2,242
עריכות
שינויים
←מתקפת חמאס בשמחת תורה
[[קובץ:קטיף.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת רצועת עזה וגוש קטיף]]
'''תוכנית ההתנתקות''', הייתה תוכנית ממשלתית שבוצעה בשנת קיץ ב[[תשעה באב]] [[תשס"ה]] (2005) על ידי [[מדינת ישראל]] ביוזמת ראש הממשלה [[אריאל שרון]], במהלכה גורשו קרוב לעשרת אלפים יהודים מעשרים וחמישה ישובים ברצועת עזה.
התכנית גררה גל התנגדות ענק, ובשנה שקדמה לביצוע התוכנית נערכו מפגנים ומחאות בהשתתפות מאות אלפי אנשים, נחסמו כבישים ברחבי הארץ, וסטיקרים בגנות התוכנית הודבקו בכל רחבי הארץ.
למרות ההתנגדות, הוכרחו חיילי [[צה"ל]] לבצע את המשימה, שהייתה כרוכה בהתנגדות עזה מצד המתיישבים, ולפנות באלימות ובכוחנות את הסרבנים, שקיבלו גיבוי של אלפי בני נוער.
מכיון שהתוכנית עמדה בניגוד למשנתו התורנית-בטחונית של [[הרבי]], חסידי חב"ד רבים נטלו חלק במאבק למניעת התכנית, ובראשם הרב [[גדליהו אקסלרוד]], הרב [[יוסף גרליצקי]], הרב [[שלום בער וולפא]], הרב [[קותי ראפ]], הרב [[זמרוני ציק]] והרב , הרב [[דוד נחשון]] ו[[שליח]] הרבי לגוש קטיף הרב [[יגאל קירשנזפט]].
==הרקע לתכנית==
בשנת [[תשס"ג]] (2003) נבחר [[אריאל שרון]] לכהן בראש המפלגה מטעם מפלגת הליכוד, שהציגה בעת הבחירות מצע ימני מובהק, עם התנגדות נחרצת להחזרת שטחים, ועם הבטחתו המפורשת של אריאל שרון שלא יפנה אם שום ישוב והצהיר "דין נצרים כדין תל אביב".
למרות זאת, לאחר היבחרו חל שינוי קיצוני בעמדותיו, ובעקבות חקירה משטרתית שנפתחה נגדו, הוא הציג במשכן הכנסת את תכנית ההתנתקות, שעוררה הלך הלם בפני כל מקורביו וחברי מפלגתו, על הצגת התוכנית הנוגדת למצע המפלגה, ונוגדת את חייו הפוליטיים של שרון שסייע בעצמו להקמת יישובים אלו.
בעקבות פרסום תוכנית ההתנתקות, מערכת התקשורת והמשטרה הפסיקה את העיסוק האינטנסיבי בתיק החקירה, והחלו לשבח את פעולותיו של שרון לקידום ה'שלום'.
===התנגדות הרבנים===
[[קובץ:אברהם יעקב פרידמן בכנס קונגרס רבני פיקוח נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנס של [[קונגרס הרבנים למען השלום]] נגד תוכנית ההתנתקות ב[[תל אביב]] ([[טבת]] [[תשס"ה]]). מימין לשמאל: הרב [[יוסף שמואל גרליצקי]], הרב [[דוד מאיר דרוקמן]] (עומד), ה[[אדמו"ר]] מסדיגורא [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]], הרב [[דב ליאור]] והרב [[מרדכי אליהו]] (נואם)]]
[[קובץ:מי לה' אליי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלום דובער וולפא]] (ימין) והרב [[גדליה אקסלרוד]] (אמצעי) לבושים שק ותוקעים בשופר, בכינוס "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים, בתקופה שלפני תוכנית ההתנתקות]]
במהלך השנה שקדמה לביצוע התוכנית, מספר פורומים של רבנים התכנסו והצהירו את דעתם השלילית בנוגע לתוכנית, ואף פסקו לתלמידיהם ועושי דברם שהפקודה לפנות יהודים מבתיהם היא פקודה בלתי מוסרית, ולכן חייל שמקבל פקודה כזו צריך לסרב פקודה ולהימנע מלסייע לתוכנית.
==תוצאות ההתנתקות==
{{עריכה|פסקה=כן}}
לאחר פינוי היישובים בגוש קטיף ונתינתם לרשות הפלסטינית השתלט ארגון הטרור חמאס על רצועת והגביר את שליחת הרקטות לעבר ישראל.
במשך השנים שלאחר ההתנתקות היו מהתומכים בתוכנית שחזרו בהם מתמיכתם, בטענה שהיא לא שיפרה את ביטחון המדינה ואף פגעה בו. תומכים אחרים לא חזרו בהם מתמיכתם מעצם המהלך אבל ביקרו את האופן שבו בוצע, ובפרט את אופן הפינוי של תושבי גוש קטיף או הטיפול בהם לאחר מכן. בין החוזרים או המסתייגים ניתן למנות פוליטיקאים אשר היו מהתומכים הבולטים של התוכנית כ[[שמעון פרס]], עוזי דיין, [[יצחק הרצוג]] וגרשון הכהן - מפקד האוגדה שפיקד על חיילי המבצע, בנוסף כ-80% מתושבי ישראל טענו כי ההתנתקות הייתה טעות נוראית שפגעה רבות בביטחון ישראל{{הערה|הסקר נערך כשנתיים לאחר יישום התוכנית}}. ===התמקמות המפוניםמתקפת חמאס בשמחת תורה==={{ערך חסרמורחב|ערך=[[מלחמת חרבות ברזל]]}} מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ"ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני{{הערה|שניאור זלמן לוין פירסם שורת תמיהות בקשר לחוסר הפעולות של צה"ל בתחילת המתקפה והביע חשש מקשר למחאות השמאל (שבועון בית משיח 1387).}}.[[קובץ:בארי 3.jpg|ממוזער|שמאל|בית בקיבוץ בארי שנהרס בידי מחבלי חמאס בשמחת תורה]]בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים{{הערה|בהתחלה חשבו שכ- אלף מחבלים נכנסו אבל אחרי כמה שבועות גילו שהיה כ- 3000}} חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה. מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות{{הערה|בנתיבות רק שכונת 'נווה שרון'}} הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.[[קובץ:רכבים.jpg|ממוזער|שמאל|רכבים שנהרסו על ידי מחבלי חמאס]]צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8{{הערה|רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).}}. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים. כ-240 אנשים נשים וטף נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם. המלחמה נחשבת לתוצאה ישירה של תוכנית ההתנתקות. ===התמקמות המגורשים===* גוש יישובים בניצן והרחבה מצפון ל[[אשקלון]].* מספר יישובים בחולות חלוצה וחבל אשכול.* גוש יישובים בנגב, ליד [[נתיבות]].* גוש יישובים בחבל לכיש, הכולל 9 ישובים חדשים למגורשים.*מספר יישובים ליד להבים.*בהתנחלויות שונות ב[[יהודה ושומרון]] בעיקר ב[[אריאל]] וב[[יצהר]].
===יש דין ויש דיין===
זמן קצר לאחר ש[[אריאל שרון]] יזם את התוכנית לקה באירוע מוחי{{הערה|1= רבים רואים בכך עונש משמיים על תוכנית ההתנתקות שביצע, ראו [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1513 יש דין ויש דיין] {{וידאו}} {{אינפו}}(קישור שבור). [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34530 סקר].}}. כשמונה שנים שכב בתרדמת עד לפטירתו ב[[י' שבט]] [[תשע"דה]]. {{ערך חסר}}
==אישים בולטים הקשורים להתנתקותבמחאה נגד הגירוש==*הרב [[גדליהו אקסלרוד]]*הרב [[שלום בער וולפא]]*הרב [[יקותיאל ראפ]]*הרב [[זמרוני ציק]]*הרב [[דוד נחשון]]*הרב [[זלמן נוטיק]]*הרב [[יוסף גרליצקי]]
*[[אריאל זילבר]]- זמר המחאה
==קישורים חיצוניים==