|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| | + | '''שבת הגדול''' הוא השבת שלפני [[חג הפסח]]. |
| | | | |
| − | == הפטרה ==
| + | השבת הגדול נקרא כך מפני שנעשה בו נס גדול<REF>תוד"ה ואותו שבת פז, ב. טושו"ע ר"ס תל</REF>. - במחזור ישן כת"י נמצא דגם שבת שלפני שבועות נקרא שה"ג, וכן שבת שלפני [[ר"ה]]<REF>כתר שם טוב ח"ג</REF>. וי"ל שקראו שם זה לשבתות אלו, (אף דלא שייך בהם הטעם הנ"ל), מפני הדמיון לשבת שלפני הפסח, שגם הם באים לפני יו"ט. |
| | | | |
| | + | שבת הגדול שחל להיות בערב פסח - ורק אז - מפטירין וערבה<REF>באה"ט סת"ל סק"א</REF>, לפי שבאותה פרשה כתוב הביאו המעשר אל בית האוצר, וערב פסח (של שנה רביעית ושביעית לשמיטה) הוא זמן ביעור מעשרות<REF>שו"ע אדה"ז ס"ס ת"ל עיי"ש</REF>. |
| | | | |
| − | שבת-הגדול שחל להיות בערב-פסח - ורק אז - מפטירין "וערבה", לפי שבאותה פרשה כתוב "הביאו המעשר אל בית האוצר", וערב-פסח (של שנה רביעית ושביעית לשמיטה) הוא זמן ביעור המעשרות<REF>ס' המנהגים, מהגש"פ לאדמו"ר. ומציין שם לעיין ב[[שו"ע אדמו"ר הזקן]] סוף סי' תל)
| + | בשבת הגדול אחר מנחה אומרים עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו, לפי שאז היתה התחלת ה[[גאולה]] והנסים <REF>שו"ע ס"ס ת"ל</REF> וכן נוהגים (ודלא כמ"ש בשער הכולל). |
| − | | |
| − | ומקור הדברים הוא במה ששמע [[הרבי]] מחותנו [[אדמו"ר מוהריי"צ]] (ב[[פאריז]], ב' ניסן תרח"צ), והוא לו ב'[[רשימות]]': אין אומרים "וערבה", רק כשחל ערב-פסח בש"ק. אבל ביחידות אומרים שתי ההפטרות (וכן בשבת ראש-חודש וכה"ג)</REF>.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | == דרשה ==
| |
| − | | |
| − | [א] נהגו בדורות האחרונים שהחכם דורש הלכות פסח בשבת שלפניו..
| |
| − | | |
| − | והעיקר לדרוש ולהורות להם דרכי ה' וללמד להם המעשה אשר יעשון, ולא כמו שנוהגין עכשיו. ובדורות הללו שאין החכם שונה לתלמידיו הלכות (לפי שהכל כתוב בספר), מצוה על כל אחד ואחד שילמוד הלכות הרגל קודם הרגל עד שיהיה בקי בהם וידע המעשה אשר יעשה<REF>שו"ע אדמו"ר תכט, ב-ג</REF>.
| |
| − | | |
| − | [ב] בקהילות חב"ד לא מקובל שהרב דורש בשבת-הגדול (משא"כ רבני אנ"ש המכהנים במקומות שיש להזהיר את הציבור על הלכות הפסח). מימות הבעל-שם-טוב ותלמידיו הק', סלדו החסידים מדרשנים ודרשות. ו[[אדמו"ר מוהרש"ב]] כתב בתקנות 'מנין' אנ"ש: ולא ידרוש בו שום מגיד לעולם<REF>[[אגרות-קודש]], א, עמ' רעז</REF>.
| |
| − | | |
| − | "עבדים היינו"
| |
| − | '''שבת הגדול''' היא השבת שלפני [[חג הפסח]].
| |
| − | | |
| − | [א] בשבת-הגדול אחר מנחה אומרים "עבדים היינו", עד "לכפר על כל עוונותינו", לפי שאז היתה התחלת הגאולה והנסים<REF>שו"ע אדמו"ר תל, ב</REF>. וכן נוהגים<REF>ס' המנהגים</REF>
| |
| − | | |
| − | [ב] ואפילו שבת-הגדול הוא ערב-פסח, אומרים "עבדים היינו"<REF>שו"ע אדמו"ר, שם</REF>.
| |
| − | | |
| − | [ג] בשו"ע אדמו"ר (שם) כתוב בשם הרמ"א שנוהגין במדינות אלו לאמר בשבת-הגדול במנחה "עבדים היינו". אבל בסידור השמיט זה - כי לא ציין כמו בשארי סידורים "עד כאן אומרים בשבת-הגדול". גם בפרי-עץ-חיים ומשנת-חסידים וסידור האריז"ל ליתא.
| |
| − | | |
| − | דעת אדמו"ר מוהרש"ב לא היתה נוחה מדיוק זה, וסבירא ליה שיש לומר "עבדים היינו" בשבת-הגדול, וכך גם נהג למעשה<REF>ראה בקטע הבא</REF>. כך נקבע בס' המנהגים (כנ"ל), וכך נהג גם [[הרבי]] - והיה אומר עם הציבור אחר תפילת המנחה, בישבו על מקומו.
| |
| − | | |
| − | [ד] [בשבת-הגדול שנת תרס"ב] אמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [מוהרש"ב] "עבדים היינו", ואמר כי גם אנכי אומר אתו עמו, ובמקומות אחדים ביאר עניינים שונים<REF>[[התמים]], ג, עמ' כד</REF>.
| |
| − | | |
| − | == מוצאי שבת-הגדול - "ויהי נועם" ==
| |
| − | | |
| − | אם חל [[פסח]] ב[[שבת]], נהגו בליובאוויטש לומר "ויהי נועם" במוצאי שבת-הגדול.<REF>כך איתא ברשימותיו של הגר"י לנדא ע"ה: אצל כ"ק רבינו [[מוהרש"ב]] נבג"מ זי"ע, לא אמרו "ויהי נועם" אלא רק בשבוע שחל בו יום-טוב ממש. לפני [[ערב פסח]] ולפני ערב-יוהכ"פ אמרו "ויהי נועם". עכ"ל. וכך כתב בס' [[שבח המועדים]] (עמ' 184 הע' 8) בשם הרה"ג ר' [[זלמן שמעון דווארקין]] ע"ה, שכן נהגו בליובאוויץ.
| |
| − | | |
| − | ובס' "קיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן" (סי' רצג-רצה, עמ' רלט) נאמר, שכך גם נהג הרבי (ראה ב"[[אוצר מנהגי חב"ד]]" למוצאי שבת-תשובה, שכך אמנם הורה פעם הרבי כשחל יוהכ"פ בשבת. אך פסח שאני, ראה כף-החיים סי' רצה אות ז. פרי-מגדים שם מש"ז אות ב. נועם-מגדים לבעל הפמ"ג, עמ' יד). (ואילו בלוח "[[כולל חב"ד]]" כתב, שאין אומרים "ויהי נועם" בקביעות כזו).</REF>
| |
| − | | |
| | | | |
| | == מקורות == | | == מקורות == |
| | | | |
| − | [http://chabadlibrary.org/books/index.htm אוצר מנהגי חב"ד] | + | [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hgshp/2&search=%D7%A9%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C לקוטי טעמים ומנהגים] |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| | [[קטגוריה:חגים ומועדים]] | | [[קטגוריה:חגים ומועדים]] |
שבת הגדול הוא השבת שלפני חג הפסח.
השבת הגדול נקרא כך מפני שנעשה בו נס גדול[1]. - במחזור ישן כת"י נמצא דגם שבת שלפני שבועות נקרא שה"ג, וכן שבת שלפני ר"ה[2]. וי"ל שקראו שם זה לשבתות אלו, (אף דלא שייך בהם הטעם הנ"ל), מפני הדמיון לשבת שלפני הפסח, שגם הם באים לפני יו"ט.
שבת הגדול שחל להיות בערב פסח - ורק אז - מפטירין וערבה[3], לפי שבאותה פרשה כתוב הביאו המעשר אל בית האוצר, וערב פסח (של שנה רביעית ושביעית לשמיטה) הוא זמן ביעור מעשרות[4].
בשבת הגדול אחר מנחה אומרים עבדים היינו עד לכפר על כל עונותינו, לפי שאז היתה התחלת הגאולה והנסים [5] וכן נוהגים (ודלא כמ"ש בשער הכולל).
מקורות
לקוטי טעמים ומנהגים
- ↑ תוד"ה ואותו שבת פז, ב. טושו"ע ר"ס תל
- ↑ כתר שם טוב ח"ג
- ↑ באה"ט סת"ל סק"א
- ↑ שו"ע אדה"ז ס"ס ת"ל עיי"ש
- ↑ שו"ע ס"ס ת"ל
