בראש הישיבה מונה לעמוד  לאור תשובות הרבי הוסכם שהוא (הרב [[ישראל גרוסמן]]; ) ילך לשמש במקביל גם כראש הישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפ"ח על מנת שילמדו עם התלמידים המקומיים בישיבה. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, [[יוסף יצחק זלמנוב]] ובין ואיתו הבחורים היו גם : [[ברוך לבקיבקר]], [[חיים לוי יצחק גינזבורג]] ו, [[חיים שלמה דיסקין]] ו[[שמשון הלפרין]], לאחר מכן הצטרפו גם ה[[תמימים]] [[יצחק גרוזמן]], [[שלמה זלמן לנדא]], משה אברהם ו[[אלתר בצלאל קופצ'יק]]. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מהרבימ[[הרבי]], כשתכננו [[התלמידים השלוחים]] באמצע שנת [[תשל"ח]] לצאת לשנת ה[[קבוצה]], שבין היתר אמר לבחורים הודיע להם הרבי שהתמימים שיתנהגו בישיבה כמו שצריך יבואו על חשבון ה[[מזכירות]] (90%) ל[[חודש ניסן]] בלבד ולאחר מכן יחזרו ל[[שליחות]] בישיבה. בנסיעה זו הרגישו התמימים כמוזמנים אישית של הרבי ולא סתם נסיעה ל[[קבוצה]] - דבר שנתן להם הרגשה וחיות מאוד גדולה. ב[[ראש חודש]] [[אייר]] זכתה הקבוצה ל[[יחידות]] מיוחדת שנשמעו בה ביטויים מיוחדים במינם. ב[[מוגה|הגהת]] השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): "אתם הולכים למגדל העמקותכינו חלק זה בארץ ישראל, ארעא דגליל - דשם ועי"ז את ארץ ישראל כולה לביאת משיח צדקנו" את המילים מהזוהר "יתגלי מלכא משיחאבארעא דגליל". [[קובץ:פינצוק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מקמפוס 'פינצוק', כיוםבזמן בנייתו.]]בשנת לאחר מכן חזרו התמימים לישיבה בחיות מחודשת והחלו לפעול בישיבה וברחבי העיר ביתר חוזק. מאחר והיה חוסר בצוות הישיבה, החל [[יצחק דוד גרוסמן|הרב גרוסמן]] לצאת בחיפושים אחר [[משגיח]] מקרב חסידי חב"ד, כשלא מצא, הביא משגיח ליטאי. כששמעה זאת הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] החלה בחיפושים אחר משגיח חב"די לישיבת מגדל אור, כשראתה שאין אף אחד שמוכן לעזוב את מקומו לטובת התפקיד החדש כתבה על כך לרבי וביקשה שיביא את המשגיח המתאים. לקראת סוף שנת [[תשל"טח]] הביא הציע [[מנחם מענדל פוטרפס|ר' מענדל פוטרפס]] לשלוח לישיבה כמה מ[[השלוחים לארץ הקודש]]על מנת שיהיו בישיבה לקראת התרחבותה בשנה הבאה. הרבנים היו: הרב [[יצחק גולדברג]] והרב , הרב [[ישראל יוסף יצחק גורביץ'הנדל]] מ[[צפת]] והרב [[ישראל יוסף הנדליצחק גורביץ']] מ[[ירושלים]], כשאליהם הצטרף הרב [[יוסף יצחק סגל]]. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז ב[[צפת]] ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג את הרבי האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל לעבור למגדל העמק, ענה הרבי "קדימה ל[[מגדל העמק]]", הרב גולדברג מונה לראש ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], למשגיח מונה הרב הנדלמונה ל[[משגיח]], למשפיע מונה הרב סגל מונה ל[[משפיע]] והרב גורביץ' מונה למשפיע ולמשגיחל[[משפיע]] ול[[משגיח]].

בשנת [[תשמ"ח]] נפרדה הישיבה מרשת 'מחסותו של הרב גרוסמן ובהוראת הרבי החלה לפעול כישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש מגדל אור'העמק; בשנת [[תש"נ]] הוציאה הישיבה את הקובץ [[באגרות מלך]].  בחודש אב בשנת [[תשנ"וד]] הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת [[תשסתשנ"בט]] הושלמה בנייתו, והיישבה והישיבה עברה אליו.  בשנת [[תשס"ו]] הונחה [[אבן הפינה ]] לקמפוס נוסף בשם בית מרדכי דוד. [[קובץ:בנין הישיבה מגדל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין הישיבה]]בסוף שנת הלימודים [[תשע"ג]] נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'פינצאור מנחם'וק', בשנת תש. נכון לשנת [[תשפ"ע החלו הבחורים להשתמש בוג]] לומדים בה כ-230 בחורים.

[[תמונהקובץ:גולדברג 1.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרב גולדברג, ראש הישיבה]]

*<gallery>קובץ:הרב יצחק גולדברג.jpg|'''הרב [[יצחק גולדברג]] - ''' [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]קובץ:הרב ייצ סגל.*jpg|'''הרב [[יוסף יצחק סגל]] - ''' [[משפיע]] ראשיקובץ:הרב ישראל יוסף הענדל.*jpg|'''הרב [[ישראל יוסף הנדל]] - ''' [[משגיח ]] ראשיקובץ:גורעוויטש.jpg|'''הרב [[יוסף יצחק גורביץ']]''' [[משפיע]] ו[[משגיח]] כללי</gallery>

*'''שיעור א''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: הרב [[שניאור זלמן קעניג (מגדל העמק)]] והרב [[מנחם מענדל מישולובין]]. [[משפיע]]ים: הרב [[דב מנחם דוברוסקין]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']] והרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]].*'''שיעור ב''''. [[ראש מתיבתא|ר"מים]]: הרב [[שלמה יהודה סגל(קרית טבעון)|שלמה סגל]] והרב [[מרדכי יונה קליין]] (הסדר הוא שכל שבוע מוסר כל אחד מהרמי''ם שיעור אחד, בדרך כלל הרב שלמה סגל בימי שני והרב קליין בימי רביעי). [[משפיע]]ים: הרב [[שניאור זלמן צבי הירש הכט]] אחראי על חסידות בוקר,והרב [[מרדכי יונה קליין]] על חסידות ערב . *'''שיעור ג''''. [[ר"מים]]: ראש הישיבה הרב [[יצחק גולדברג]] והרב [[אהרן מושקוביץ]]. [[משפיעים]]: הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] והרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]]. משפיע[[משיב]]ים לחסידות: הרב [[מרדכי קליין]], הרב אברהם וילהלם והרב שמואל וויס.*'''[[משגיח]]ים''': הרב [[ישראל יוסף הנדל]], הרב [[יוסף יצחק גורביץ']], הרב [[מנחם מאניש מן]], הרב ישראל סגל, הרב מנחם מענדל ויינר (סדר עיונא), הרב אברהם אורנשטיין (סדר גרסא), הר' מאיר יעקב (יענקי) זילברשטרום (משגיח לשיעור ב' וג') ור' חיים כהן (משגיח לשיעור א').*'''[[משיב]]ים''': הרב שניאור זלמן צבי הירש העכטפבזנר - (משיב בנגלה), הרב [[מנחם מאניש מן]] (משיב בגירסא אחרי הצהרים), הרב שלום דובער מושקוביץ (אחראי על סדר גרסא), הרב אברהם וילהלם (אחראי על דף מ"מ בסדר עיונא, משמש כמשיב לשיעור א'), הרב יוסף יצחק סוקניק (אחראי על מבחני גפ"ת התקופתיים, מופקד בעיקר על שיעור ב'), הרב מנחם מענדל כהן [[משיב]] לחסידות בשיעור ב: ..

*'''שיעור ג''''. ר"מ: ===== צוות הישיבה בעבר =====הרב [[יוסף יצחק גולדברגכץ]]. משפיע: , הרב שניאור זלמן בלוי, הרב דן זלאטאפולסקי, הרב שלום דובער אשכנזי, הרב [[מנחם מענדל קופרמן והרב יוסף יצחק גורביץרבינוביץ']] (המשמש גם כמשגיח).

;משיבים===הנהלה גשמית===*ר' שניאור זלמן פבזנר.[[לוי וילימובסקי]] - מנכ"ל*ר' מנחם מן.[[ברוך אביסרור]] - מנהל*ר' מאיר מזרחי - מנהל משרד*ר' מענדי יהושע*ר' ישראל גולדברג*ר' יוסף פרס*ר' שלום לביא - מזכיר בחורים

===הנהלה גשמית=הזאל הקטן ==*ר' לוי וילמובסקי - מנכבשנת [[תש"לס]] נפתחה בישיבה לעולי [[רוסיה]] (אחשב לא) ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]].*רכהמשך לישיבה שהתקיימה ב'מרכז גוטניק' ברוך אביסרור - מנהלבירושלים.*רהישיבה מכונה 'הזאל הקטן' מאיר מזרחי - סגן מנהל.

===מחלקת 'אור מנחם'===בשנת הניהול אל הרב [[תש"סעקיבא גולדשמיד]] נפתחה . בישיבה פועלת מחלקה בשם 'אור מנחם - כולל חב"ד', לעולי [[רוסיה]] ו[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]לדוברי ספרדית ולדוברי רוסית.

*'''ראש המחלקההישיבה''' - ר' הרב [[עקיבא גולדשמיד]].*'''ר"מים''' - ר' הרב אלחנן שוחטשיעור א', ר' הרב נחום רפאל ברגר ורשיעור ג' והרב [[חיים מאיר גולדברג.]] שיעור ב' *'''משפיעים''' - רהרב עקיבא גולדשמיד (יוסף יצחק גולדברג,יוסף יצחק גורביץ)מושה דוברי צוות טכני, ברוך קונפדרעק מנהל תלמידים דוברי ספרדית  נכון לשנת תשפ'ד זו היה הישיבה לבעלי תשובה הכי גדולה בעולם ==סניף הישיבה ב[[טבריה]]=={{ערך מורחב|תומכי תמימים טבריה}}[[קובץ:ישיבת טבריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסניף ב[[טבריה]]]]החל משנת [[תשס"ט]] מפעילה הישיבה סניף הממוקם ב[[טבריה]] - אליו הולכים חלק מהתלמידים שסיימו את שיעור ג' דובי גינזבורגלפני הנסיעה ל[[קבוצה]], המעוניינים להמשיך בשנת לימודים נוספת בתור [[התלמידים השלוחים]]. [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הוא הרב [[ברוך לבנוני]], רוה[[משפיע]] הוא הרב [[שמעון קוצ' עקיבא גולדשמיד ובייבסקי]], בתפקיד [[משיב]] ו[[משגיח]] - הרב צבי הירש זלמנוב. אליהם הצטרפו הרב שניאור זלמן בלוי והרב רפאל לבנוני. כולם משלוחי הרבי בטבריה. בישיבה לומדים, נכון לשנת תשפ"ג, כ-30 תמימים. ==סניף הישיבה ב[[קריית אתא]]=={{ערך מורחב|תומכי תמימים קריית אתא}}לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה מסגרת נוספת של שנת שליחות בעיר קריית אתא. הישיבה בעיר הוקמה על ידי שליח הרבי ורב העיר הרב [[שלמה חיים דיסקין]], תחת ניהולו הגשמי של הרב מאיר גול. ראש הישיבה והמשפיע הוא הרב [[שלמה חיים פלדמן]], המשגיח ומגיד-שיעור בהלכה הוא הרב [[יצחק שמחה מקוביצקי]], והרב שלום יעקב בוקיעט הוא נו"נ בחסידות. בסניף זה לומדים נכון לשנת [[תשפ"ג]] כ-15 תלמידים. הישיבה מפעילה מערכת [[קטגוריההערות וביאורים]] נפרדת מסניף האם, ואף מוציאה לאור ספר פלפולים משלה בשם 'פלפולא דאורייתא' שנכתב על ידי תלמידי ורבני הישיבה{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132813 קידוש שם ליובאוויטש:ישיבות תות"ל קריית אתא חותמת שנה בספר חדש], דיווח באתר {{COL}}}}. ==לקריאה נוספת==*'''ברינה יקצורו''', בתוך מוסף 'המהפכנים' {{שבועון כפר חב"ד בארץ הקודש|מגדל העמק}} [[חג הסוכות]] [[תש"פ]], עמוד 28

* [http://www.chabad.info/images/notimage/64725_he_1.pdf כך הוקמה ישיבת חב"ד במגדל העמק]{{PDF}} קובץ בעריכת הרב שמואל הניג* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=78333 הבנין החדש בקמפוס מוסדות חב"ד מגדל העמק] {{תמונה}} {{אינפו}} {{תומכי תמימים}}{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:מגדל העמק}}[[קטגוריה:תומכי תמימים מגדל העמק|*]][[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]][[קטגוריה:ישיבות גדולות]]