שינויים

[[קובץ:הרבי שריפת חמץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי שורף את החמץ בחצר האחורית של [[1304 פרזידנט|ביתו הפרטי]]]][[קובץ:מכירת_חמץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מוכר את החמץ בשנת תשמ"ח]]חג ה'''פסח''' הוא אחד משלושת הרגלים, החג נקבע לפי הלוח העברי והוא . ה[[חג]] נמשך שבוע ימים המתחילים ב, מ[[ט"ו ניסןבניסן]] ומסתיימים בועד [[כ"א בניסן]]. (ב[[חוץ לארץ]] נוסף , בה חוגגים גם [[יום אחד על פי תקנת טוב שני של גלויות]], מסתיים החג ב[[חזכ"לב בניסן]] והוא נמשך עד ). היום הראשון של פסח והיום האחרון (או היומיים הראשונים והאחרונים, בחו"ל) הם ימים טובים האסורים בעשיית מלאכה, והימים שבאמצע הם [[כ"ב ניסןחול המועד]]שחלק מהמלאכות מותרות בו.

היום הראשון והאחרון (ובחו"ל יומיים בהתחלה ויומיים בסיום) של החג נחשבים חג לכל דבר והם אסורים בעשיית מלאכה, והימים שבאמצע נקראים בשם 'חול המועד' וישנם מלאכות רבות אותם מותר לעשות כדי להוסיף בשמחת החגהפסח נקבע לזכר [[יציאת מצרים|יציאת]] [[בני ישראל]] מהעבדות ב[[מצרים]] לחירות. היום האחרון של החג מכונה בשם ה[[שביעי של פסח]], מציין את [[קריעת ים סוף]] שאירעה בהמשך ליציאת מצרים. יום זה (ובחו"ל היום השמיני שמוסיפים מכונה או ביום שלאחריו המכונה [[אחרון של פסח]], בחו"ל) והוא נחגג זכר לקשור במיוחד גם עם [[קריעת ים סוףהגאולה העתידה]].

==מצוות החגרקע== *בזמן ש[[בית המקדשקובץ:פירמידות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]{{ערך מורחב|יציאת מצרים}}הרקע לקביעת חג הפסח הוא אירועי [[יציאת מצרים]] המסופרים בהרחבה ב[[תורה]], בפרשיות הראשונות של ספר שמות. על פי הבטחת [[הקב"ה]] ל[[אברהם אבינו]] ב[[ברית בין הבתרים]], נגזר על צאצאיו - [[עם ישראל]] - לרדת ל[[גלות]] ב[[מצרים]]. בני ישראל ירדו למצרים בזמנו של [[יעקב אבינו]] בשנת ב'רל"ח לבריאת העולם, ולאחר מותו של [[לוי]] - האחרון מבין ה[[שבטים]] - החלו המצרים להעביד את בני ישראל בפרך וגזרו עליהם גזירות קשות. לאחר שנים ארוכות של עבדות, שלח [[הקדוש ברוך הוא]] את [[משה רבינו]] לגאול את בני ישראל ממצרים, ובכך להפכם לעם הנבחר שיזכה [[מתן תורה|לקבל את התורה]] ולעלות ל[[ארץ ישראל]]. לאחר שמלך מצרים, [[פרעה]], הקשה את ליבו וסירב לשחרר את בני ישראל - הביא [[הקדוש ברוך הוא]] על המצרים את [[עשרת המכות]] שלוו ב[[נס|ניסים]] היה קיים היו כל גדולים, על ידי משה. בסיום המכה האחרונה, מכת בכורות, הסכים פרעה להוציא את עם ישראל עולים לירושלים וביממצרים. ביום [[י"ד בניסן]] בשנת ב'תמ"ח הקריבו בני ישראל את [[קרבן פסח|קרבן הפסח]] על פי ציווי ה' ולמחרתו, ביום [[ט"ו בניסן]], יצאו ממצרים. לאחר כמה ימים בהם הלכו במדבר, התחרטו פרעה והמצרים על שחרור בני ישראל והחלו לרדוף אחריהם כדי להלחם בהם. ביום השישי לצאתם, כאשר בני ישראל עמדו על שפת ים סוף, השיגו אותם המצרים - ואז [[קריעת ים סוף|נקרע הים]] ובני ישראל עברו בו, ולאחריהם עברו המצרים והים כיסה אותם. קריעת ים סוף התרחשה בליל היום השביעי, [[כ"א בניסן]]. חג הפסח נקבע ביום יציאת מצרים, ט"ו בניסן, והיום השביעי בו שבו אירעה קריעת ים סוף נקבע לחג [[שביעי של פסח]]. ==שמות החג==[[קובץ:קריעת ים סוף.jpg|שמאל|ממוזער|300px|איור של [[קריעת ים סוף]]]]===חג המצות===שם החג בכל התורה{{הערה|ראה לדוגמה שמות לד, יח.}} הוא '''"חג המצות"''' (אמנם במקום אחד{{הערה|שמות לד, כה.}} מצאנו שכתוב "זבח חג הפסח" ופירושים שונים נאמרו בכוונת הפסוק.{{הערה|ראה במכתב כללי ראש [[חודש ניסן מקריבים את ]] תשל"ו (הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים מנהגים וביאורים חלק ב עמוד תרס"ח ובתרגום ללשון הקודש בספר 'שערי המועדים' - פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30).) הערה 'חג המצות'.}} ===חג הפסח=== אך מנהג ישראל במשך הדורות וכן הוא בטור ושולחן ערוך (בשונה מב"משנה תורה" לרמב"ם) שהוא נקרא בשם '''"חג הפסח"'''. בפשטות נקרא החג בשם זה על שם [[קרבן פסח]]ועל דרך השם חג המצות.{{הערה|ואף שהקרבת הקרבן היא בערב פסח גם [[חג השבועות]] היא על שם השבועות שספרו 'לפניו' שערי המועדים פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30)].}} וזה שנהגו לקרוא בשם זה דווקא יש שביארו הטעם לכך שהוא שבזמן הגלות רצו לעשות זכר למקדש שהקריבו קרבן פסח.{{הערה|עטרת זקנים, הובא במכתב כללי הנ"ל.}}

*איסור אכילת על דרך החסידות ביאר [[חמץלוי יצחק מברדיטשוב|הרב הקדוש מברדיטשוב]] ואיסור קיום חמץ בכל מקום הנמצא תחת רשותו{{הערה|קדושת לוי פרשת בא - הובא במכתב הנ"ל. האיסור }} ששם המצות הוא אפילו על פירור חמץ, לכן נזהרים ומנקים שם זריזותם של ישראל ולכן בתורה מספר [[הקב"ה]] שבחן של ישראל אמנם ישראל קוראים לחג 'חג הפסח' שבזה מספרים הם את הבית היטב לפני החגשבחו של [[הקב"ה]] על "אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים".

*אכילת ====פסח - דילוג וקפיצה====[[מצהקובץ:הרבי משלוח מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]], המצווה נתקנה זכר למצות שאכלו בפתח בניין [[בני ישראלספריית חב"ד]] כשיצאו ממצרים, שנאמר: "בערב תאכלו מלווה את משלוח ה[[מצה|מצות]] המחולקות מטעמו ב[[ארץ הקודש]]]]רש"י על הפסוק{{הערה|שמות יב, יחיא.}}. המצוה היא לאכול בלילה הראשון כמות "פסח הוא לה'" מפרש שקרבן הפסח נקרא על שם הדילוג והפסיחה של [[כזית]] מצההקב"ה, ולכן כל עבודת ישראל בקרבן זה עליו להיעשות "דרך דילוג וקפיצה".

*אכילת ועל פי זה מוסבר בתורת החסידות{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים ט"ו, ב-ד, אור התורה ויקרא ח"ג עמוד תשסח, דיבור המתחיל קול דודי תשל"ו (י' [[מרורניסן]], שנאמר וי"א [[ניסן]] ועוד שם במאמרים שלאחריהם) מכתב כללי [[ניסן]] תשל"ו '''ועוד'''. מיוסד על מצות ומרורים יאכלהוביאור [[הקבלה]] (סידור האריז" {{הערה|במדבר ט, יאל ועוד.) בבארו את שם החג בטעם הד' שפסח הוא לשון דילוג.}}שעניינו של חג הפסח הוא דילוג וקפיצה שעל שם זה הוא נקרא פסח. כלומר שהאור האלוקי שהתגלה במצרים ומתגלה בחג הפסח הוא בדילוג - לא בסדר רגיל מדרגה לדרגה, המצווה הוא לאכלו בלילה הראשון אלא באופן של החג, זכר לכך שהמצרים מררו רת חיי בני ישראל בעבודת פרך במצריםקפיצה והתגלות מדרגה אחת לדרגה רחוקה שרחוקה ממנה באין ערוך, למצווה נוהגים לאכול חסה עם חזרתכקפיצה ודילוג בין דברים רחוקים זה מזה.

וכפי שמוסבר הדילוג שבגילוי זה מתבטא בריבוי פרטים*הוספה ב[[שמחה]] בכל שבעת ימי בעצם הגילוי שהאיר בחג הפסח.*בתוצאה שלה - גאולת ישראל ממצרים.*בעבודת ישראל אז ובמצוות ועבודת החג, שנאמר "ושמחת בחגיך". וממילא אף בעבודת ה' ובהוראות הנלמדות מחג זה.

*האור האלוקי שהאיר בשעת גאולת מצרים הייתה [[אור אין סוף]] שלפני הצמצום וכלשון ההגדה "שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" לא על ידי מלאך...אלא [[מצוות סיפור יציאת מצריםהקב"ה]] בכבודו ובעצמו" ובמבואר בחסידות שהדרגה שהתגלה לבני ישראל במצרים הייתה התגלות של עצמות אין סוף (והוא לפי שבני ישראל היו משוקעים ב[[מ"ט שערי טומאה]] ומצרים היו ערוות הארץ שלכן רק [[הקב"ה]] בעצמו יכל להוציאם וכל דרגה אחרת לא הייתה יכולה להביא את הגאולה). וגילוי דרגה זו במצרים הוא קפיצה ודילוג, ושני פרטים בזה:{{הערה|ד"ה קול דודי י"א [[ניסן]]תשל"ו. וראה בלקוטי תורה טו, בלילה הראשוןב ושם ד' שני ביאורים שונים בפסח על שם הדילוג.}} :א. לפי שהגילוי מעצמות מכיון שהוא באין ערוך לכל גדר של גילוי לכן הגילוי ממנו הוא באופן של דילוג וקפיצה.:ב. מכיוון שמצרים הוא ערוות הארץ ומצב בני ישראל אז היה בדרגה שפילה ביותר "את ערום ועריה" לכן הגילוי בדרגתם הייתה בדרך דילוג וקפיצה לדרגה שבאין ערוך לאלקות.

על אכילת מצה מבאר אדמור הזקן: "מצות יאכל את שבעת ימים"{{הערה|בא יג, ז}}, להאכיל מצה שהוא ועבודתם להמשיך גילוי זה היה מסירות נפשם להקריב [[קרבן פסח]] ביום י' ב[[ניסן]] שנצטוו לקחת להם [[מוחין דאבאצאן]], את שבעת הימים, שהם ולהקריבו [[ז' מדותקרבן פסח]], דהיינו להמשיך על אף שהצאן הוא עבודה זרה של מצרים ועשו זאת ב[[ביטולמסירות נפש]] בכל ז' המדות {{הערה| אור התורה בא ע' שמג}}שעניינה בנפש האדם היא דילוג ביחס לשאר כוחות האדם (לפי שהוא לא לפי ערך הכוחות, בפרט כשדרגת האדם נמוכה כבני ישראל במצרים).

איסור אכילת והחזקת ==מצוות החג== ===קרבן פסח==={{ערך מורחב|קרבן פסח}}[[חמץקרבן פסח]] על פי פנימיות הוא כי חמץ שהוא בצק תפוח מסמל קרבן אותו הקריבו כל בני ישראל בזמן [[בית המקדש]], ביום [[י"ד בניסן]] - ערב פסח - בין הערביים. את הישות והגאווה וגסות הרוח המאוסה שצריך להשמיד לגמריי[[בשר]] הקרבן היו צולים ואוכלים בחבורות בלילה שלאחר מכן, ליל [[ט"ו בניסן]] - [[ליל הסדר]], עד חצות הלילה. יחד עם הקרבן היו מביאים קרבן חגיגה.

בלילה הראשון ===איסור חמץ===[[קובץ:מכירת_חמץ1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[אהרן יעקב שוויי]], מרבני [[קראון הייטס]], מוכר את החמץ לגוי]]{{ערך מורחב|ערך=[[חמץ]], [[מכירת חמץ]], [[חומרות והידורים בפסח]]}}בימי [[חג הפסח]], החל מערב החג ועד צאתו, מאכלים מדגן שתפח והחמיץ - ובחו"חמץ" - אסורים באכילה, בהנאה וכן בהמצאות ברשותנו. [[חז"ל בשני לילות הראשונים]] הוסיפו וקבעו כי מוטל על כל אדם לבדוק ולחפש אחר החמץ הנמצא ברשותו, עורכים ב[[בדיקת חמץ]] בליל [[י"ליל הסדר". בו מקיימים מצוות רבותד בניסן]], בתוך הסדר הנאמר מתוך הספר ולאחר מכן לבערו מהעולם ב[[הגדה של פסחביעור חמץ]], והם: המתקיים בבוקר י"ד ב[[ארבע כוסותניסן]], אכילת עד השעה השישית ביום (לפי חשבון [[מרורשעות זמניות]]). איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה - הוא אסור אפילו ב"משהו", אכילת דהיינו בכמות מזערית שאינה ניתנת למדידה; וכמו כן הוא היחיד שאנו מוזהרים שלא יראה ולא ימצא ברשותנו. בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב [[מצהאדמו"ר הזקן]], אמירת {{הערה|שו"ת שלו סימן ו.}} בשם [[הללהאריז"ל]], החלק המרכזי הינו אמירת קטעי שבח והודיה להקבשיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד מובא בשמו{{הערה|באר היטב אורח חיים ר"ס תמז. נתבאר בשיחת אחש"פ ופסח שני ה על הניסים והנפלאות'תש"מ.}} ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה".

בלילה זה תופסים הילדים חלק עיקרי בסעודה ובמצווה, עיקר מטרתו נהוג להחמיר בביעור החמץ בניקיון יסודי של ליל הסדר הוא כפי שמגדיר זאת הפסוק "והגדת לבנך"כל מקום ומקום במטרה לנקות גם פירורי חמץ אפסיים, התורה מצווה ואפילו במקומות שאינם מחוייבים על כל אב משפחה לספר לילדיו בליל הסדר את סיפור העם כשיצאו ממצרים עם כל הפרטים והניסים שהתרחשופי גדרי ההלכה. כמו כן בחג הפסח עצמו מקובלים בחסידות חב"ד הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח, ולכן נוהגים במנהגים תמוהים מעט על מנת לעורר את תשומת ליבם של הילדים ולעורר את תמיהתםכדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ולענות ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על שאלותיהםפי המסורת המשפחתית וכדומה.

ה===אכילת מצה ומרור===[[הגדה של פסחקובץ:חזרת.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מרור (חזרת)]]{{ערכים מורחבים|ערכים= [[מצה]] מספרת שישנם ארבע בנים הנמצאים בליל הסדר, חכם[[מרור]]}}מצווה מן התורה לאכול מצה בלילה הראשון של החג, רשע[[ליל הסדר]], תםלזכר המצות אותם אכלו בני ישראל במצרים. המצווה הינה לאכול כמות של "כזית" מצה, ושאינו יודע לשאולבנוסף לאכילת כזית מצה יחד עם המרור - "כורך", המטרה היא להביא את כולם למודעות החשובה של יציאת מצריםוכן אכילת כזית מצה בסיום הסדר ל"אפיקומן" (למעשה כיום יש לאכול שני כזיתים,אחד זכר ל[[קרבן פסח]] ואחד זכר למצה הנאכלת עם הקרבן).

בנוסח ההגדה שקוראים בליל הסדר מופיעים ארבע קושיות (המתחילים כמו כן מצווה מן התורה לאכול יחד עם קרבן הפסח [[מרור]], כלשון הפסוק{{הערה|במדבר ט, יא}} "מה נשתנהעל מצות ומרורים יאכלהו") מפורטות על מנהגי הלילה הזה. כשאין [[בית המקדש]] קיים, המצווה הינה רק מדרבנן - זכר למרור בזמן בית המקדש. המצווה הינה לאכול כזית מרור הטבול ב[[חרוסת]], את שאלות אלה נוהגים לתת לילדים לקרוא בקולבנוסף לאכילת המרור יחד עם המצה ב"כורך".

[[הרבי]] מחדש שישנו עוד סוג ===סיפור יציאת מצרים=== {{ערך מורחב|סיפור יציאת מצרים}}המצווה המרכזית של ילד בנוסף לארבע שההגדה מונה, והוא הבן החמישי שמצבו יותר חמור והוא אינו מגיע כלל ל[[ליל הסדר]] ואינו מודע ל[[תורה ומצוות]]היא לספר אודות יציאת מצרים, ולכן ציווה הרבי על כל שלוחיו ברחבי העולם לקיים סעודות ציבוריות וזאת בעיקר כמענה לשאלותיהם של ליל הילדים הפותחות את הסדר שבו מביאים יהודים שבגדר הבן החמישי ומספרים להם גם - "מה נשתנה". למרות שעיקרה של המצווה הוא ספור ההורים לילדיהם, היא מוטלת על ניסי כל אחד ואחד, ומצווה להרבות בה ככל האפשר - כלשון ההגדה "וכל המרבה לספר ב[[יציאת מצרים וגדולת השם]] הרי זה משובח".

===ספירת העומר==={{ערך מורחב|ספירת העומר}}מצוות [[ספירת העומר]] מתחילה ביום השני של חג הפסח, [[ט"ז בניסן]] - הוא היום שבו מקריבים בבית המקדש את [[קרבן העומר]]. המצווה הינה לספור את הסעודה חותמים במשפט הנסוך בתקווה לבא ההימים במשך 49 הימים שמחג הפסח ועד [[גאולהחג השבועות]] תיכף ומיד: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", יום קבלת התורה.

===בפנימיות התורה=ליל הסדר==[[קובץ:סדר ציבורי-1-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטיילים ב[[ליל הסדר ציבורי]] ב[[בית חב"ד]] קוזומל, [[מקסיקו]] (צולם לפני כניסת החג)]]{{ערך מורחב|סימני הסדר}}בלילה הראשון של החג - ובחוץ לארץ בשני לילות הראשונים - עורכים "[[ליל הסדר]]". בו מקיימים מצוות רבות, בתוך הסדר הנאמר מתוך הספר [[הגדה של פסח]], והם: סיפור יציאת מצרים, [[ארבע כוסות]], אכילת [[מרור]], אכילת [[מצה]], אמירת [[הלל]], החלק המרכזי הינו אמירת קטעי שבח והודיה ל[[הקב"ה]] על הניסים והנפלאות.

בלילה זה תופסים הילדים חלק עיקרי בסעודה ובמצווה, עיקר מטרתו של [[הרביליל הסדר]] מבאר הוא כפי שמגדיר זאת הפסוק "והגדת לבנך", התורה מצווה על כל אב משפחה לספר לילדיו בליל הסדר את ארבעת הקושיות{{הערה|[[היום יום]] י"ט ניסן.}} סיפור העם כשיצאו ממצרים עם כל הפרטים והניסים שהתרחשו, ולכן נוהגים במנהגים תמוהים מעט על פי תורת [[החסידות]]מנת לעורר את תשומת ליבם של הילדים ולעורר את תמיהתם, בהקשר ל[[גלות]] וה[[גאולה]]ולענות על שאלותיהם.

#'''שבכל הלילות אין אנו מטבילים אפילו פעם אחת''' - בכל הגלויות היה מירוק בנוסח ההגדה שקוראים בליל הסדר מופיעים ארבע קושיות (טבילה מלשון טיהור ומירוקהמתחילים "מה נשתנה") הנפש אבל לא לגמריי, '''מפורטות על מנהגי הלילה הזה שתי פעמים''' , את שאלות אלה נוהגים לתת לילדים לקרוא בקול{{הערה|ביומו של הראשון של חג הפסח תשל"ב ערך הרבי - בגלות הזו המירוק הוא סופי וגם לנפש וגם לגוף.#'''שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה''' שלא כרגיל - בכל הגלויות היה בקרבנו גם נפש אלוקית וגם נפש בהמית (חמץ ומצה)התוועדות בצהרי היום, והורה בהתוועדות לילדים שהגיעו מרוסיה לשאול את ארבע הקושיות, '''הלילה הזה כולו מצה''' - אך בגאולה יהיה רק מצה כי הטומאה תתבטל כליל.#'''שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות''' - ירקות מרמז והדבר חזר על הקנא (כמו שכתוב עצמו למחרת, בהתוועדות אליה הורה הרבי להביא את כל המקנא פניו מוריקות) ובגלויות הקודמים היתה קנאה רבה בכל העולםהילדים. '''הלילה הזה כולו מרור''' - אבל בגלות האחרון הקנאה גדולה יותר וגם בין צדיקים.#'''שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים''' - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני עבודת השם אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. '''הלילה הזה כולנו מסובים''' - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה'}}.

==שמות החג=====חג המצות===שם החג בכל התורה{{הערה|ראה לדוגמה שמות לד[[הרבי]] מחדש שישנו עוד סוג של ילד בנוסף לארבע שההגדה מונה, יח.}} הוא '''"חג המצות"''' (אמנם במקום אחד{{הערה|שמות לדוהוא [[הבן החמישי]] שמצבו יותר חמור והוא אינו מגיע כלל ל[[ליל הסדר]] ואינו מודע ל[[תורה ומצוות]], כה.}} מצאנו שכתוב "זבח חג הפסח" ופירושים שונים נאמרו בכוונת הפסוק.{{הערה|ראה במכתב כללי ראש חודש ניסן תשל"ו (הגדה ולכן ציווה הרבי על כל שלוחיו ברחבי העולם לקיים סעודות ציבוריות של פסח עם ליקוטי טעמים מנהגים וביאורים חלק ב עמוד תרס"ח ובתרגום ללשון הקודש בספר 'שערי המועדים' - פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30).) הערה 'חג המצות'[[ליל הסדר]] שבו מביאים יהודים שבגדר הבן החמישי ומספרים להם גם על ניסי [[יציאת מצרים]] וגדולת השם.}}

===חג הפסח=== אך מנהג ישראל במשך הדורות וכן הוא בטור ושולחן ערוך (בשונה מב"משנה תורה" לרמב"ם) שהוא נקרא בשם '''"חג הפסח"'''. בפשטות נקרא החג בשם זה על שם את הסעודה חותמים במשפט המבטא את התקווה לבוא ה[[קרבן פסחגאולה]] ועל דרך השם חג המצות.{{הערה|ואף שהקרבת הקרבן היא בערב פסח גם חג השבועות היא על שם השבועות שספרו 'לפניו' שערי המועדים פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30)].}} וזה שנהגו לקרוא בשם זה דווקא יש שביארו הטעם לכך שהוא שבזמן הגלות רצו לעשות זכר למקדש שהקריבו קרבן פסח.{{הערה|עטרת זקנים, הובא במכתב כללי הנתיכף ומיד: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"ל.}}

על דרך החסידות ביאר ===בפנימיות התורה===[[הרבי]] מביא את בספר "[[לוי יצחק מברדיטשוב|הרב הקדוש מברדיטשובהיום יום]]"{{הערה|קדושת לוי פרשת בא - הובא במכתב הנהיום יום י"ל.ט ניסן}} ששם המצות הוא על שם זריזותם של ישראל ולכן בתורה מספר הקב"ה שבחן של ישראל אמנם ישראל קוראים לחג 'חג הפסח' שבזה מספרים הם את שבחו ביאורו של הקב[[הרבי הרש"ה ב]] בארבעת הקושיות על "אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים".פי [[תורת החסידות]]:

====פסח - דילוג וקפיצה====בתורת החסידות{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים ט"ו, ב-ד, אור התורה ויקרא ח"ג עמוד תשסח, דיבור המתחיל קול דודי תשל"ו (י' ניסן וי"א ניסן ועוד שם במאמרים שלאחריהם) מכתב כללי ניסן תשל"ו ''מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות'ועוד'''.}} מיוסד על ביאור הקבלה {{הערה|סידור האריז"ל ועוד.}} בבארו את שם החג בטעם הד' שפסח הוא לשון דילוג. וכדברי רש"י על הפסוק{{שמות יב, יא.}} "פסח הוא לה'" שקרבן הפסח נקרא על שם הדילוג והפסיחה של הקב"ה, ולכן כל עבודת - במה שונה הגלות הזו (הגלות משולה ללילה) האחרונה מכל הגלויות שהיו לעם ישראל יעשו "דרך דילוג וקפיצה". מוסבר שעניינו של חג הפסח הוא דילוג וקפיצה שעל שם זה הוא נקרא פסח. כלומר שהגילוי האלוקי שהתגלה בחג הפסח הוא לא בסדר רגיל מדרגה לדרגה אלא באופן של קפיצה והתגלות מדרגה אחת לדרגה רחוקה באין ערוך כקפיצה ודילוג בין דברים רחוקים זה מזה.?

קפיצה ודילוג זה מתבטאים הן בעצם הגילוי שהאיר בחג הפסח#'''שבכל הלילות אין אנו מטבילים אפילו פעם אחת''' - בכל הגלויות היה מירוק (טבילה מלשון טיהור ומירוק) הנפש אבל לא לגמריי, הן בתוצאה שלה '''הלילה הזה שתי פעמים''' - גאולת ישראל ממצריםבגלות הזו המירוק הוא סופי וגם לנפש וגם לגוף.#'''שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה''' - בכל הגלויות היה בקרבנו גם [[נפש]] אלוקית וגם [[נפש]] בהמית (חמץ ומצה), הן בעבודת ישראל אז'''הלילה הזה כולו מצה''' - אך בגאולה יהיה רק מצה כי הטומאה תתבטל כליל.#'''שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות''' - ירקות מרמז על הקנא (כמו שכתוב כל המקנא פניו מוריקות) ובגלויות הקודמים הייתה קנאה רבה בכל העולם. '''הלילה הזה מרור''' - אבל בגלות האחרון הקנאה גדולה יותר וגם בין צדיקים.#'''שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים''' - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני [[עבודת השם]] אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, הן במצוות ועבודת החג, וממילא אף בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. '''הלילה הזה כולנו מסובים''' - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה' ובהוראות הנלמדות מחג זה.

האור האלוקי שהאיר בשעת גאולת מצרים הייתה אור אין סוף שלפני הצמצום וכלשון ההגדה "שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" לא על ידי מלאך...אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו" ובמבואר בחסידות שהדרגה שהתגלה לבני ישראל במצרים היתה התגלות ==שביעי ואחרון של עצמות אין סוף (והוא לפי שבני ישראל היו מושקעים במ"ט שערי טומאה ומצרים היו ערוות הארץ שלכן רק הקב"ה בעצמו יכל להוציאם וכל דרגה אחרת לא היתה יכולה להביא את הגאולה). וגילוי דרגה זו במצרים הוא קפיצה ודילוג, ושני פרטים בזה:פסח=={{הערהערכים מורחבים|ד"ה קול דודי י"א ניסן תשל"ו. וראה בלקוטי תורה טוערכים= [[שביעי של פסח]], ב ושם ד' שני ביאורים שונים בפסח על שם הדילוג.[[אחרון של פסח]]}} ביום השביעי של פסח אירעה [[קריעת ים סוף]] בסיומו של תהליך [[יציאת מצרים]]. יום זה נחגג כיום טוב האחרון של פסח - ובחוץ לארץ, בה חוגגים [[יום טוב שני של גלויות]], חוגגים יומיים חג:א. לפי שהגילוי מעצמות מכיון שהוא באין ערוך לכל גדר [[שביעי של גילוי לכן הגילוי ממנו הוא באופן פסח]] ו[[אחרון של דילוג וקפיצהפסח]].:בליל חג שביעי של פסח, נהגו ב. מכיוון שמצרים [[ליובאוויטש]] וכן הוא ערוות הארץ ומצב בני ישראל אז היה בדרגה שפילה ביותר מנהג חסידי חב"את ערום ועריה" לכן הגילוי בדרגתם היתה בדרך דילוג וקפיצה לדרגה שבאין ערוך לאלקותד להיות ערים כל הלילה ולעסוק ב[[לימוד תורה]].

גאולתם אודות היום האחרון של ישראל ממצרים היתה באופן פסח, גילה [[הבעל שם טוב]] כי ביום זה מאיר "גילוי הארת ה[[משיח]]". דבר זה מתבטא גם בהפטרה אותה קוראים ביום זה (בחוץ לארץ), העוסקת בנבואה אודות מלך המשיח ופעולותיו. על מנת לבטא את הארה רוחנית זו של דילוג וקפיצה לאחרי שהיו בני ישראל כמה דורות בגלות מצרים שמצבם היה בשפל מוסרי עמוק ביותר ועד כדי כך נטמעו ביניהם עד שכמה מהם לא רצו לצאת משם ואף על פי כן גאולתם ממצרים היתה באופן כזה שיצאו משם ביד רמה ותוך זמן קצר הגיעו לדרגות גבוהות ביותר משיח גם בפעולות [[גשמיות]], ולהחדיר בפנימיות במציאותנו את הציפיה והאמונה במשיח - קבע [[הבעל שם טוב]] לאכול בסיומו של יום זה את [[מתן תורהסעודת משיח|סעודת המשיח]].{{הערה|מכתב כללי תשל[[אדמו"ו הנר הרש"לב]] הוסיף ותיקן לשתות בסעודה זו [[ארבע כוסות]], כמו בליל הסדר.}}

ועבודתם להמשיך גילוי זה היה מסירות נפשם להקריב קרבן פסח ביום י' בניסן שנצטוו לקחת להם צאן ולהקריבו קרבן פסח על אף שהצאן הוא עבודה זרה ==מבצעים ותקנות הרבי==[[קובץ:יין בוליביה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכנת יין בבית חב"ד בבוליביה לקראת [[ליל הסדר]]]]בחג הפסח ובימי ההכנה אליו, פועלים [[חסידי חב"ד]] בכמה מ[[מבצעים|מבצעיו]] והוראותיו של מצרים ועשו זאת במסירות נפש שעניינה בנפש האדם היא דילוג ביחס לשאר כוחות האדם (לפי שהוא לא לפי ערך הכוחות, בפרט כשדרגת האדם נמוכה כבני ישראל במצרים).הרבי:

===מעות חיטים==={{ערך מורחב|ערך=[[מעות חיטים]]}}מידי שנה בשנה מידי [[חג הפסח]] גובה [[מחנה ישראל]] '''מעות חיטים''' - מימון צורכי החג למשפחות נזקקות מ[[אנ"ש]] בכל העולם. בראש החלוקה עמד ועומד מזכירו של [[הרבי]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. יחס מיוחד נודע מהרבי לחלוקה זו ופעמים רבות עורר על כך בשיחות הקודש{{הערה|להרחבה, ראו בספרו של הרב [[יוסף יצחק עמאר]], '''לקט 'צרכי החג' - אודות חובת ההשתדלות לספק צרכי החג לכל אחד ואחת מישראל'''.}}.

==זהירות מחמץ=מבצע מצה===[[קובץ:מבצעמצה לתלמיד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט שקיבל את פני הילדים שהגיעו לבקר ב[[מאפיית המצות כפר חב"ד]] במסגרת [[מבצע מצה לתלמיד]]]]{{ערך מורחב|ערך=מבצע מצה}}*'''חלוקת [[מצה שמורה]]''' - בשנת [[תשי"ד]] הורה [[הרבי]] להשתדל לשלוח ל[[חג הפסח]] למכירים - לפחות ללילי הסדר - מצות עגולות אפויות יד, ודוקא - מצה שמורה.*'''מצה לתלמיד''' - בשנת [[תשכ"א]], יזם הרב [[יצחק גנזבורג]] את מבצע מצה לתלמיד, בו הגיעו ילדים מכל החוגים לראות ולהשתתף בתהליך אפיית המצות. מבצע זה נמשך עד היום בווריאציות שונות. רבים מה[[חמץשלוחים]]}}והחסידים מפעילים בכל רחבי הארץ סדנאות אפיית מצה, בהם אופים הילדים בעצמם מצות לדוגמא.

במקומות רבים נוהגים כי לא אוכלים זה אצל זה בחג הפסח. בהקשר זה מסופר===ליל הסדר ציבורי==={{ערך מורחב|ליל הסדר ציבורי}}על פי הוראתו של הרבי, כי פעם נכנס כבוד קדושת הר' מקיימים חסידי חב"ד [[חיים אברהם שניאורי (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם (בן רבינו הזקן)ליל הסדר]] אל ציבורי בו מוזמנים להשתתף כל המעוניינים, אנשים נשים וטף, ללא תמורה - על מנת לחוות [[אדמו"ר האמצעיליל הסדר|ליל סדר]] ביהודי אוטנטי עם כל מצוות החג כהלכה. סדרים כאלו מתקיימים כיום על ידי [[חג הפסח]] לאמר בית חב"גוט יום טובד|בתי חב". וסיפר אז - הר' חיים אברהם - שרבינו הזקן אמר: פסח דארף איינער דעם אנדערען ניט מכבד זיין באכילה ושתיה, אבער נעמען אליין מעג מען (פסח לא צריך לכבד אחד את השני באכילה ושתיה, אבל לקחת לבד מותר){{הערה|[[תבנית:היום יום/כ' ניסןד]]}}בכל העולם.

==ראו עודגם==

*[[מבצע מצהפסח חסידי]]*[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA#.D7.A4.D7.A1.D7.97 חידושי הרבי לחג הפסח] במיזם [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיהמיזמים/חידושי הרבי על הש"ס/שונות|חידושי הרבי על הש"ס]] ==לקריאה נוספת==*'''פסח אצל הרבי''', במדור 'והבט פני משיחך', שבועון בית משיח ט' ניסן תש"פ עמוד 62

* [https://chabad.info/beis-medrash/934898/ כל מה שאתם צריכים לדעת על פסח שני ול"ג בעומר] - {{אינפו}}* [https://chabad.info/moshiach/926685/ ליל שביעי של פסח? מנצלים את הזמן ללימוד הדבר מלכות] - {{אינפו}}* [https://chabad.info/beis-medrash/926591/ לרגל אחרון של פסח: מאמר ד"ה 'ונחה' תשכ"ה מבואר] - {{אינפו}}* [https://chabad.info/crown_heights/925049/ ערב פסח בשכונת המלך: מעמד שריפת חמץ מול בית חיינו] - {{אינפו}}* [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=112 חג הפסח, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב"ד בישראל}}

*[http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1193 שיחת הרבי לפסח]{{וידאו}} - {{אינפו}}*[http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1447 מנהגי הרבי בשאיבת מים שלנו]{{וידאו}} - {{אינפו}}*[http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1844 הרבי שולח מצות לארץ הקודש]{{וידאו}} - {{אינפו}}

*[http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1195 הרבי בחלוקת כוס של ברכה במוצאי שביעי של פסח]{{וידאו}} - {{אינפו}}*'''[https://chabad.info/in-focus/661463/ הכנות הרבי לחג הפסח]''' {{וידפו}} 

*[http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=347 הרב יצחק טייכטל השליח בנאשוויל טנסי, בשיחה על משמעות חג הפסח]{{וידאו}} - {{אינפו}}*הרב יצחק אייזיק לנדא, '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/classes/593617/ שיעור בהלכות פסח]''' {{וידפו}}

[[קטגוריה:פסח|*]][[קטגוריה:חגים וזמנים]][[קטגוריה:שלוש רגלים]]