שינויים

|תמונה=[[קובץ:הרשג.jpg|250px|ללא מסגרת|הרב שמריהו גוראריה על אוהל הרבי הריי"צ]]

לאחר [[הסתלקות]] [[הרבי הריי"צ]] והתחלת נשיאותו של גיסו, [[הרבי]] - [[התקשרות|התקשר]] בכל נפשו לרבי{{הערה|מסופר כי בתחילה היה לו קשה לקבל את מרות גיסו הרבי, שהיה אף צעיר ממנו - אך לדבריו, אחת הסיבות שהביאוהו להתבטל בפני הרבי היה [https://chabad.info/magazine/120404/ הסיפור הבא] שסיפר לימים לרב [[עזריאל זליג סלונים]]: פעם החליט להתייעץ בעניין מסויים עם גיסו הרבי. הרבי שקל את העניין בזהירות ואמר כי אינו רוצה לקחת אחריות בנושא כזה, אך היום מבקר הוא ב[[האוהל|ציון]] ושם ישאל את אדמו"ר הריי"צ. אמר הרש"ג: "גיסי הרבי, לא אומר גוזמאות. אם אמר שבכוונתו לדבר עם השווער באוהל הרי שכך היה, ואני על עצמי אני יודע שאינני מסוגל לכך, ולכן אני מסור אליו בלב ונפש".}}, בהתוועדות שבת [[פרשת בשלח]] [[תשי"ד]] ביקש ברכה מהרבי לדינר לישיבה בלי תנאים והרבי ענה שהוא מוסר מה שאמרו לו בליל א' ד[[חג הפסח]] [[תשכ"ט]] ביקש להיות בחבורת [[קרבן פסח]] של הרבי וחמיהם [[הרבי הריי"צ]]. וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] ישב לצידושל הרבי. בעת ה[[הקפות]] של [[שמחת תורה]], בהקפות של הרבי - ההקפה הראשונה והשביעית, כאשר הרבי עורך ערך{{הערה|עד שנת [[תשמ"ח]]}} את ההקפה על הבימה ו[[ספר תורה]] בידו - היה נוהג הרבי לרקוד יחד עם הרש"ג{{הערה|1=בשנת [[תשמ"א]], היה הרש"ג בבית רפואה, ולא יכול היה להשתתף בהקפות. לאחר החג כשסיפרו לו שהרבי רקד לבדו ולא עם אף אחד אחר, היה מרוצה מכך מאוד מכך (מפי הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], [[שבועון בית משיח]] [http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/2/11/950561573501.html גליון 1008]).}}.

שנים רבות הרש"ג היה היחיד מכל זקני החסידים שהיה נוהג לעמוד כאשר הרבי אמר [[מאמר#מאמרי הרבי#מאמר כעין שיחה|

באיגרת ששיגר הרש"ג בח"י במרחשוון [[תשל"ח ]] לר' [[שניאור זלמן גורביץ]]' [[ממונטריאול]], כתב: "בלתי שום ספק וספק-ספיקא, אשר כל אלו הנמצאים בעולם העליון בגן-עדן משתעשעים מהתרחבות [[ישיבת תומכי תמימים#תומכי תמימים בארצות הברית|תומכי-תמימים בארצות-הברית]], אשר בבואו [=הנמען] מזמן לזמן בביקור לכ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א - ישלח לו [=לרבי] השי"ת רפו"ש ורפואה קרובה במהרה{{הערה|המכתב נכתב לאחר האירוע הבריאותי בשמח"ת ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"ח]].}} וימלא כל משאלות לבבו לטובה ולברכה ממש לאריכות ימים טובים אמן - רואה בעיניו את התלמידים התמימים שי' העומדים צפופים בכל פינות בית-המדרש ועיניהם וכל אשר להם הוא להאזין לדברי כ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א, ומקשיבים לכל הגה היוצא מפיו הקדוש, ומוכנים תמיד במסירות-נפש ממש להפיץ מעיינות התורה והחסידות חוצה בכל קצווי תבל".{{הערה| המכתב נדפס ב"כפר חב"ד", גיליון 374, עמ' 23}}.

כאשר בנו יחידו, [[שלום דובער גוראריה]], [[משפט הספרים|גנב את הספרים]] מ[[ספריית ליובאוויטש]] בשנת [[תשמ"ה]] - התנגד הרש"ג לגניבה זו. בעקבות זאת עזבו [[חנה גוראריה|אשתו של הרש"ג ]] ובנו את ביתו.

*רעייתו, [[חנה גוראריה]] - בת בתו הגדולה של [[הרבי הריי"צ]]