פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
החלפת טקסט – " – " ב־" - "
בילדותו שהה אדמו"ר הרש"ב רבות בבית סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. באחד הביקורים נכח שם בנו ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] עם בתו שטערנא שרה. אדמו"ר הצמח צדק אמר עליהם: "חתן וכלה". שאל ר' [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]] את אביו: "שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה"? השיבו אביו: "זה הקטן יגדל ממך"!{{מקור}}
ביום י' [[סיוון]] [[תרכ"ה]] נכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים להיות סמוכים על שולחנו{{הערת שוליים|בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה}}. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים להיות סמוכים על שולחנו{{הערת שוליים|בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית}}. הסבא - אדמו"ר הצמח צדק התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'[[תרל"ה]] ב[[ירושלים]].
עוד נכתב בתנאים שהחתונה תהיה ב[[ירושלים]]. כשהגיע מועד החתונה, תבע [[אדמו"ר מהר"ש]] לעשות את החתונה בירושלים דזמן ה[[גלות]] - ב[[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות לא יצא הדבר לפועל.
בשנת [[תר"ע]] התקיימה בעיר פטרבורג אסיפת רבנים כללית, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי.
באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה, ועל פיה נקבעו מספר ענינים, ובראשם - מעמד הרבנים הדתיים בעיני משרדי הממשלה.
תחת הנהגתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], התאחדו כל הפלגים והזרמים של היהדות הנאמנה, הציגו חזית אחידה בכל הענינים, והצליחו להגיע למספר הישגים בתחום ההכרה הממשלתית בעניני הדת.
14,699

עריכות