שינויים

==קורות חייו==

הרב שלום דובער ליפשיץ נולד ב[[כ"ו בסיוון]] [[תרפ"ט]] בעיירה אונייטשא שבפלך קרמנצ'וג לאביו, הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]] (שפעל אז בקרב יהודי העיירה) ולאמו זלטא מאשה, בתו של הרב נח צבי קובנר, השו"ב המקומי ומחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. ב[[חודש טבת]] [[תרצ"ז]] עלתה משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והם התיישבו בעיר [[רמת גן]]. בצעירותו למד בתלמוד תורה וישיבה 'תפארת ציון' ב[[בני ברק]], לאחר מכן עבר לישיבת [[אחי תמימים תל אביב]] שם התחנך אצל מורו ורבו, ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]]. לאחר מספר שנים החל את לימודיו ב[[ישיבת פוניבז']] והיה לחביבו של הגאון רבי [[יוסף שלמה כהנמן]], ראש הישיבה.

ב[[חודש כסלו]] [[תש"י]], בעת לימודיו בישיבת פוניבז', הגיעו לידי הרב כהנמן עדויות על מסע שמד שהתחולל בקרב ילדי העולים. הרב כהנמן נכנס לחדר האוכל של הישיבה ושאל מי מהתלמידים מתנדב לחדור למחנות העולים ולדאוג לחינוך תורני לילדיהם. התלמידים התלחששו בינם לבין עצמם כי "הליובאוויטשער יגש". ואכן הרשד"ב ליפשיץ נטל על עצמו את המשימה כשאליו מצטרפים שניים נוספים: הרב [[שלמה נח קרול]] - לימים רב המושב חמד וחתנו של הרב [[יעקב לנדא]] והרב יצחק יעקובוביץ' - לימים רבה של [[הרצליה]]. פעולה זו הייתה אבן הייסוד לארגון [[יד לאחים]] - שפעל אז בברכת [[אדמו"ר הריי"צ]].