שינויים

{{בעבודה}}דמות|שם=הרב שלום דובער ליפשיץ|כינוי=יו"ר [[יד לאחים]]|תמונה:=ליפשיץ.jpg|left|thumb|250px|תיאור=הרב שלום דובער ליפשיץ([[תש"ע]])|תאריך לידה=[[כ"ז סיון]] [[תרפ"ט]]|מקום לידה=אונייטשא, קרמנצ'וג, [[רוסיה]]|רבותיו=הרב '''שלום דובער ליפשיץ''' היה [[חיים שאול ברוק]], הרב [[יוסף שלמה כהנמן]]|מקום פעילות=[[רמת גן]]|תפקידים נוספים=רב קהילת חב"ד בברמת גן|תאריך פטירה=[[רמת גןכ"ד אלול]] ומייסד ויו[[תשע"ר ארגון א]]|מקום קבורה=[[הר הזיתים]],[[ירושלים]]|תלמידיו=|חיבוריו=|השתייכות=[[יד לאחיםחסידות חב"ד]].}}

==קורות חייו==הרב '''שלום דובער ליפשיץ נולד ב''' ([[כ"ו בסיווןז סיוון]] [[תרפ"ט]] בעיירה אונייטשא שבפלך קרמנצ'וג לאביו, הרב - [[כ"ד באלול]] [[ישראל לייב ליפשיץתשע"א]] (שפעל אז בקרב יהודי העיירה) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, השומכונה הרשד"ב המקומי ומחסידי [[אדמוליפשיץ או הגרש"ר המהרב ליפשיץ) היה רב קהילת חב"ש]]. ד ב[[חודש טבת]] [[תרצ"ז]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד במוסדות 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]]ורב שכונת בית הלל בעיר, לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] הרב ומייסד ויושב ראש ארגון [[חיים שאול ברוקיד לאחים]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה מיודד עם הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבהבמשך שישים ואחת שנה.

==תולדות חיים=מאבקו בהתבוללות ובמסיון=הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ"ז בסיוון]] [[תרפ"ט]] ב[[עיירה]] אונייטשא שבפלך [[קרמנצ'וג]] לאביו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] (שפעל אז בקרב יהודי העיירה) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, ה[[שו"ב]] המקומי ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. ב[[ו' טבת]] [[תרצ"ט]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד במוסדות 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה מיודד עם הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה. ===ייסוד יד לאחים===

ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, [[יוסף שלמה כהנמן|הרב כהנמן]], עדויות על התחלנות שיטתית כפייה אנטי דתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים הציעו התלחשו ביניהם ש"הליובאוויטשר מסתמא הליובאוויטשער יגש" ואכן הרב ליפשיץ הציע את עצמו ואליו הצטרפו הרב [[שלמה נח קרול]] (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]]) והרב יצחק יעקובוביץ' (לימים רבה של [[הרצליה]]).

כבר למחרת יצאו לפעילותם הראשונה, ואז הקימו למעשה את ארגון "פעילים", שעם השנים הפך ל"פעילים יד לאחים" ולאחר מכן ל"יד לאחים - פעילי המחנה התורתי בישראל". באופן רשמי עמד בראש הארגון הרב [[יעקב לנדא]], רבה של [[בני ברק]], כאשר למעשה ניהל את הארגון הרב ליפשיץ {{הערה|ראה דברי ר' מנחם כהן ב'משפחה', [[חג הפסח]] [[תשס"ז]]: "כולם לא אכלו, כולם לא ישנו. אבל מי הזיז את כולם? רק ר' שלום בער"...}}. הוא ניהל צוות שהיה חודר למחנות, מוציא משם ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל המימסד הציוני. [[דוד בן גוריון]] עצמו, שכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזף בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני{{הערה|כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם רבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], הציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי" (ל[[הרשת|רשת]], שהייתה אז תחת ממ"ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.}}. כתוצאה מפעילות זאת נצלו במהלך השנים הוצאו מאות ילדים. פעולה זו היתה מנוגדת ל'סוכנות היהודית' והמימסד המדיניחלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם [[אדמו"ר הריי"צ]], [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]], אך מאידך זכתה לגיבוי גדולי התורהרבי [[יצחק אייזיק הרצוג]]{{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1128}} ורבי [[יחזקאל אברמסקי]]. פעולות אלו היו היסוד לארגון [[יד לאחים]] שהוקם מאוחד יותר.  עם הזמן החל הרב לישפיץ ליפשיץ להקדיש את רוב זמנו בפעילות הארגון וזמן [[לימוד התורה ]] שלו הצטמצם. בעקבות כך החל לחשב את המשך דרכו בניהול הארגון והוא כתב על כך ל[[{{ה|רבי מליובאוויטש]]}}. הרבי ענה לו:

|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], כרך ד' אגרת א'קצח|תוכן=נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה שהקב"ה הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה רחמנא ליצלן ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש . . ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה}}{{הערה|המכתב המלא: {{ציטוטון|קבלתי מכתבו . . אשר משתתף בעבודת "חבר פעילי מחנה התורתי", ורואה הוא פרי טוב בעמלו, אבל כיון שהציבור החרדי באה"ק ב[[ארץ הקודש]] ת"ו לא נענה לקריאתם כדבעי למיעבד ובמילא כל העבודה מוטלת עליהם, וזה גורם אצלו לביטול תלמוד-תורה, ושואל האם כדאי הדבר בשבילו, או בלשונו הוא, אם מחוייב לעזוב את נפשו בעבור נפשות אחרים. הנה נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה שהקבש[[הקב"ה ]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה ר"ל ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש, הנה בא יצרו ומסיתו לאמור, מי יודע אם זהו ענין ומוטב לך להתעסק בעסקים אחרים אשר אז אפשר שתשגשג בתורה וכו' וכו'... ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה (מועד קטן ט, ב), וידוע ג"כ גם כן מאמר הגמרא בתמורה על הפסוק עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה', אשר כשעשיר בתורה עוזר לרש בתורה, הרי מאיר עיני שניהם, שגם להנותן נתוסף בלימוד תורתו, שזהו הרבה יותר ממרז"ל ממר (תענית ז, א) הרבה למדתי מרבותי ומחברי, ומתלמידי יותר מכולם, כי המאמר בתענית מספר מה שאדם לומד כפי יכלתו הוא, וכדיוק הלשון למדתי, משא"כ מה שאין כן הבטחת רז"ל ר בתמורה דמאיר עיני שניהם ה', היינו ששמעתתא דבעי סייעתא דשמיא, הנה מבקשים בזה אור כפי יכולת הוי', כמובן שזהו שלא בערך... כוונתי בזה שלא לבד שעל ידי ביטול תורתו לאיזה זמן עושה הוא כציווי התורה וכמרז"ל וכמר במו"ק הנ"ל, אלא עוד זאת שביטולה של תורה זה הוא גופא קיומא, כי על ידי זה נעשה לבו ומוחו [זכ]ים אלף פעמים ככה, אשר במעט זמן יצליח בלימודו שלא בערך..}}}}|תוכן=נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה ש[[הקב"ה]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה רחמנא ליצלן ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש.. ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה}} בהתאם לתשובה התמסר הרב ליפשיץ לעבודתו, הרחיב את צוות הארגון והחל לדאוג גם למבוגרים; הוא פתח עשרות בתי כנסת בארץ, סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבקים עם גופים מימסדיים, בענייני חינוך, צרכיהם הגשמיים והרוחניים של עולי תימן, עיראק{{הערה|1=[http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&dbsRW=1 תמונה 1], [http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1126 2] באתר יד לאחים.}}, מרוקו ולוב; במהלך כל פעולותיו היה בקשר רציף עם [[הרבי]] שאף דאג לו באופן אישי וכשפעם עצרו את הרב ליפשיץ במהלך הפגנה, לחצו מ[[מזכירות הרבי]] על גורמים בממשלה להביא לשחרורו המהיר{{מקור}}. הפעם הראשונה שבה נסע ל[[הרבי מלך המשיח שליט"א|רבי מלך המשיח]] הייתה בשנת [[תשכ"ב]], לאחר מכן נסע כשלושים פעמים נוספות. כמעט בכולם נכנס ל[[יחידות|יחידויות]], שערכו בדרך כלל מחצי שעה ומעלה. בשנת [[תשכ"ד]], כאשר יצא מהיחידות, ליווהו הרבי עד לפתח [[770]]{{הערה|מפי הרב [[נתן וולף]] שנכח אז.}}.

פעולה זו הייתה אבן הייסוד לארגון ב[[יד לאחיםח"י באלול]] - שפעל אז בברכת [[אדמותשכ"ר הריי"צד]] [[נישואין|נשא]] את רעיתו, מרת שפרה מרים אסתר, בתו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]]. לאחר החתונה התיישב בשכונת הלל ב[[רמת גן]], בסמיכות למגורי אמו, והמשיך ביתר שאת בפעילותו כראש "פעילים יד לאחים", הוא פיקח על העבודה, גייס כספים, פתח סניפים ויזם פעילויות חדשות.

בהתאם לדברים אלו, המשיך הרשד===במוסדות חב"ב במלא המרץ בפעילות יד לאחים. הוא עמד בראש צוות של עשרות בחורים, והביא אלפי ילדים לחינוך טהור. בתוך כך אג גם למבוגרים: הוא פתח עשרות בתי כנסת בכל הארץ. סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבק חריף ועיקש כנגד המימסד, בענייני חינוך, יהדות לעולים אך גם בגזירות הדת כגון גיוס בנות, ניתוחי מתים ו[[מיהו יהודי]]. בכל אותו הזמן עמד בקשר רציף עם כ"ק אדמו"ר שליט"א. הרבי עצמו דאג לו וסייע לו במאד, כך גם, לדוגמא, כאשר נעצר הרשד"ב במהלך הפגנה, לחצה ה[[מזכירות]] על המדינה להביא לשחרורו המהיר.ד===

הפעם הראשונה שבה נסע לבד בבד, התמסר הרשד"ב ליפשיץ לעבודה בכרם חב"ד, במשך השנים הוא ניהל ויזם עשרות פרויקטים במוסדות חב"ד, ביניהם: ניהל וריכז את המערכה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] וכנגד '[[גיורי וינה]]'; ניהל וארגן את קליטתם הרוחנית של יהודי גרוזיה, סידר להם מקומות יישוב בקרב קהילות [[כחב"ק אדמוד]]; פתח להם בתי כנסת; דאג להם לרבנים [[חסיד]]י חב"ר מלך המשיחד; קלט את בניהם בישיבות [[תומכי תמימים]] הייתה בשנת ועוד; הקים וייסד את '[[תשכוועד רבני צפון אפריקה יצאי מוסדות חב"ד]]', שמטרתו הייתה לאחד את כל הרבנים הספרדים שלמדו במוסדות חב"ד ולחזק את הזיקה החב"דית שלהם; ייסד את 'מכון הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו ב[[שולחן ערוך הרב]] (בשיתוף עם הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]], לאחר מכן נסע כשלושים פעמים נוספות. כמעט בכולם נכנס ל); הוציא לאור מכתבי [[יחידות|יחידויותרבותינו נשיאנו]], שערכו בדרך כלל מחצי שעה ומעלה.בשנת על ה[[תשכש"דס]], כאשר יצא מהיחידות, ליווהו הרבי עד לפתח ; כל זאת בעידודו של [[770הרבי]]{{הערה|מפי , ובשיתוף עם הנהלת מוסדות חב"ד בראשות הרב [[נתן אפרים וולף]] שנכח אז.}}.

בידיעותיו הרבות של הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גן. לערך בשנת [[חתש"י באלולל]] נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גן. על פי בקשת [[תשככ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]], התמנה הרב ליפשיץ לרב קהילת חב"דב[[רמת גן]] נישא לרעיתו, מרת שפרה מרים אסתר, בתו של ה[[משפיעבית הכנסת]] 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג על ידי הרב [[נחום גולדשמידמאיר בליז'ינסקי]] זובשנת [[תשמ"ל. לאחר החתונה התיישב בשכונת הלל בא]] כרב בית הכנסת הוותיק 'סוכת שלום', כממלא מקומו של הרב [[רמת גןגדליה אקסלרוד]], בסמיכות למגורי אמו, והמשיך ביתר שאת בפעילותו כראש "פעילים יד לאחים", הוא פיקח על העבודה, גייס כספים, פתח סניפים ויזם פעילויות חדשות.

===במוסדות חבהרבי חפץ כי הרב ליפשיץ יתערב בענייני הרבנות. ב[[חודש שבט]] [[תש"נ]] כתב לו הרבי: {{ציטוטון|דעתי ברורה שיהיה רב פס"ד (ככל שתלוי בו) אזכיר עה"צ}}{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 137.}}. לעומת זאת באחת השנים רצה הרב ליפשיץ להתמודד על משרת רבה הראשי של רמת גן ו[[הרבי]] אסר עליו זאת. בשנת [[תשמ"ח]], לקראת [[בחירות תשמ"ט]], קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך ב[[אגודת ישראל]], ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם "לב לאחים" שנתמך על ידי 'דגל התורה' ורבניה. כתוצאה מכך נסגרו עשרות סניפים ומחלקות של הארגון ותורמים רבים הפסיקו את תרומתם. הרב ליפשיץ ויד לאחים עברו תקופה קשה בשנים אלו, כאשר כל אותו הזמן לא פסק [[הרבי]] לתמוך ולעודד. כך לדוגמא, בחודש [[שבט]] [[תש"נ]], כאשר עבר הרב ליפשיץ בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי{{ציטוטון|"לפום צערא אגרא"}}. הרב ליפשיץ המשיך ללכת ואז עצר אותו הרבי, קראו חזרה והוסיף בחיוך: {{ציטוטון|אויב ס'וועט זיך נאך מערער}}, בצירוף דולר נוסף{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 127.}}. גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד===|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].

בד בבד, התמסר הרשד"ב הרב ליפשיץ לעבודה בכרם חב"ד, במשך השנים הוא ניהל ויזם עשרות פרויקטים במסודות חב"ד, ביניהם: ניהל וריכז פעל רבות בנושא [[שלימות הארץ]]. בין היתר הנהיג את המערכה לתיקון חוק הגדולה כנגד [[מיהו יהודיבנימין נתניהו]] וכנגד 'גיורי וינה'; ניהל וארגן את קליטתם הרוחנית של יהודי גרוזיה, סידר להם מקומות יישוב בקרב קהילות והסכמי [[חב"דחברון]]; פתח להם בתי כנסת; דאג להם לרבנים ווואי. הוא כינס עצרות מחאה ב[[חסידירושלים]]י , ב[[כפר חב"ד]]; קלט את בניהם בישיבות {{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3903 ידיעות אחרונות מדווח על עצרת בארגונו], [תומכי תמימים]http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 ווידאו מהעצרת] ועוד; הקים וייסד את 'וועד רבני צפון אפריקה יצאי מוסדות חב"ד', שמטרתו הייתה לאחד את כל הרבנים הספרדים שלמדו במוסדות חב"ד ולחזק את הזיקה החב"דית שלהם; ייסד את 'מכון הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו ב.}} ובחיפה. אירגן עצרות תפילה ליד [[שולחן ערוך הרבהכותל המערבי]] (בשיתוף עם הרב ו[[חנניה יוסף אייזנבךקבר רשב"י]]); . ניהל החתמת רבנים, הוציא לאור מכתבי שלטים ומדבקות כמו גם עלונים וקבצי מחאה. פעילות זו ערך בשיתוף עם [[רבותינו נשיאנוקונגרס הרבנים למען השלום]] על הועם [[ש"ס]]; כל זאת בעידודו של [[הרבי]], ובשיתוף עם הנהלת מוסדות אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב [[אפרים וולףבאה"ק]].

ידיעותיו הרבות של הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גן. לערך בשנת [[תשלא חת מפני איש, ויצא במספר הזדמנויות נגד מנהלים חב"ל]] נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גןדיים בכירים. על פי בקשת אחת מהם היה כאשר [[ככולל חב"ק אדמו"ר מלך המשיחד]]נטל כספים מהקרן לידידות, התמנה שלפי דברי הרב ליפשיץ לרב קהילת ולפי פסק בית דין רבני חב"ד ב[[רמת גן]]אסור לקחת ממנו כסף, של בית הכנסת 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג כיוון שהכספים אותו הוא מחלק הוא במטרה לגרום להשפעת הנוצרים על ידי הרב העם היהודי רח"ל{{הערה|1=[[מאיר בליז'ינסקיhttp://www.kikarhashabat.co.il/5445.html "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו"]] ובשנת [[תשמבאתר "חרדים"א]] כרב בית הכנסת הוותיק 'סוכת שלום', כממלא מקומו של הרב [[גדליה אקסלרוד]].}}.

הרבי חפץ מאד כי כמו כן העלה הרב ליפשיץ יתערב בענייני הרבנות. בחודש שבט ביקורת חריפה על כמה ממנהלי [[תשצא"נח]] ועל הניהול הנוכחי של פרוייקט [[ילדי צ'רנוביל]] כתב לו הרבי: . עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדים, התברר כי רבים מהם הינם גוים, לפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. הסיבה העיקרית לבעיה, היא מכיון שלאחר שסיימו מספר שנים במוסדות בכפר חב"ד, יהדותם ברורה, וכך הם מוצאים להם זיווגים יהודיים, בעוד שיש מהם שהינם גוים גמורים על פי ההלכה{{ציטוטוןהערה|דעתי ברורה שיהי' רב פס1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=514 מסמכים בנושא].}}. הנהלת צא"ד (ככל שתלוי בו) אזכיר עהח אינה מכחישה את הדברים. בשנת [[תשס"צ}} א]] העלה הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] יושב ראש [[יד לאחים]] טענות קשות על ניהול הפרוייקט. במכתב ששלח לכבוד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], העלה כי יש לבדוק את יהדותם, והעלה טענות קשות כלפי התמהמהות הגורמים השונים בשיתוף הפעולה עם ארגון יד לאחים{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 1371=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=389 מכתב מהרב ליפשיץ בנושא].}}.

בשנת [[תשמ"ח]], לקראת [[בחירות תשמ"ט]], קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך ב[[אגודת ישראל]], ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם "לב לאחים" שנתמךך על ידי 'דגל התורה' ורבניה. כתוצאה מכך נסגרו עשרות סניפים ומחלקות עם פטירתו של הארגון ותורמים רבים הפסיקו את תרומתם. הרב ליפשיץ ויד לאחים עברו תקופה קשה בשנים אלו, כאשר כל אותו הזמן לא פסק [[הרבימשה אשכנזי]] לתמוך ולעודד. כך לדוגמא, בחודש בשנת [[שבט]] [[תשתשס"נז]], כאשר עבר הרב ליפשיץ בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי{{ציטוטון|נעשה לזקן רבני חב"לפום צערא אגרא"}}. הרב ליפשיץ המשיך ללכת ואז עצר אותו הרבי, קראו חזרה והוסיף בחיוך: {{ציטוטון|אויב ס'וועט זיך נאך מערער}}, בצירוף דולר נוסף{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 127.}}ד.

הרב ליפשיץ פעל רבות בנושא ===המשך הפעילות ביד לאחים===[[שלימות הארץ]]קובץ:הרב_ליפשיץ. בין היתר הנהיג את המערכה הגדולה כנגד [[בנימין נתניהוjpeg|שמאל|ממוזער|250px|נואם באחת העצרות נגד המסיון]] והסכמי חברון ווואיבתוך כך המשיך לפעול הרב ליפשיץ במרץ רב במסגרת יד לאחים. הוא כינס עצרות מחאה שימש כיושב ראש הארגון ועל פיו הוכרע כל דבר. עד חודשי חייו האחרונים, גם כאשר חצה את גיל הגבורות היה מגיע מידי יום למשרדי הארגון ב[[ירושליםבני ברק]], ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/indexשם אישר פעילויות לצד יוזמת פרויקטים חדשים ותוכניות.php?url=article_he&id=3903 ידיעות אחרונות מדווח במשך שישים ואחד שנות הנהלת הארגון סירב לקחת משכורת או תמורה כספית אחרת על עצרת בארגונו], [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 ווידיאו מהעצרת].}} ובחיפה. אירגן עצרות תפילה ליד [[הכותל המערבי]] ו[[קבר רשב"י]]. ניהל החתמת רבנים, הוציא לאור שלטים ומדבקות כמו גם עלונים וקבצי מחאה. פעילות זו ערך בשיתוף עם [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ועם [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]]עבודתו בארגון.

הרב ליפשיץ לא חת מפני אישבמסגרת עבודתו טיפל בקליטה רוחנית וגשמית לעולי פרס, ויצא במספר הזדמנויות נגד מנהלים חבדיי"ם בכירים. אחת מהם היה כאשר כולל חב"ד נטל כספים מהקרן לידידותגרוזיה, שלפי דברי הרב ליפשיץ ולפי פסק בית דין רבני חב"ד אסור לקחת ממנו כסף, כיוון שהכספים אותו הוא מחלק הוא במטרה לגרום להשפעת הנוצרים על העם היהודי רח"ל{{הערה|1=ברית המועצות וקווקז; במיגור ולוחמה בפעילותו ההרסנית של המסיון ב[[http://www.kikarhashabat.co.il/5445.html "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו"ארץ הקודש]] באתר "חרדים".}}; בתמיכה במשפחות שחולצו מידי המסיון; בחילוץ בנות יהודיות מכפריים ערביים; בשיעורי תורה ויהדות בערים שונות בארץ; בתעמולה למען החינוך הכשר; בהוצאת ספרים וסידורי תפילות לעדות שונות; ועוד ועוד.

כמו כן העלה לפעילות זו זכה הרב ליפשיץ ביקורת חריפה על [[צא"ח]] ועל הניהול הנוכחי של פרוייקט [[ילדי צ'רנוביל]]. עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדים, התברר כי רבים מהם הינם גוים, לפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. הסיבה העיקרית לבעיה, היא מכיון שלאחר שסיימו מספר שנים במוסדות בכפר חב"ד, יהדותם ברורה, וכך הם מוצאים להם זיווגים יהודיים, בעוד שיש מהם שהינם גוים גמורים על פי ההלכהלתמיכה מגדולי רבני דורנו{{הערה|1=[http://chabadwww.yadleachim.co.info/forumsil/theforum_he/viewtopic.php?tCategoryID=514 מסמכים בנושא].180}}. הנהלת צא[[קובץ:וואזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]]]]ביום [[כ"ח אינה מכחישה את הדברים. בשנת ד באלול]] [[תשסתשע"א]] העלה הרב , לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"ד שבהר הזיתים]] ב[[שלום דוב ליפשיץירושלים]] יושב ראש , בסמיכות לציונם של רבי [[יד לאחיםשניאור זלמן מלובלין]] טענות קשות על ניהול הפרוייקט. במכתב ששלח לכבוד הרב ושל רבי [[יצחק יהודה ירוסלבסקידוד צבי חן]], העלה כי יש לבדוק את יהדותם, והעלה טענות קשות כלפי התמהמהות הגורמים השונים בשיתוף הפעולה עם ארגון יד לאחים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopicindex.php?turl=article_he&id=389 מכתב מהרב 64117 הלווייתו של הרב ליפשיץ בנושא].{{תמונה}}}}.

ביום בניו הרב [[כ"ד באלולשמואל שלמה ליפשיץ]] והרב [[תשע"א]], לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת [[חב"ד]] שב'הר הזיתים' ב[[ירושליםישראל לייב ליפשיץ]], בסמיכות לציונם של רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושל רבי [[דוד צבי חן]]{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64117 הלווייתו של הרב ליפשיץ]{{תמונה}}}}החליפו אותו בניהול הארגון.

*בנו הרב ישראל לייב ליפשיץ סמנכ"ל יד לאחים.==לקריאה נוספת==*בנו הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]]'''המאבק על הנפש''', רשבועון כפר חב"מ ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. ;חתניו*חתנו הרב [[בנימין קופרמן]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק (קטנה)]] ו[[דיין]] ב[[רמת גן]].*חתנו הרב [[שלמה חיים פלדמן]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]].ד גליון 1976 עמוד 72

*[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19684 הרב ליפשיץ] בטקס הענקת [[בול חב"ד]]{{תמונה}} {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1722 הרב ליפשיץ] בכנס רבני [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[תשס"ג]]){{תמונה}} {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46978 הרב ליפשיץ בחילופי מכתבים עם הוותיקן]{{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64129 החסיד שאיחד בהלווייתו את כל החוגים • קווים לדמותו] - {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}*[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב שלום דובער ליפשיץ וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"{{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/__תשורה%20רבי%20-%20ליפשיץ.pdf אגרות הרבי לרב ליפשיץ]''' - בקשר עם פעולותיו ביד לאחים, תשורה מנישואי צאצאיו י"ג תמוז תשע"ט

 {{מיון רגיל:ליפשיץ שלום דובער}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ליפשיץ שלום דובער]][[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א|]][[קטגוריה:אישים ברמת גן]][[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']][[קטגוריה:רבני שכונות]][[קטגוריה:פעילי יד לאחים]][[קטגוריה:משפחת גוראריה]][[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]][[קטגוריה:משפחת ליפשיץ שלום דובער]][[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]