שינויים

{{בעבודה}}דמות|שם=הרב שלום דובער ליפשיץ|כינוי=יו"ר [[יד לאחים]]|תמונה:=ליפשיץ.jpg|leftתיאור=הרב שלום דובער ליפשיץ ([[תש"ע]])|thumbתאריך לידה=[[כ"ז סיון]] [[תרפ"ט]]|250pxמקום לידה=אונייטשא, קרמנצ'וג, [[רוסיה]]|רבותיו=הרב [[חיים שאול ברוק]], הרב שלום דובער ליפשיץ[[יוסף שלמה כהנמן]]|מקום פעילות=[[רמת גן]]|תפקידים נוספים=רב קהילת חב"ד ברמת גן|תאריך פטירה=[[כ"ד אלול]] [[תשע"א]]|מקום קבורה=[[הר הזיתים]],[[ירושלים]]|תלמידיו=|חיבוריו=|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]}} הרב '''שלום דובער ליפשיץ''' ([[כ"ז סיוון]] [[תרפ"ט]] - [[כ"ד באלול]] [[תשע"א]]), מכונה הרשד"ב ליפשיץ או הגרש"ב ליפשיץ) היה רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ורב שכונת בית הלל בעיר, ומייסד ויו"ר ויושב ראש ארגון [[יד לאחים]]במשך שישים ואחת שנה. ==תולדות חיים==הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ"ז בסיוון]] [[תרפ"ט]] ב[[עיירה]] אונייטשא שבפלך [[קרמנצ'וג]] לאביו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] (שפעל אז בקרב יהודי העיירה) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, ה[[שו"ב]] המקומי ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. ב[[ו' טבת]] [[תרצ"ט]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד במוסדות 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], שם התחנך אצל ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו בישיבת פוניבז' והיה מיודד עם הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה.

==קורות חייו=ייסוד יד לאחים===הרב [[קובץ:שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ"ו בסיוון]] [[תרפ"ט]] בעיירה אונייטשא שבפלך קרמנצ'וג לאביו, .jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[ישראל לייב שלום דובער ליפשיץ]] במשרדו (שפעל אז בקרב יהודי העיירה) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, השו"ב המקומי ומחסידי [[אדמותשע"ר המהר"שא]]. ב[[חודש טבת]] [[תרצ"ז]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבה 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] שם התחנך אצל מורו ורבו, ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק)]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו ב[[ישיבת פוניבז']] והיה לחביבו של הגאון רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה.===מאבקו בהתבוללות ובמסיון===ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי ראש הישיבה, [[יוסף שלמה כהנמן|הרב כהנמן ]], עדויות על מסע שמד שהתחולל בקרב כפייה אנטי דתית במחנות ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחששו בינם לבין עצמם כי התלחשו ביניהם ש"מסתמא הליובאוויטשער יגש". ואכן הרשד"ב הרב ליפשיץ נטל על הציע את עצמו את המשימה כשאליו מצטרפים שניים נוספים: ואליו הצטרפו הרב [[שלמה נח קרול]] - (לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]] ) והרב יצחק יעקובוביץ' - (לימים רבה של [[הרצליה]]. פעולה זו הייתה אבן הייסוד לארגון [[יד לאחים]] - שפעל אז בברכת [[אדמו"ר הריי"צ]]).

הרשדכבר למחרת יצאו לפעילותם הראשונה, ואז הקימו למעשה את ארגון "פעילים", שעם השנים הפך ל"פעילים יד לאחים" ולאחר מכן ל"יד לאחים - פעילי המחנה התורתי בישראל". באופן רשמי עמד בראש הארגון הרב [[יעקב לנדא]], רבה של [[בני ברק]], כאשר למעשה ניהל את הארגון הרב ליפשיץ{{הערה|ראה דברי ר' מנחם כהן ב ליפשיץ הקדיש 'משפחה', [[חג הפסח]] [[תשס"ז]]: "כולם לא אכלו, כולם לא ישנו. אבל מי הזיז את רוב זמנו לפעילות הארגוןכולם? רק ר' שלום בער"...}}. הוא ניהל צוות שחדר שהיה חודר למחנות ו'חטף' , מוציא משם ילדי עולים. הוא הצליח להפנות מאות ילדים ומעביר אותם לחינוך תורני. הוא נאבק מול הסוכנות היהודית והמימסד על פעילות זו נתקלה בהתנגדות עזה של כל ילד וילדהמימסד הציוני. [[דוד בן גוריון]] עצמו, וזכה לתמיכת כל גדולי דורושכיהן אז כראש הממשלה קרא לרב ליפשיץ ולחבריו ונזף בהם. גם ביהדות החרדית התנגדו רבים לפעילות 'הפעילים', וראו בהם גוף סהרורי וקיצוני{{הערה|כאשר נפגש הרב ליפשיץ לראשונה עם זאתרבי [[יואל טייטלבוים]] מ[[סאטמר]], בשל העובדה שהוא היה צריך לנהל כמעט לבדו את הארגון, הצטמצמם זמן הלימוד אליו היה מורגל. בשל בעיה זו כתב רשדהציגו אחד מהרבנים שנכחו במקום כ"ליובאוויטשער שרושם ילדים למזרחי"ב (ל[[כהרשת|רשת]], שהייתה אז תחת ממ"ק ד)... [או בנוסח אחר: לחינוך העצמאי] במטרה להכפישו.}}. כתוצאה מפעילות זאת נצלו במהלך השנים מאות ילדים. חלק מגדולי התורה עמדו לצד הארגון, ביניהם [[אדמו"ר מלך המשיחהריי"צ]] כי עולים בדעתו ספיקות בנוגע להמשך , [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]], רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], רבי [[דוב בעריש ווידנפלד]], רבי [[יצחק אייזיק הרצוג]]{{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1128}} ורבי [[יחזקאל אברמסקי]]. פעולות אלו היו היסוד לארגון [[יד לאחים]] שהוקם מאוחד יותר. עם הזמן החל הרב ליפשיץ להקדיש את רוב זמנו בפעילות הארגון וזמן [[לימוד התורה]] שלו הצטמצם. בעקבות כך החל לחשב את המשך דרכו בארגוןבניהול הארגון והוא כתב על כך ל{{ה|רבי}}. הרבי ענה לו:

|מקור=[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], כרך ד' אגרת א'קצח{{הערה|המכתב המלא: {{ציטוטון|תוכן=קבלתי מכתבו... אשר משתתף בעבודת "חבר פעילי מחנה התורתי", ורואה הוא פרי טוב בעמלו, אבל כיון שהציבור החרדי באה"ק ב[[ארץ הקודש]] ת"ו לא נענה לקריאתם כדבעי למיעבד ובמילא כל העבודה מוטלת עליהם, וזה גורם אצלו לביטול תלמוד-תורה, ושואל האם כדאי הדבר בשבילו, או בלשונו הוא, אם מחוייב לעזוב את נפשו בעבור נפשות אחרים. הנה נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה שהקבש[[הקב"ה ]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה ר"ל ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש, הנה בא יצרו ומסיתו לאמור, מי יודע אם זהו ענין ומוטב לך להתעסק בעסקים אחרים אשר אז אפשר שתשגשג בתורה וכו' וכו'... ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה (מועד קטן ט, ב), וידוע ג"כ גם כן מאמר הגמרא בתמורה על הפסוק עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה', אשר כשעשיר בתורה עוזר לרש בתורה, הרי מאיר עיני שניהם, שגם להנותן נתוסף בלימוד תורתו, שזהו הרבה יותר ממרז"ל ממר (תענית ז, א) הרבה למדתי מרבותי ומחברי, ומתלמידי יותר מכולם, כי המאמר בתענית מספר מה שאדם לומד כפי יכלתו הוא, וכדיוק הלשון למדתי, משא"כ מה שאין כן הבטחת רז"ל ר בתמורה דמאיר עיני שניהם ה', היינו ששמעתתא דבעי סייעתא דשמיא, הנה מבקשים בזה אור כפי יכולת הוי', כמובן שזהו שלא בערך... כוונתי בזה שלא לבד שעל ידי ביטול תורתו לאיזה זמן עושה הוא כציווי התורה וכמרז"ל וכמר במו"ק הנ"ל, אלא עוד זאת שביטולה של תורה זה הוא גופא קיומא, כי על ידי זה נעשה לבו ומוחו [זכ]ים אלף פעמים ככה, אשר במעט זמן יצליח בלימודו שלא בערך..}}}}|תוכן=נבהלתי לשאלה זו, בה בשעה ש[[הקב"ה]] הצליחו ונתן לו האפשרות להציל נפשות בני ובנות ישראל מכפירה רחמנא ליצלן ולעזור להם שישארו יהודים נאמנים לה' ולתורתו, שזהו רואים גם בעיני בשר ובמוחש..ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה

הפעם הראשונה שבה נסע לבהתאם לתשובה התמסר הרב ליפשיץ לעבודתו, הרחיב את צוות הארגון והחל לדאוג גם למבוגרים; הוא פתח עשרות בתי כנסת בארץ, סניפי יהדות, בתי מדרשות, סיפק תשמישי קדושה והביא את היהדות להמונים. בתוך כך, ניהל מאבקים עם גופים מימסדיים, בענייני חינוך, צרכיהם הגשמיים והרוחניים של עולי תימן, עיראק{{הערה|1=[[כ"ק אדמו"ר מלך המשיחhttp://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&dbsRW=1 תמונה 1]] הייתה בשנת , [[תשכ"ב]http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=325&ArticleID=1126 2]באתר יד לאחים.}}, לאחר מכן נסע כשלושים פעמים נוספות. כמעט בכולם נכנס למרוקו ולוב; במהלך כל פעולותיו היה בקשר רציף עם [[יחידות|יחידויותהרבי]]שאף דאג לו באופן אישי וכשפעם עצרו את הרב ליפשיץ במהלך הפגנה, שערכו בדרך כלל מחצי שעה ומעלה.בשנת לחצו מ[[תשכ"ד]], כאשר יצא מהיחידות, ליווהו מזכירות הרבי עד לפתח [[770]]על גורמים בממשלה להביא לשחרורו המהיר{{הערה|מפי הרב [[נתן וולף]] שנכח אז.מקור}}.

הפעם הראשונה שבה נסע ל[[הרבי מלך המשיח שליט"א|רבי מלך המשיח]] הייתה בשנת [[תשכ"ב]], לאחר מכן נסע כשלושים פעמים נוספות. כמעט בכולם נכנס ל[[יחידות|יחידויות]], שערכו בדרך כלל מחצי שעה ומעלה. בשנת [[תשכ"ד]], כאשר יצא מהיחידות, ליווהו הרבי עד לפתח [[770]]{{הערה|מפי הרב [[נתן וולף]] שנכח אז.}}. ב[[ח"י באלול]] [[תשכ"ד]] נישא לרעיתו[[נישואין|נשא]] את רעיתו, מרת שפרה מרים אסתר, בתו של ה[[משפיע]] הרב [[נחום גולדשמיד]] ז"ל. לאחר החתונה התיישב בשכונת הלל ב[[רמת גן]], בסמיכות למגורי אמו, והמשיך ביתר שאת בפעילותו כראש "פעילים יד לאחים", הוא פיקח על העבודה, גייס כספים, פתח סניפים ויזם פעילויות חדשות.

בד בבד, התמסר הרשד"ב ליפשיץ לעבודה בכרם חב"ד, במשך השנים הוא ניהל ויזם עשרות פרויקטים במסודות במוסדות חב"ד, ביניהם: ניהל וריכז את המערכה לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] וכנגד '[[גיורי וינה]]'; ניהל וארגן את קליטתם הרוחנית של יהודי גרוזיה, סידר להם מקומות יישוב בקרב קהילות [[חב"ד]]; פתח להם בתי כנסת; דאג להם לרבנים [[חסיד]]י [[חב"ד]]; קלט את בניהם בישיבות [[תומכי תמימים]] ועוד; הקים וייסד את '[[וועד רבני צפון אפריקה יצאי מוסדות חב"ד]]', שמטרתו הייתה לאחד את כל הרבנים הספרדים שלמדו במוסדות חב"ד ולחזק את הזיקה החב"דית שלהם; ייסד את 'מכון הלכתא בטעמא', שחילק מלגות ליצירות תורניות בציבור החרדי שעסקו ב[[שולחן ערוך הרב]](בשיתוף עם הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]); הוציא לאור מכתבי [[רבותינו נשיאנו]] על ה[[ש"ס]]; כל זאת בעידודו של [[הרבי]], ובשיתוף עם הנהלת מוסדות חב"ד בראשות הרב [[אפרים וולף]].

ידיעותיו הרבות של הרב ליפשיץ בתורה ובהלכה גרמו לו להיות מועמד טבעי לרבנות ברמת גן. לערך בשנת [[תש"ל]] נבחר לרבנות במספר בתי כנסת ולרב בשכונת הלל ברמת גן. על פי בקשת [[כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח]], התמנה הרב ליפשיץ לרב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]], של [[בית הכנסת ]] 'היכל מרדכי - עוזיאל' שהונהג על ידי הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ובשנת [[תשמ"א]] כרב בית הכנסת הוותיק 'סוכת שלום', כממלא מקומו של הרב [[גדליה אקסלרוד]].

הרבי חפץ מאד כי הרב ליפשיץ יתערב בענייני הרבנות. בחודש ב[[חודש שבט ]] [[תש"נ]] כתב לו הרבי: {{ציטוטון|דעתי ברורה שיהי' שיהיה רב פס"ד (ככל שתלוי בו) אזכיר עה"צ}} {{Vערה{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 137.}}. לעומת זאת באחת השנים רצה הרב ליפשיץ להתמודד על משרת רבה הראשי של רמת גן ו[[הרבי]] אסר עליו זאת.

בשנת [[תשמ"ח]], לקראת [[בחירות תשמ"ט]], קיבל הרב ליפשיץ הוראה מהרבי לנתק את ארגונו מאנשי המחלוקת בציבור הליטאי. הרב ליפשיץ יצא בקריאה לתמוך ב[[אגודת ישראל]], ועשרות מאנשיו פרשו והקימו ארגון מתחרה בשם "לב לאחים" שנתמךך שנתמך על ידי 'דגל התורה' ורבניה. כתוצאה מכך נסגרו עשרות סניפים ומחלקות של הארגון ותורמים רבים הפסיקו את תרומתם. הרב ליפשיץ ויד לאחים עברו תקופה קשה בשנים אלו, כאשר כל אותו הזמן לא פסק [[הרבי]] לתמוך ולעודד. כך לדוגמא, בחודש [[שבט]] [[תש"נ]], כאשר עבר הרב ליפשיץ בחלוקת דולרים, אמר לו הרבי{{ציטוטון|"לפום צערא אגרא"}}. הרב ליפשיץ המשיך ללכת ואז עצר אותו הרבי, קראו חזרה והוסיף בחיוך: {{ציטוטון|אויב ס'וועט זיך נאך מערער}}, בצירוף דולר נוסף{{הערה|'שנת ניסים בבית חיינו', עמ' 127.}}.

הרב ליפשיץ פעל רבות בנושא גם אחרי [[שלימות הארץג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]]. בין היתר הנהיג את המערכה הגדולה כנגד המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[בנימין נתניהונצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והסכמי חברון ווואי. הוא כינס עצרות מחאה בוהתגשמות [[ירושליםהרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כפר חבכינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ד]]{{הערהה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3903 ידיעות אחרונות מדווח על עצרת בארגונו].}} ובחיפה. אירגן עצרות תפילה ליד [[הכותל המערביכינוסי גאולה ומשיח]] ושהתקיימו בשנת [[קבר רשבתשנ"יה]]. ניהל החתמת רבנים, הוציא לאור שלטים ומדבקות כמו גם עלונים וקבצי מחאה. פעילות זו ערך בשיתוף עם [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ועם על ידי הרב [[אגודת חסידי חב"ד באה"קזמרוני ציק]].

הרב ליפשיץ לא חת מפני איש, ויצא במספר הזדמנויות נגד מנהלים חבדיי"ם בכיריםפעל רבות בנושא [[שלימות הארץ]]. בין היתר הנהיג את המערכה הגדולה כנגד [[בנימין נתניהו]] והסכמי [[חברון]] ווואי. אחת מהם היה כאשר כולל חב"ד נטל כספים מהקרן לידידותהוא כינס עצרות מחאה ב[[ירושלים]], שלפי דברי הרב ליפשיץ ולפי פסק בית דין רבני ב[[כפר חב"ד אסור לקחת ממנו כסף, כיוון שהכספים אותו הוא מחלק הוא במטרה לגרום להשפעת הנוצרים על העם היהודי רח"ל]]{{הערה|1=[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=3903 ידיעות אחרונות מדווח על עצרת בארגונו], [http://old2.kikarhashabatih.cochabad.ilinfo/5445newvideo/video.php?id=1609 ווידאו מהעצרת].}} ובחיפה.html "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיואירגן עצרות תפילה ליד [[הכותל המערבי]] ו[[קבר רשב"י]]. ניהל החתמת רבנים, הוציא לאור שלטים ומדבקות כמו גם עלונים וקבצי מחאה. פעילות זו ערך בשיתוף עם [[קונגרס הרבנים למען השלום]] באתר ועם [[אגודת חסידי חב"חרדיםד באה".}}ק]].

כמו כן העלה הרב ליפשיץ ביקורת חריפה על לא חת מפני איש, ויצא במספר הזדמנויות נגד מנהלים חב"דיים בכירים. אחת מהם היה כאשר [[צאכולל חב"חד]] ועל הניהול הנוכחי של פרוייקט [[ילדי צ'רנוביל]]. עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדיםנטל כספים מהקרן לידידות, התברר כי רבים מהם הינם גוים, לפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. הסיבה העיקרית לבעיה, היא מכיון שלאחר שסיימו מספר שנים במוסדות בכפר שלפי דברי הרב ליפשיץ ולפי פסק בית דין רבני חב"דאסור לקחת ממנו כסף, יהדותם ברורה, וכך הם מוצאים להם זיווגים יהודיים, בעוד שיש מהם שהינם גוים גמורים כיוון שהכספים אותו הוא מחלק הוא במטרה לגרום להשפעת הנוצרים על פי ההלכההעם היהודי רח"ל{{הערה|1=[http://chabadwww.info/forums/theforum_he/viewtopickikarhashabat.php?t=514 מסמכים בנושא]co.}}il/5445. הנהלת צאhtml "ח אינה מכחישה את הדברים. בשנת [[תשסלא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו"א]] העלה הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] יושב ראש [[יד לאחים]] טענות קשות על ניהול הפרוייקט. במכתב ששלח לכבוד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], העלה כי יש לבדוק את יהדותם, והעלה טענות קשות כלפי התמהמהות הגורמים השונים בשיתוף הפעולה עם ארגון יד לאחים{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=389 מכתב מהרב ליפשיץ בנושא]באתר "חרדים".}}.

כמו כן העלה הרב ליפשיץ ביקורת חריפה על כמה ממנהלי [[צא"ח]] ועל הניהול הנוכחי של פרוייקט [[ילדי צ'רנוביל]]. עקב רשלנות בבדיקת יהדותם של הילדים, התברר כי רבים מהם הינם גוים, לפעמים אף משני הוריהם. כתוצאה מכך אירעו אסונות רוחניים קשים, עקב התבוללות יהודית של בוגרי הישיבות המיוחדים לילדי הפרוייקט. הסיבה העיקרית לבעיה, היא מכיון שלאחר שסיימו מספר שנים במוסדות בכפר חב"ד, יהדותם ברורה, וכך הם מוצאים להם זיווגים יהודיים, בעוד שיש מהם שהינם גוים גמורים על פי ההלכה{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=514 מסמכים בנושא].}}. הנהלת צא"ח אינה מכחישה את הדברים. בשנת [[תשס"א]] העלה הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] יושב ראש [[יד לאחים]] טענות קשות על ניהול הפרוייקט. במכתב ששלח לכבוד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], העלה כי יש לבדוק את יהדותם, והעלה טענות קשות כלפי התמהמהות הגורמים השונים בשיתוף הפעולה עם ארגון יד לאחים{{הערה|1=[http://chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=389 מכתב מהרב ליפשיץ בנושא].}}. עם פטירתו של הרב [[משה אשכנזי]] בשנת [[תשס"ז]] נעשה לזקן רבני חב"ד. ===המשך הפעילות ביד לאחים===[[קובץ:הרב_ליפשיץ.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|נואם באחת העצרות נגד המסיון]]בתוך כך המשיך לפעול הרב ליפשיץ במרץ רב במסגרת יד לאחים. הוא שימש כיושב ראש הארגון ועל פיו הוכרע כל דבר. עד חודשי חייו האחרונים, גם כאשר חצה את גיל הגבורות היה מגיע מידי יום למשרדי הארגון ב[[בני ברק]], שם אישר פעילויות לצד יוזמת פרויקטים חדשים ותוכניות. במשך שישים ואחד שנות הנהלת הארגון סירב לקחת משכורת או תמורה כספית אחרת על עבודתו בארגון. במסגרת עבודתו טיפל בקליטה רוחנית וגשמית לעולי פרס, גרוזיה, ברית המועצות וקווקז; במיגור ולוחמה בפעילותו ההרסנית של המסיון ב[[ארץ הקודש]]; בתמיכה במשפחות שחולצו מידי המסיון; בחילוץ בנות יהודיות מכפריים ערביים; בשיעורי תורה ויהדות בערים שונות בארץ; בתעמולה למען החינוך הכשר; בהוצאת ספרים וסידורי תפילות לעדות שונות; ועוד ועוד. לפעילות זו זכה הרב ליפשיץ לתמיכה מגדולי רבני דורנו{{הערה|1=http://www.yadleachim.co.il/?CategoryID=180}}.[[קובץ:וואזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עם [[שמואל וואזנר|הרב וואזנר]]]]ביום [[כ"ד באלול]] [[תשע"א]], לאחר מחלה קשה, נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|חלקת חב"דשבהר הזיתים]] שב'הר הזיתים' ב[[ירושלים]], בסמיכות לציונם של רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] ושל רבי [[דוד צבי חן]]{{הערה|1=[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64117 הלווייתו של הרב ליפשיץ]{{תמונה}}}}. בניו הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]] והרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] החליפו אותו בניהול הארגון.

*בנו הרב ישראל לייב ליפשיץ סמנכ"ל יד לאחים.==לקריאה נוספת==*בנו הרב [[שמואל שלמה ליפשיץ]]'''המאבק על הנפש''', רשבועון כפר חב"מ ב[[תומכי תמימים מגדל העמק]]. ;חתניו*חתנו הרב [[בנימין קופרמן]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק (קטנה)]] ו[[דיין]] ב[[רמת גן]].*חתנו הרב [[שלמה חיים פלדמן]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים חולון]].ד גליון 1976 עמוד 72

*[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19684 הרב ליפשיץ] בטקס הענקת [[בול חב"ד]]{{תמונה}} {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1722 הרב ליפשיץ] בכנס רבני [[קונגרס הרבנים למען השלום]] ([[תשס"ג]]){{תמונה}} {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46978 הרב ליפשיץ בחילופי מכתבים עם הוותיקן]{{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=64129 החסיד שאיחד בהלווייתו את כל החוגים • קווים לדמותו] - {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}*[http://wwwold2.ih.chabad.info/index.php?t=2202095&url=article_he&id=64946 הרב עובדיה יוסף]{{וידאו}} - דברי הספד על הרב שלום דובער ליפשיץ וקריאה לתמיכה בארגון "[[יד לאחים]]"{{קישור שבור|כ"ג אייר תשפ"ג}}*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/__תשורה%20רבי%20-%20ליפשיץ.pdf אגרות הרבי לרב ליפשיץ]''' - בקשר עם פעולותיו ביד לאחים, תשורה מנישואי צאצאיו י"ג תמוז תשע"ט

 {{מיון רגיל:ליפשיץ שלום דובער}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ליפשיץ שלום דובער]][[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א|]][[קטגוריה:אישים ברמת גן]][[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]][[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']][[קטגוריה:רבני שכונות]][[קטגוריה:פעילי יד לאחים]][[קטגוריה:משפחת גוראריה]][[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]][[קטגוריה:משפחת ליפשיץ שלום דובער]][[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]