פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 2,809 בתים ,  19:25, 11 בספטמבר 2023
{{מצוותפירוש נוסף|נוכחי=יום שבת קודש|אחר=מסכת בש"ס|ראו=[[מסכת שבת]]}}מצוות [[קובץ:נרות שבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נרות שבת]][[קובץ:קידוש שבת.png|ממוזער|קידוש]][[קובץ:מוצרים לשולחן שבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוצרים לשולחן שבת]]'''שבתיום השבת''' היא הינו היום השביעי בשבוע, ובו יש [[מצוות עשה]] לשבות ביום השביעי, ו[[מצוות לא תעשה]] שלא לעשות בו מלאכה. על הקב"ה נאמר כי "וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה", שלאחר ששת ימי הבריאה נח כביכול ממלאכתו. וכך אף נצטוונו ב[[תורה]] "וביום השביעי תשבות" וכן "לא תעשה כל מלאכה".
בקבלה ובחסידות מבואר כי שבת הוא אותיות "תשב", שענינה הוא שיבת האורות למקומם. מבואר כי ביום השבת ישנה [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]]. מבואר כי בטעם המצווה על פי [[ימי החולתורת הנגלה]] ישנה [[עבודת הבירורים]] שיורדת [[מלכות דאצילות]] בעולמות הוא מכיון שעל [[ביהקב"ע]] לברר את ה[[ניצוצות]]נאמר כי {{ציטוטון|וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה}}, וביום השבת מתעלים הבירורים שהובררו בימות החול להיכלל שלאחר ששת ימי הבריאה נח כביכול ממלאכתו. וכך אף נצטווינו ב[[אצילותתורה]]{{ציטוטון|וביום השביעי תשבות}} וכן {{ציטוטון|לא תעשה כל מלאכה}}.
ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי שבת הוא [[אותיות]] "תשב", שענינה הוא שיבת ה[[אורות]] למקומם.  מבואר כי ביום השבת ישנה [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]]. ב[[ימי החול]] ישנה [[עבודת הבירורים]] שיורדת [[מלכות דאצילות]] בעולמות [[בי"ע]] לברר את ה[[ניצוצות]], וביום השבת מתעלים הבירורים שהובררו בימות החול להיכלל ב[[אצילות]]. ==ענינובתורת החסידות ==מצוות שבת ענינה הוא לשבות היא במהותה שביתה ממלאכה, שהם דרך כלל בעיקרן ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת. ועניין חסידים מסוימים נוהגים להדר בדברים רבים כגון טעימת תבשילים בערב שבת ועוד הרבה הידורים שרובם היו נוהגים אדמו"רי חב"ד "מנהג ישראל במקומות רבים ליפות את הבית עם פרחים לכבוד שבת ויום-טוב"===מהות הל"ט מלאכות===טעם מצווה זו מבוסס בעניין מלאכות אלו הוא בימי החול, שהם בפנימיות [[עבודת הבירורים|עבודת הבירור ]] בעולם הזה. כך דוגמא: מלאכות החורש והזורע וכו' הם בחינת תיקון ובירור להעלות מכח הצומח ה[[צומח]] אשר בארץ, להצמיח מאכל אשר יאכל האדם וחי בהםמאכלים הנותנים כוח וחיות לאדם לחיות, כי הוא ועלייתם ותיקונם נוצרת בכך שהאדם יברך על המאכל בתחלה ובסוף, וממשיך בו קדושה, וגם אחר כך כשמקבל חיות מזה המאכל ממאכל זה נכלל חיות המאכל בחיות האדם ומתחזק כחו ושכלו, ומתחזק כחו ושכלוכוחו ו[[שכלו]], ובכח ושכל ו[[שכל]] זה [[תפילה|מתפלל ולומד ומקיים ]] ו[[לימוד תורה|לומד]] ו[[מצוות|מקיים מצוות]], לכך ובכך גם חיות המאכל עולה עמו ונכללת בעבודתו. ועל דרך עבודות אלו הם  בדומה, גם עבודות אפיה ובישול שהם תיקון המאכל הם פעולות הנעשות לתיקון האוכל שיהא ראוי לאכילת אדם, וכן האורג ואריגת שני חוטים, שהוא היא פעולה הנעשית לצורך תיקון ללבושי ויצור לבושי האדם. והבונה הבונה וכיוצא בו הוא הם תיקון להיות ראוי לבית אשר ידור בו האדם. שדרך כלל כל המלאכות הם במזונות ולבושים ו[[לבושים]] ובתים. ובפעולות האדם על ידי מלאכות אלו לשם שמים, הוא מעלה את החיות שבתוכן. בירור זה, הוא בירור של ה[[רפ"ח ניצוצין]] שנפלו ב[[שבירת הכלים]] בעולמות [[בריאה]]-[[יצירה]]-[[עשייה]], שצריך להעלותם מ[[בי"ע]] ל[[אצילות]]. עולם אצילות הוא [[עולם התיקון]] שכבר נתקן, שלא על ידי האדם, והתיקון של האדם הוא בעולמות בי"ע, שניתן לאדם לתקן ולברר בו. ===האיסור לעשותן בשבת===מסיבה זו, אסור לעשות ל"ט מלאכות אלו בשבת, שכן כל עבודה זו היא ב[[ימות החול]] אבל בשבת אין בו בירור ותיקון כלל רק האכילה היא מלמעלה למטה, "צדיק אוכל לשובע נפשו". עבודת ימות החול היא בבחינת [[מים נוקבין]] ובבחינת תיקון בירור ב"ן, והתיקון של שבת הוא בירור מ"ה הבא לאחר תיקון ב"ן בבחינת [[מים דכורין]].
==שלוש דרגות בשמירת שבת ==
א. מצוות שמירת שבת מקיפה את שלושת [[לבושים|לבושי הנפש]]: [[מעשה (לבוש)|מעשה]] - לא לעשות מלאכות חול; [[דיבור (לבוש)|דיבור]] - לא לדבר על מלאכות חול, “לא {{ציטוטון|לא יאמר דבר פלוני אעשה מחר”מחר}}; [[מחשבה (לבוש)|מחשבה]] - לא להרהר על מלאכות חול, “מצוה {{ציטוטון|צוה שלא יהרהר כלל בעסקיו, אלא יהא בעיניו כאלו כל מלאכתו עשויה”עשויה}}.  חסיד העושה לפנים משורת הדין נזהר גם ממחשבת מלאכה בשבת - היות שבפועל [[הקב"ה]] שבת גם ממחשבה, ומצד הדבקות בדרכי ומדות ה', הוא שובת גם ממחשבתו. == ראו גם ==* [[שבת מברכים]]* [[שבת עילאה]]
חסיד העושה לפני משורת הדין נזהר גם ממחשבת מלאכה בשבת - היות שבפועל הקב”ה ==קישורים חיצוניים==*משה שילת, '''[http://www.shturem.net/images/news/49007_news_03042011_5890.pdf יחידת לימוד בנושא שבת גם ממחשבה]''', ומצד הדבקות בדרכי ומדות ה’בהוצאת [[מכון מעיינותיך]] בשיתוף משרד החינוך {{שטורעם}}*'''[https://77012.blogspot.com/2023/06/blog-post_48.html האם ניתן לשחק בטניס בשבת? כך הגיב הרבי]''', הוא שובת גם ממחשבתו. באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
{{שבת}}{{חגים ומועדים}}[[קטגוריה:מצוותשבת|*]][[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידותחגים וזמנים]]
1,331

עריכות