שינויים

|תמונה=[[קובץ:ליפשיץ.jpg|250px]]

|תאריך לידה=[[כ"ו ז סיון]] [[תרפ"ט]]|מקום לידה=אונייטשא, קרמנצ'וג , [[רוסיה]]

הרב '''שלום דובער ליפשיץ''' ([[כ"ז סיוון]] [[תרפ"ט]] - [[כ"ד באלול]] [[תשע"א]]), מכונה הרשד"ב ליפשיץ או הגרש"ב ליפשיץ) היה רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ורב שכונת בית הלל בעיר, ומייסד ויושב ראש ארגון [[יד לאחים]] במשך שישים ואחת שנה. ==קורות חייותולדות חיים==הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ"ו ז בסיוון]] [[תרפ"ט]] בעיירה ב[[עיירה]] אונייטשא שבפלך [[קרמנצ'וג ]] לאביו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] (שפעל אז בקרב יהודי העיירה) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, השוה[[שו"ב ]] המקומי ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. ב[[חודש ו' טבת]] [[תרצ"זט]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד במוסדות 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה מיודד עם הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה.

ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, [[יוסף שלמה כהנמן|הרב כהנמן]], עדויות על התחלנות שיטתית כפייה אנטי דתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחשו ביניהם ש"מסתמא הליובאוויטשר הליובאוויטשער יגש" ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב [[שלמה נח קרול]] (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]]) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של [[הרצליה]]).  כבר למחרת יצאו לפעילותם הראשונה, ואז הקימו למעשה את ארגון "פעילים", שעם השנים הפך ל"פעילים יד לאחים" ולאחר מכן ל"יד לאחים - פעילי המחנה התורתי בישראל". באופן רשמי עמד בראש הארגון הרב [[יעקב לנדא]], רבה של [[בני ברק]], כאשר למעשה ניהל את הארגון הרב ליפשיץ{{הערה|ראה דברי ר' מנחם כהן ב'משפחה', [[חג הפסח]] [[תשס"ז]]: "כולם לא אכלו, כולם לא ישנו. אבל מי הזיז את כולם? רק ר' שלום בער"...}}. הוא ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. [[דוד בן גוריון]] עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזף בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני{{הערה|כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי" (ל[[הרשת|רשת]], שהייתה אז תחת ממ"ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.}}. אף על פי כן, במהלך השנים הוצאו מאות ילדים. חלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]], רבי [[יצחק אייזיק הרצוג]] {{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1128}} ורבי [[יחזקאל אברמסקי]]. פעולות אלו היו היסוד לארגון [[יד לאחים]] שהוקם מאוחד יותר.

עם הזמן החל הרב ליפשיץ להקדיש את רוב זמנו בפעילות הארגון וזמן [[לימוד התורה ]] שלו הצטמצם. בעקבות כך החל לחשב את המשך דרכו בניהול הארגון והוא כתב על כך ל[[{{ה|רבי מליובאוויטש]]}}. הרבי ענה לו:

|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], כרך ד' אגרת א'קצח{{הערה|המכתב המלא: {{ציטוטון|קבלתי מכתבו . . אשר משתתף בעבודת "חבר פעילי מחנה התורתי", ורואה הוא פרי טוב בעמלו, אבל כיון שהציבור החרדי באה"ק ב[[ארץ הקודש]] ת"ו לא נענה לקריאתם כדבעי למיעבד ובמילא כל העבודה מוטלת עליהם, וזה גורם אצלו לביטול תלמוד-תורה, ושואל האם כדאי הדבר בשבילו, או בלשונו הוא, אם מחוייב לעזוב את נפשו בעבור נפשות אחרים. הנה נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה שהקבש[[הקב"ה ]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה ר"ל ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש, הנה בא יצרו ומסיתו לאמור, מי יודע אם זהו ענין ומוטב לך להתעסק בעסקים אחרים אשר אז אפשר שתשגשג בתורה וכו' וכו'... ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה (מועד קטן ט, ב), וידוע ג"כ גם כן מאמר הגמרא בתמורה על הפסוק עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה', אשר כשעשיר בתורה עוזר לרש בתורה, הרי מאיר עיני שניהם, שגם להנותן נתוסף בלימוד תורתו, שזהו הרבה יותר ממרז"ל ממר (תענית ז, א) הרבה למדתי מרבותי ומחברי, ומתלמידי יותר מכולם, כי המאמר בתענית מספר מה שאדם לומד כפי יכלתו הוא, וכדיוק הלשון למדתי, משא"כ מה שאין כן הבטחת רז"ל ר בתמורה דמאיר עיני שניהם ה', היינו ששמעתתא דבעי סייעתא דשמיא, הנה מבקשים בזה אור כפי יכולת הוי', כמובן שזהו שלא בערך... כוונתי בזה שלא לבד שעל ידי ביטול תורתו לאיזה זמן עושה הוא כציווי התורה וכמרז"ל וכמר במו"ק הנ"ל, אלא עוד זאת שביטולה של תורה זה הוא גופא קיומא, כי על ידי זה נעשה לבו ומוחו [זכ]ים אלף פעמים ככה, אשר במעט זמן יצליח בלימודו שלא בערך..}}}}|תוכן=נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה שהקבש[[הקב"ה ]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה רחמנא ליצלן ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש . . ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה

בהתאם לתשובה התמסר הרב ליפשיץ לעבודתו, הרחיב את צוות הארגון והחל לדאוג גם למבוגרים; הוא פתח עשרות בתי כנסת בארץ, סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבקים עם גופים מימסדיים, בענייני חינוך, צרכיהם הגשמיים והרוחניים של עולי תימן, עיראק{{הערה|1=[http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&dbsRW=1 תמונה 1], [http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1126 2] באתר יד לאחים.}}, מרוקו ולוב; במהלך כל פעולותיו היה בקשר רציף עם [[הרבי]] שאף דאג לו באופן אישי וכשפעם עצרו את הרב ליפשיץ במהלך הפגנה, לחצו מ[[מזכירות הרבי]] על גורמים בממשלה להביא לשחרורו המהיר{{מקור}}.

הפעם הראשונה שבה נסע ל[[כהרבי מלך המשיח שליט"ק אדמו"ר א|רבי מלך המשיח]] הייתה בשנת [[תשכ"ב]], לאחר מכן נסע כשלושים פעמים נוספות. כמעט בכולם נכנס ל[[יחידות|יחידויות]], שערכו בדרך כלל מחצי שעה ומעלה. בשנת [[תשכ"ד]], כאשר יצא מהיחידות, ליווהו הרבי עד לפתח [[770]]{{הערה|מפי הרב [[נתן וולף]] שנכח אז.}}.

ב[[ח"י באלול]] [[תשכ"ד]] נישא לרעיתו[[נישואין|נשא]] את רעיתו, מרת שפרה מרים אסתר, בתו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]] ז"ל. לאחר החתונה התיישב בשכונת הלל ב[[רמת גן]], בסמיכות למגורי אמו, והמשיך ביתר שאת בפעילותו כראש "פעילים יד לאחים", הוא פיקח על העבודה, גייס כספים, פתח סניפים ויזם פעילויות חדשות.

בד בבד, התמסר הרשד"ב ליפשיץ לעבודה בכרם חב"ד, במשך השנים הוא ניהל ויזם עשרות פרויקטים במסודות במוסדות חב"ד, ביניהם: ניהל וריכז את המערכה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] וכנגד '[[גיורי וינה]]'; ניהל וארגן את קליטתם הרוחנית של יהודי גרוזיה, סידר להם מקומות יישוב בקרב קהילות [[חב"ד]]; פתח להם בתי כנסת; דאג להם לרבנים [[חסיד]]י [[חב"ד]]; קלט את בניהם בישיבות [[תומכי תמימים]] ועוד; הקים וייסד את '[[וועד רבני צפון אפריקה יצאי מוסדות חב"ד]]', שמטרתו הייתה לאחד את כל הרבנים הספרדים שלמדו במוסדות חב"ד ולחזק את הזיקה החב"דית שלהם; ייסד את 'מכון הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו ב[[שולחן ערוך הרב]] (בשיתוף עם הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]); הוציא לאור מכתבי [[רבותינו נשיאנו]] על ה[[ש"ס]]; כל זאת בעידודו של [[הרבי]], ובשיתוף עם הנהלת מוסדות חב"ד בראשות הרב [[אפרים וולף]]. ידיעותיו הרבות של הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גן. לערך בשנת [[תש"ל]] נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גן. על פי בקשת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]], התמנה הרב ליפשיץ לרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]], של [[בית הכנסת]] 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ובשנת [[תשמ"א]] כרב בית הכנסת הוותיק 'סוכת שלום', כממלא מקומו של הרב [[גדליה אקסלרוד]].

ידיעותיו הרבות של הרבי חפץ כי הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גןיתערב בענייני הרבנות. לערך בשנת ב[[תש"לחודש שבט]] נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גן. על פי בקשת [[כתש"ק אדמו"ר מלך המשיחנ]], התמנה הרב ליפשיץ לרב קהילת חבכתב לו הרבי: {{ציטוטון|דעתי ברורה שיהיה רב פס"ד ב[[רמת גן]], של בית הכנסת 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ובשנת [[תשמ(ככל שתלוי בו) אזכיר עה"א]] כרב בית הכנסת הוותיק צ}}{{הערה|'סוכת שלוםשנת ניסים בבית חיינו', כממלא מקומו עמ' 137.}}. לעומת זאת באחת השנים רצה הרב ליפשיץ להתמודד על משרת רבה הראשי של הרב רמת גן ו[[גדליה אקסלרודהרבי]]אסר עליו זאת.

הרבי חפץ מאד כי בשנת [[תשמ"ח]], לקראת [[בחירות תשמ"ט]], קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך ב[[אגודת ישראל]], ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם "לב לאחים" שנתמך על ידי 'דגל התורה' ורבניה. כתוצאה מכך נסגרו עשרות סניפים ומחלקות של הארגון ותורמים רבים הפסיקו את תרומתם. הרב ליפשיץ יתערב בענייני הרבנותויד לאחים עברו תקופה קשה בשנים אלו, כאשר כל אותו הזמן לא פסק [[הרבי]] לתמוך ולעודד. כך לדוגמא, בחודש [[שבט ]] [[תש"נ]] כתב , כאשר עבר הרב ליפשיץ בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי{{ציטוטון|"לפום צערא אגרא"}}. הרב ליפשיץ המשיך ללכת ואז עצר אותו הרבי, קראו חזרה והוסיף בחיוך: {{ציטוטון|דעתי ברורה שיהיאויב ס' רב פס"ד (ככל שתלוי בו) אזכיר עה"צוועט זיך נאך מערער}} , בצירוף דולר נוסף{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 137127.}}.

בשנת גם אחרי [[תשמג' תמוז תשנ"חד|ג' תמוז]], לקראת המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[בחירות תשמנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"טא]], קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך בוהתגשמות [[אגודת ישראלהרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם "לב לאחים" שנתמךך על ידי 'דגל התורה' ורבניה. כתוצאה מכך נסגרו עשרות סניפים ומחלקות של הארגון ותורמים רבים הפסיקו את תרומתם. הרב ליפשיץ ויד לאחים עברו תקופה קשה בשנים אלו, כאשר כל אותו הזמן לא פסק ואף השתתף ב[[הרביכינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] לתמוך ולעודד. כך לדוגמא, בחודש שהתקיימו בשנת [[שבטתשנ"ה]] על ידי הרב [[תש"נזמרוני ציק]], כאשר עבר הרב ליפשיץ בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי{{ציטוטון|"לפום צערא אגרא"}}. הרב ליפשיץ המשיך ללכת ואז עצר אותו הרבי, קראו חזרה והוסיף בחיוך: {{ציטוטון|אויב ס'וועט זיך נאך מערער}}, בצירוף דולר נוסף{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 127.}}.

הרב ליפשיץ פעל רבות בנושא [[שלימות הארץ]]. בין היתר הנהיג את המערכה הגדולה כנגד [[בנימין נתניהו]] והסכמי [[חברון ]] ווואי. הוא כינס עצרות מחאה ב[[ירושלים]], ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3903 ידיעות אחרונות מדווח על עצרת בארגונו], [http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 ווידיאו ווידאו מהעצרת].}} ובחיפה. אירגן עצרות תפילה ליד [[הכותל המערבי]] ו[[קבר רשב"י]]. ניהל החתמת רבנים, הוציא לאור שלטים ומדבקות כמו גם עלונים וקבצי מחאה. פעילות זו ערך בשיתוף עם [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ועם [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]].

הרב ליפשיץ לא חת מפני איש, ויצא במספר הזדמנויות נגד מנהלים חבדייחב"ם דיים בכירים. אחת מהם היה כאשר [[כולל חב"ד ]] נטל כספים מהקרן לידידות, שלפי דברי הרב ליפשיץ ולפי פסק בית דין רבני חב"ד אסור לקחת ממנו כסף, כיוון שהכספים אותו הוא מחלק הוא במטרה לגרום להשפעת הנוצרים על העם היהודי רח"ל{{הערה|1=[http://www.kikarhashabat.co.il/5445.html "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו"] באתר "חרדים".}}.

כמו כן העלה הרב ליפשיץ ביקורת חריפה על כמה ממנהלי [[צא"ח]] ועל הניהול הנוכחי של פרוייקט [[ילדי צ'רנוביל]]. עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדים, התברר כי רבים מהם הינם גוים, לפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. הסיבה העיקרית לבעיה, היא מכיון שלאחר שסיימו מספר שנים במוסדות בכפר חב"ד, יהדותם ברורה, וכך הם מוצאים להם זיווגים יהודיים, בעוד שיש מהם שהינם גוים גמורים על פי ההלכה{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=514 מסמכים בנושא].}}. הנהלת צא"ח אינה מכחישה את הדברים. בשנת [[תשס"א]] העלה הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] יושב ראש [[יד לאחים]] טענות קשות על ניהול הפרוייקט. במכתב ששלח לכבוד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], העלה כי יש לבדוק את יהדותם, והעלה טענות קשות כלפי התמהמהות הגורמים השונים בשיתוף הפעולה עם ארגון יד לאחים{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=389 מכתב מהרב ליפשיץ בנושא].}}.

[[קובץ:הרב_ליפשיץ.jpeg‏jpeg|שמאל|ממוזער|250px|נואם באחת העצרות נגד המסיון]]

ביום [[כ"ד באלול]] [[תשע"א]], לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד שבהר הזיתים]] ב[[ירושלים]], בסמיכות לציונם של רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושל רבי [[דוד צבי חן]]{{הערה|1=[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64117 הלווייתו של הרב ליפשיץ]{{תמונה}}}}. בניו הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] והרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] החליפו אותו בניהול הארגון.

בניו של הרב ליפשיץ מלאים את מקומו בראשות יד לאחים, כאשר בנוסף לכך==לקריאה נוספת==*'''המאבק על הנפש''', משמש הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל לייב]] כרב קהילת שבועון כפר חב"ד ב[[רמת גן]] והרב [[שמואל שלמה ליפשיץ|שמואל שלמה]] כ[[ר"מ]] בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].;חתניו*חתנו הרב [[בנימין קופרמן]] רב בית הכנסת הגדול ב[[רמת גן]] ו[[דיין]].*חתנו הרב [[שלמה חיים פלדמן]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]].*חתנו הרב שלמה אריה לייב גרשקוביץ'{{הערה|התחתן לאחר פטירת הרב ליפשיץ}} - בני ברק.גליון 1976 עמוד 72

*[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19684 הרב ליפשיץ] בטקס הענקת [[בול חב"ד]]{{תמונה}} {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1722 הרב ליפשיץ] בכנס רבני [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[תשס"ג]]){{תמונה}} {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46978 הרב ליפשיץ בחילופי מכתבים עם הוותיקן]{{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64129 החסיד שאיחד בהלווייתו את כל החוגים • קווים לדמותו] - {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}*[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב שלום דובער ליפשיץ וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"{{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/__תשורה%20רבי%20-%20ליפשיץ.pdf אגרות הרבי לרב ליפשיץ]''' - בקשר עם פעולותיו ביד לאחים, תשורה מנישואי צאצאיו י"ג תמוז תשע"ט

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:רבני חב"ד בעברבתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:קהילת חב"ד רמת אישים ברמת גן: אישים]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת אחי תמימים תל אביב]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']]