פתיחת התפריט הראשי

שינויים

{{תקנות הרבי}}
ב[[שנת הקהל תשמ"א]] החל [[הרבי]] באמירת [[שיחה]] בלילה הראשון של [[חג הסוכות]], ובה עורר על חגיגת שמחת בית השואבה ב[[ריקוד]] ברחוב. מיד לאחר השיחה יצא הקהל בספונטניות אל רחוב [[קינגסטון]] והחלו בריקודים, כשהריקודים ממשיכים במורד הרחוב ולאט לאט יורדים אל הכביש - עד שכאשר הגיעו לרחוב מונטגומרי הגיעה המשטרה וחסמה את הכביש עבור הרוקדים. מאז נקבע מקום הריקודים מידי לילה בצומת זו של קינגסטון ומונטגומרי. בריקודים משתתפים אלפים מתושבי השכונה והאורחים, ובנוסף מושכים אליהם קהל מבקרים מגוון משכונות [[ניו יורק]]. הריקודים ממשיכים ברחוב עד השעה 6:00 בבוקר. בשנים האחרונות מרקיד את הציבור הקלידן [[יוסי כהן]] בלילות החול של החג.
 
[[קובץ:זושא_וילימובסקי2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[זושא וילימובסקי]] (הפרטיזן), משמח את הקהל ב'שמחת בית השואבה' בקראון הייטס]]
מאז אותו לילה, החל הרבי לומר שיחה בקביעות בכל לילה מלילי חג הסוכות, בתור התוועדות הפותחת את שמחת בית השואבה, ואחריה מתחילים הריקודים. בשיחות אלו מדבר הרבי רבות על מעלת הריקודים וההשתתפות בהם בשמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, גם כאשר עייפים ממאמץ הריקוד, וכן מעורר על הוספה בשמחה מידי יום ביחס ליום שלפניו. הרבי התבטא פעמים רבות שהשמחה צריכה להגיע "עד שהרחוב עצמו ירקוד".
 
לאורך השנים הפכו הריקודים למסורת המושכת אליה אלפי יהודים מכל רחבי האזור, כאשר השמחה הולכת ומתגברת לאורך שעות הלילה, ושעות השיא של השמחה הן לפנות בוקר, בהן מנגן הקלידן החסידי ר' [[יוסי כהן (קלידן)|יוסי כהן]].
===בשאר העולם===
30,085

עריכות