'''שבת הגדול''' היא השבת שלפני [[חג הפסח]]. וישנם שמכנים כך גם את השבת שלפני [[חג השבועות]] ו[[ראש השנה]]{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=14390#p=32&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=%u05E9%u05D1%u05EA%20%u05D4%u05D2%u05D3%u05D5%u05DC כתר שם טוב ח"ג].}}, ומבואר כי שמם של שבתות אלו נגרר בעקבות שמו של השבת שלפני הפסח{{הערה|הרבי, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/hgshp/2.htm הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים].}}.
==שם השבת ==:א) שבת הגדול נקרא נקראת כך מפני שנעשה בו בה נס גדול<REF>תוד{{הערה|1=תוספות דיבור המתחיל "ה ואותו " מסכת שבת פז, ב. טושוטור ושולחן ערוך סימן תל.}} (כדלהלן):ב) יש מסבירים כי טעם השם הוא היות ומרבים בדרשות, וכעין יום הכיפורים המכונה "ע ריומא רבה"ס תל<על שם ריבוי התפילות.{{הערה|שם=פרדס|1=[http://www.hebrewbooks.org/REF>pdfpager. - במחזור ישן כתaspx?req=39330&st=&pgnum=366 ספר הפרדס לרש"י נמצא דגם שבת שלפני שבועות נקרא שה"ג, וכן שבת שלפני עמוד שמג].}}{{הערה|[[ר"ה]]<REF>כתר שם טוב ח"ג<http://www.chabadlibrary.org/books/zz/shut/1/117/REF>1. ויhtm שו"ל שקראו שם זה לשבתות אלו, (אף דלא שייך בהם הטעם הנ"ל), מפני הדמיון לשבת שלפני הפסח, שגם הם באים לפני יום טובת צמח צדק אורח חיים סימן קטז].}} ===נס גדול===במהות הנס שהיה באותו השבת ישנם ביאורים רבים:
שבת הגדול שחל להיות בערב פסח - ורק אז - מפטירין וערבה<REF>באהבמדרשי חז"ט סתל מובא תיאור של אירוע שהתרחש בין העם המצרי לבכורות וכמובא במדרש,{{ציטוט|תוכן=למכה מצרים בבכוריהם בשעה ששלח הקב"ה מכת בכורות א"ל סק"א</REF>כחצות הלילה ומת כל בכור" נכנסו כל הבכורות אצל אבותיהם ואמרו להם: "כל מה שאמר משה הביא עלינו, לפי שבאותה פרשה כתוב הביאו המעשר אל בית האוצראין אתם מבקשים שנחיה בואו והוציאו את העברים האלו מביננו ואם לאו אנו מתים, וערב פסח (השיבו להם ואמרו: אפילו כל המצרים מתים אינן יוצאים מכאן! מה עשו נכנסו כל הבכורות אצל פרעה והיו מצווחים לפרעה ואומרים בבקשה ממך הוציא את העם הזה שבשבילם רעה תבא עלינו ועליך. אמר לעבדיו: צאו וקפחו שוקיהם של שנה רביעית ושביעית לשמיטה) הוא זמן ביעור מעשרות<REF>ס' המנהגיםאלו. מה עשו הבכורות מיד יצאו ונטלו כל אחד חרבו והרג את אביו שנאסר למכה מצרים בבכוריהם; למכה בכורי מצרים אין כתיב כאן, מהגש"פ לאדמו"ראלא למכה מצרים בבכוריהם, ששים רבוא הרגו הבכורות באבותיהם.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager. ומציין שם לעיין aspx?req=14098&st=&pgnum=190 מדרש שוחר טוב פרק קלו] וכעין זה ב[[שו"ע אדמו"ר הזקן]http://www.daat.ac.il/daat/vl/tanhumashmot/tanhumashmot04.pdf מדרש תנחומא בא פרשה יח] סוף סימן תל)}}
ומקור הדברים אירוע זה בדיוק מביאים התוספות במסכת שבת בקצרה עם הוספת פרט כי הוא במה ששמע [[הרבי]] מחותנו [[אדמו"ר מוהריי"צ]] (התרחש ב[[פאריזי' בניסן]]שחל באותה השנה ביום השבת, ב' ניסן תרח"צ), והוא לו ב'[[רשימות]]וכתוצאה מקיום מצוות ה': אין אומרים "וערבהבעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות"{{הערה|שמות יב, רק כשחל ערב-פסח בשג.}} "קשנתקבצו בכורי אומות העולם אצל ישראל ושאלום למה זה הם עושין כך אמרו להם. אבל ביחידות אומרים שתי ההפטרות (וכן בשבת ראש-חודש וכה. שיהרוג בכורי מצרים הלכו בכוריהם אצל אבותיהם..ועשו הבכורות עמהם מלחמה והרגו הרבה מהם"ג)<. ומוסיף שזו היא סיבת השם שבת הגדול לשבת שלפני חג הפסח.{{הערה|1=לשון ה[http://www.hebrewbooks.org/REF>shas.aspx?mesechta=2&daf=87b&format=text תוספות שבת שם]}}
בשבת הגדול אחר מנחה אומרים עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו, לפי שאז היתה התחלת האולם ב[[גאולהראשונים]] והנסים <REF>שואחרים מתואר אירוע אחר בקשר לשמו של שבת הגדול בקשר להצלת ישראל מיד המצרים, בעלי התוספות בפירושם לתורה מתארים:{{ציטוט|תוכן=אתמר במדרש כי כשלקחו הפסח בעשור לחדש שבת היה שהרי קי"ל דפסח מצרים בחמישי בשבת כדכתיב במס' שבת פ' ר"ע סא"ס תכ עשור שלו בשבת שלפניו וכשראו המצרים כשלוקחין הפסחים לשחוט נתקבצו עליהם להרגן כי יראתן של מצרים הי' בהמות ועשה להם הקב"ל<ה נס וניצולו ולכך קרוי שבת הגדול מפני גדול הנס.|מקור=[http://www.toratemetfreeware.com/online/REF> וכן נוהגים (ודלא כמו שאיתא בשער הכולל)f_02517.html#HtmpReportNum0011_L2 "דעת זקנים - בעלי התוספות" על התורה פרשת בא פרשה יב, ב]}}וכעין זה מובא בשם רש"י: "..והכבשים היו צועקים לפעמים, וישמעו מצרים ויכעסו, והיו מ[י]עיהם נחתכים והיו נידונים ביגונות לבם, ולא הזיקו לישראל מאומה, כי כולם נפלו. בחולי רע ומר מפני הכעס.."{{הערה|שם=פרדס}}
== דרשה ==ובטור (אורח חיים סימן תל) מובא שהשמחה היא על אי יכולתם של המצרים למנוע את ישראל מיד המצווה של [[קרבן פסח]] וכלשונו: "היו שיניהם (של המצרים) קהות על ששוחטין את אלוקיהן ולא היו רשאין לומר דבר וחצי דבר", כלומר של יכלו למנוע את ישראל מהמצווה. והעיר על כך ה"[[יוסף קראו|בית יוסף]]" "ורבינו כתב הנס בענין אחר". הרבי מסביר כי שלשת אופנים הכלליים בסיבת קביעת השבת כ"שבת הגדול" נובעים מהתמיהה במה יוצא דופן אירוע זה שדווקא על שמו נקבעה שבת, שהרי רבים הם הניסים שהתרחשו באותה התקופה החל מ[[עשר מכות|עשרת המכות]] שהיו בכל אותו הזמן וכולם נכללים ב[[חג הפסח]], ולכן סובר הטור שהיה כאן משהו ייחודי ולא בשל הנס קבעו את היום, אלא בשל אי מניעת ישראל מקיום מצווה, גם הראשונים כרש"י סבירא ליה כדעת הטור אלא שלא קשה להם ביותר טעם הדבר פי שלדעתם שבת הגדול היא קראית שם בלבד ואינה מחייבת הליכות ומנהגים מיוחדים בעקבות כך, אולם שיטת אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך ([http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/430/index.htm סימן ת"ל]) היא כשיטת התוספות בשבת והמדרש וטעם הדבר כי לשיטתו משמו של השבת -שבת הגדול - נגזרים כמה מנהגים כמו לומר עבדים היינו וכו' ולפיכך מבאר שהנס היה מלחמת הבכורים במצריים שחידושה ביחס לשאר הניסים והמכות היא שבזה החלה יציאת מצרים ב'''פועל'''.{{הערה|לקוטי שיחות חלק לז עמוד 7 ואילך.}}
====קביעת הנס בשבת====בחרו לקבוע את יום הנס לפי היום השבועי ולא בתאריך החדשי, ה"מגן אברהם" מסביר כי הגורם לכך היה כי בשנים שלאחר הסתלקה [[מרים הנביאה]] ביום י' בניסן ונקבע יום זה ליום תענית לכן את החג קבעו לפי יום השבת.{{הערה|סימן תל, סעיף קטן א.}}===ביאורי החסידות===הרב ה[[מגיד ממזריטש] נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניו] מבאר כי שבת הגדול מורה על אופן ודרגת הגילוי האלוקי שמאיר ב[[יציאת מצרים]]. בעוד הסדר בקדושה היא שתחילה יש צורך בהתעוררות המקבל - [[אתערותא דלתתא]], ורק לאחר מכן מגיע הגילוי מלמעלה - [[אתערותא דלעילא]], ועל כך מורים שני הדרגות ביום ה[[שבת]] "מעלי דשבתא" ו"יומא דשבתא" עליה מדרגה לדרגה. בעת יציאת מצרים האירה מלתחילה הדרגה העליונה ללא התעוררות ועל שם זה מכונה הגילוי "שבת הגדול" וכן הוא גם הפירוש ב"למכה מצרים בבכוריהם" שהכאת מצרים נעשתה על יד דרגת בכור המורה על דרגה גבוהה.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/magid/ot/14/84a.htm אור תורה עמוד קיח] הוצאת תשע"ב.}}
והעיקר לדרוש ולהורות להם דרכי ה' וללמד להם המעשה אשר יעשוןנס מלחמת הבכורים שהתרחש בשבת הגדול נחשב לנס ייחודי, בעוד שאר הניסים שארעו לעם ישראל הם ניסים שהיהודים שלטו והכניעו את אויביהם או שנשמדו ובאו על עונשם, ולא כמו שנוהגין עכשיובנס זה אירע משהו חריג. ובדורות הללו שאין החכם שונה לתלמידיו הלכות באירוע זה הגיעו האויבים עצמם (לפי שהכל כתוב בספרוללא השפעה מיוחדת של היהודים)להכרה כי עליהם להיכנע לה' ולעשות את רצונו, מצוה על ולהכרה חזקה כל אחד ואחד שילמוד הלכות הרגל קודם הרגל כך עד שיהיה בקי בהם וידע המעשה שהובילה למלחמה והריגה בתוך מחנם שלהם. ובמובן מסויים הרי זה בגדר [[אתאפכא]] שנעשה באוייב עצמו אשר יעשה<REF>שו"ע אדמו"ר תכטשרשו מ[[שלש קליפות הטמאות]], דרגה שעל פי תורה ובסדר הרגיל אינה ברת שינוי ו[[בירור]], והרי זה נס וחידוש אפילו ביחס לסדר העולם על פי תורה. ולמרות שבפשטות בנס זה לא נצלו ישראל במאומה במצבם הגשמי, ב-ג</REF>השינוי שחל בבכורי מצרים היא תוצאה של גילוי אלוקי נעלה.{{הערה|שם=יב|לקוטי שיחות חלק יב עמוד 33 ואילך.}}
[ב] בקהילות חב"ד לא מקובל שהרב דורש בטעם שקבעוהו בשבתמבואר:* היות וביום זה חלה מיתת צדיקים -הגדול (מה שאין כן רבני אנ"ש המכהנים במקומות שיש להזהיר מרים הנביאה - ומיתת צדיקים מכפרת אף על עוונות שהנם משלש קליפות הטמאות, לפיכך דחו את הציבור על הלכות הפסח)החג מיום י' בניסן פי שביום זה ישנו הגילוי מצד היותו יום מיתת צדיקים. מימות הבעל-{{הערה|שם-טוב ותלמידיו הק', סלדו החסידים מדרשנים ודרשות=יב}}* ישנה שייכות מיוחדת בין ייחודיות הנס ליום השבת. ויום השבת הוא אחד מהימים שברא הקב"ה בבריאת העולם (בניגוד לימים שלאחר מכן שהם רק "חידוש הישנות") ובריאת הזמן של יום השבת היא באופן שמהות הזמן הוא "יום שביתה" שעניינה השבתה של כל המזיקים (כמסופר במדרש שבשבת ההיא לא היו החיות מזיקות ולא היה חושך כלל בעולם למרות שהיה אחרי ה[[אדמו"ר מוהרש"בחטא עץ הדעת|חטא]] כתב בתקנות 'מנין' אנ"ש: ולא ידרוש בו שום מגיד לעולם<REF>) כפי שהיה בשבת הראשונה ויהיה שוב בגלוי [[אגרות-קודשלעתיד לבוא]], א, עמ' רעז</REF>.ולכן אירוע הנס הייחודי של מלחמת הבכורים שהיא יותר מכל הניסים מעין העניין של אתאפכא והשבתה מלאה ונעלית של המזיקים התרחשה דווקא ביום השבת.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יז עמוד 57 ואילך.}}
== עבדים היינו מנהגי השבת ==
* '''דרשת שבת הגדול''' - נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת-הגדול אחר מנחה אומרים "עבדים היינו"שלפניו, עד "לכפר על כל עוונותינו", לפי שאז היתה התחלת הגאולה והנסים<REF>והעיקר לדרוש ולהורות להם דרכי ה' וללמד להם [[הלכה|המעשה אשר יעשון]].{{הערה|1=שו"ע אדמו"ר תלתכט, ב</REF>-ג}}. וכן נוהגים<REF>ס* '''הפטורה''' המנהגים</REF>. ואפילו - אם חל שבת-הגדול בערב פסח מפטירין "וערבה"{{הערה|1=באה"ט סת"ל סק"א}}, לפי שבאותה פרשה כתוב הביאו המעשר אל בית האוצר, וערב פסח (של שנה רביעית ושביעית לשמיטה) הוא ערב-פסחזמן ביעור מעשרות{{הערה|1=ספר המנהגים, אומרים מהגש"עבדים היינופ לאדמו"<REF>ר. ומציין שם לעיין ב[[שו"ע אדמו"רהזקן]] סוף סימן תל)ומקור הדברים הוא במה ששמע [[הרבי]] מחותנו [[אדמו"ר מוהריי"צ]] (ב[[פאריז]], ב' [[ניסן]] תרח"צ), והוא לו ב'[[רשימות]]': אין אומרים "וערבה", שם</REF>רק כשחל ערב-פסח בש"ק. אבל ב[[יחידות]] אומרים שתי ההפטרות (וכן בשבת ראש-חודש וכהאי גוונא)}}.
ב[[שולחן ערוך הרב|שו"ע אדמו"ר]] כתוב בשם ה[[רמ"א]] שנוהגין במדינות אלו לאמר * '''אמירת עבדים היינו''' - בשבת-הגדול באחר [[מנחה]] "אומרים עבדים היינו". אבל בסידור השמיט זה - כי לא ציין כמו בשארי סידורים "עד כאן אומרים בשבת-הגדול". גם בפרי עץ חיים ומשנת חסידים ולכפר על כל עונותינו, לפי שאז הייתה התחלת ה[[סידור האריזגאולה]] והנסים{{הערה|1=שו"ע ס"ס ת"ל]] ליתא}} וכן נוהגים (ודלא כמו שאיתא בשער הכולל).
דעת :בשבת-הגדול אחר [[אדמו"ר מוהרש"במנחה]] לא היתה נוחה מדיוק זה, ודעתו היתה שיש לומר אומרים "עבדים היינו" בשבת-הגדול, וכך גם נהג למעשה<REF>ראה בקטע הבא</REF>. כך נקבע בס' המנהגים (כנעד "לכפר על כל עוונותינו"ל), וכך נהג גם [[הרבי]] - והיה אומר עם הציבור אחר תפילת המנחה, בישבו על מקומו. לפעמים היה אומר לבנו [[לפי שאז הייתה התחלת הגאולה והנסים{{הערה|1=שו"ע אדמו"ר הריי"צ]] לומר עימו יחד את תל, ב}}. וכן נוהגים{{הערה|1=ספר המנהגים}}. ואפילו שבת-הגדול הוא ערב-פסח, אומרים "עבדים היינו"{{הערה|1=שו"ע אדמו"ר, ובמקומות אחדים ביאר עניינים שונים<REF>[[התמים]], ג, עמ' כד</REF>שם}}.
== מוצאי שבת:ב[[שולחן ערוך הרב|שו"ע אדמו"ר]] כתוב בשם ה[[רמ"א]] שנוהגין במדינות אלו לאמר בשבת-הגדול ב[[מנחה]] "עבדים היינו". אבל בסידור השמיט זה - כי לא ציין כמו בשארי סידורים "עד כאן אומרים בשבת- הגדול"ויהי נועם. גם בפרי עץ חיים ו[[משנת חסידים]] ו[[סידור האריז" ==ל]] ליתא.
אם חל :דעת [[פסח]] אדמו"ר מוהרש"ב[[שבת]]לא הייתה נוחה מדיוק זה, נהגו בליובאוויטש ודעתו הייתה שיש לומר "ויהי נועםעבדים היינו" במוצאי שבתבשבת-הגדול, וכך גם נהג למעשה{{הערה|1=ראה בקטע הבא}}.<REF>כך איתא ברשימותיו של הגרנקבע בספר המנהגים (כנ"י לנדא ע"ה: אצל כ"ק רבינו ל), וכך נהג גם [[מוהרש"בהרבי]] נבג"מ זי"ע- והיה אומר עם הציבור אחר תפילת המנחה, לא אמרו "ויהי נועם" אלא רק בשבוע שחל בו יום-טוב ממשבישבו על מקומו. לפני לפעמים היה אומר לבנו [[ערב פסחאדמו"ר הריי"צ]] ולפני ערב-יוהכלומר עימו יחד את "פ אמרו עבדים היינו"ויהי נועם". עכ"ל. וכך כתב בס' , ובמקומות אחדים ביאר עניינים שונים{{הערה|1=[[שבח המועדיםהתמים]] (, ג, עמ' 184 הע' 8) בשם הרה"ג ר' [[זלמן שמעון דווארקין]] ע"ה, שכן נהגו בליובאוויץכד}}.
ובס' "קיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן" (סי' רצג-רצה, עמ' רלט) נאמר:הרבי עורר על כך שחלק עיקרי מהמנהג הוא לומר את ההגדה עם הילדים דווקא, שכך גם נהג הרבי (ראה ב"[[אוצר מנהגי חב"ד]]" למוצאי כדי לעורר אותם שיהיו מוכנים לקראת אמירת ההגדה{{הערה|שיחת שבת-תשובה, שכך אמנם הורה פעם הרבי כשחל יוהכהגדול תשמ"פ בשבת. אך פסח שאניח, ראה כף-החיים סימן רצה אות ז. פרי-מגדים שם מש"ז אות ב. נועם-מגדים לבעל הפמ"ג, עמספר השיחות חלק א' יד)עמוד 364. (ואילו בלוח "[[כולל חב"ד]]" כתב, שאין אומרים "ויהי נועם" בקביעות כזו)}}.</REF>
* '''אמירת "ויהי נועם"''' - אם חל [[פסח]] ב[[שבת]], נהגו בליובאוויטש לומר "ויהי נועם" במוצאי שבת-הגדול.{{הערה|1=כך איתא ברשימותיו של הגר"י לנדא: אצל רבינו [[מוהרש"ב]] נבג"מ, לא אמרו "ויהי נועם" אלא רק בשבוע שחל בו יום-טוב ממש. לפני [[ערב פסח]] ולפני ערב-יוהכ"פ אמרו "ויהי נועם". עכ"ל. וכך כתב בספר [[שבח המועדים]] (עמ' 184 הע' 8) בשם הרה"ג ר' [[זלמן שמעון דווארקין]], שכן נהגו בליובאוויץ. :ובספר "קיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן" (סי' רצג-רצה, עמ' רלט) נאמר, שכך גם נהג הרבי (ראה ב"[[אוצר מנהגי חב"ד]]" למוצאי שבת-תשובה, שכך אמנם הורה פעם הרבי כשחל יוהכ"פ בשבת. אך פסח שאני, ראה כף-החיים סימן רצה אות ז. פרי-מגדים שם מש"ז אות ב. נועם-מגדים לבעל הפמ"ג, עמ' יד). (ואילו בלוח "[[כולל חב"ד]]" כתב, שאין אומרים "ויהי נועם" בקביעות כזו).}} = מקורות =לקריאה נוספת ==*ר' [[אהרן מסטרשלה]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22303&st=&pgnum=345 להבין עניין שבת הגדול]''' דרוש לשבת הגדול בספר "עבודת הלוי" חלק א'.*[[הרבי]] '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15804&st=&pgnum=43&hilite= לקוטי שיחות חלק יב]''' עמוד 33 ואילך.
*[http://chabadlibrary.org/books/index.htm אוצר מנהגי חב"ד]
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hgshp/2&search=%D7%A9%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C לקוטי טעמים ומנהגים]
{{הערות שוליים}}
{{פסח}}
{{חגים וזמנים}}
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]
[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]