שינויים

|שם=הרב פנחס טורודוס טודרוס אלטהויז|תמונה=[[תמונה:פינייע.jpg|280px]]

|תאריך לידה=[[ד ' כסלו]] [[תרנ"ח]]

|תאריך פטירה=[[ט' אייר]] [[תשכ"טג]]

|מקום פעילות=[[אה"ק]]

|רבותיו= [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]], ו[[הרבי]]

|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]

הרב '''פנחס טורדוס טודרוס אלטהויז''' (מכונה '''פינייע''' ) ([[ד' [[כסלו]] [[תרנ"ח]] - [[ט' [[אייר]] [[תשכ"ג]]) היה [[חסיד]] מקושר לאדמול[[אדמו"ר הריי"צ ]] ול[[הרבי|אדמו"ר שליט"א]]. היה חסיד שמח, אישיות בלתי רגילה, קיבל כל אחד במאור פנים, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם. אחד מעסקני חב"ד החשובים בארץ הקודש, ממקימי וממקימי [[כפר חב"ד]].

נולד ביום ד' [[כסלו]] בשנת [[תרנ"ח]], ב[[אוקראינה]] בעיר [[ניקולייב]] לאביו הרה"ח בנימין. באותה תקופה חלו על העיר חוקי ר' [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]בנימין אלטהויז] או נושא משרה חשובה). היה יהודי אחד [[עשירות|עשיר]] גדול שהותר לו להתגורר בניקולייב. בגלל [[עושר]]ו היה צריך פקידים ועוזרים רבים, וכך בזכותו התגוררו משפחות יהודיות רבות בניקולייב, ובהם גם משפחות חסידים וביניהם סבו של ר' פינייע.

ר' פינייע הגיע לישיבת באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[תומכי תמימים ליובאוויטשעשירות|עשיר]]או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, לפני הבר מצווהקבלן שעסק בבניית אוניות והוא הביא לעיר עובדים ועוזרים יהודים ובהם סבו של ר' פיניע וכך נבנתה קהילה יהודית קטנה.

==עם אדמו"ר הריי"צ==' פינייע הגיע לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], עוד לפני היותו בגיל [[בר מצווה]].

לאחר שסיים את הליך הבחינות לישיבה קיבל הודעה מבוחניו שלא התקבל לישיבה, אך הוא מאן להשלים עם הודעה זו ונשאר בבית דודו שהתגורר בליובאוויטש ומרר במשך זמן רב על החלטתה של ועדת הבחינה שלא לקבלו, הוא אף החליט לבוא לישיבה וללמוד למרות שלא התקבל, לימים קיבל דודו הודעה מהנהלת הישיבה שבעקבות רצונו העז של ר' פיניע ללמוד בישיבת תומכי תמימים הוא כן התקבל{{הערה|אחיו של ר' פיניע ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]] סיפר זאת בהתוועדות בקיץ [[תשכ"ו]] ב[[בית הכנסת]] [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], אם כי הוא סיפר זאת בתחילה תוך כדי ששמר על זהות הבחור בחשאי ורק סיפר ששמע את הסיפור מאחיו, בסיום ההתוועדות ר' שמואל בצלאל גילה שעם אחיו בעצמו התרחש הסיפור. הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] שנכח באותה התוועדות ושמע מר' שמואל בצלאל את הסיפור פרסם את הסיפור בטורו השבועי בשבועון כפר חב"ד גליון 2045 ע' 33.}}. ===עם אדמו"ר הריי"צ=== ר' פינייע היה גבאי במניין שהתקיים בבית [[אדמו"ר הריי"צ ]] בלנינגרד.  בעת שר' [[חונייע מרוזוב]], מזכירו של אדמו"ר הריי"צ לא היה בעיר, ר' פינייע היה ממלא את מקומו. אדמו"ר הריי"צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו.

לאחר השחרור התגורר אדמו"ר הריי"צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: "מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?". הרבי ענה לו: "חשבתי על היציאה שלי מ[[רוסיה]] בפרטי פרטים, וכמו שה' נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה' יעזור שעוד נתראה".

ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת [[תש"י]] אצל אדמו"ר הריי"צ.

כשהרבי הריי"צ יצא לריגאל[[ריגא]], באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו"ר הריי"צ, וביניהם ר' פינייע.

===היתר יציאה מרוסיה===

יום אחד שמע ר' פינייע מד"ר ראזין ראש הג'וינט בברית המועצות, כי "שואלים עליו", הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה.

===בארץ ישראל===

ר' פינייע הגיע באוניה באונייה לחיפה בטב[[ט"ז חשון ]] [[תרצ"ז]]. משם נסע לרחובות ל[[רחובות]] ומשם לתל ל[[תל אביב]]. בתחילה היה פועל בניין, והיתה והייתה תקופה שהוא ור' [[רפאל כהן]] אספו [[בגד|בגדים]] ים ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות.

(*) בשנת [[תש"ג ]]{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1210 ז' אייר ה'תש"פ עמוד 22.}} הדפיס את ספר התניא בתל אביב ביחודיות, הוא ערך וערך את אותיותיו בסדר חדש השמועה אומרת שדעתו . דעתו של הרבי מלך המשיח (אז כונה הרמ"ש) לא היתה הייתה נוחה מהחלטה זו{{הערה|ע"פ השמועה}}.

בביקורו בשנת [[תש"י בבית ]] ב[[בית חיינו]], שאלו הרבי / הרמ"ש: מנין היה לו הברייטקייט (הנועזות והאומץ) לכך? ר' פינייע בשובבותו האופיינית השיב 'על כל טעות שתימצא במהדורה הזו הוא יתן לרבי דולר' !

השיב לו הרבי בחיבה: "ניט צופיל"...(לא הרבה)!{{מקור}}

===מבוני כפר חב"ד===

כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] פעל רבות למען כפר חב"ד, במקרים רבים יחד עם הרב [[אליעזר קרסיק]] ובתיאום עם ועד כפר חב"ד. ידועים קשריו עם אישים רבים, ובודאי ובוודאי לתושבי [[כפר חב"ד]] זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד. הרבה בניינים ומוסדות בכפר חב"ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם.

היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה היתה הייתה למקום יישוב חדש. ר' פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב"די. היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. הוא רצה 100 [[יחידות]] חקלאיות, כאשר כל בית יהיה 84 מטר. הבתים הרגילים שאושרו אז לבנייה היו של 62 מטר בלבד, אבל הוא רצה שיהיו בתים גדולים יותר, בני 84 מטר רבוע. על כל בקשותיו אשכול אמר שאין מספיק תקציב, והוא הלך והשיג תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות העבודה שלו, הבתים בכפר חב"ד היו גדולים יותר.

מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר' פינייע, היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. הוא רצה 100 [[יחידותשניאור זלמן שז"ר]] חקלאיות, כאשר כל בית יהיה 84 מטר. הבתים הרגילים שאושרו אז לבנייה היו של 62 מטר בלבד, אבל הוא רצה שיהיו בתים גדולים יותר, בני 84 מטר רבוע. על כל בקשותיו אשכול אמר שאין מספיק תקציב, והוא הלך והשיג תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות העבודה שלואהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר' פינייע, הבתים בכפר חבאולם שז"ד היו גדולים יותרר לא הרפה ממנו.

מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר' פינייעשעוד נתן לו גיבוי, היה שר החקלאות דאז מר קדיש לוז. כך השלישייה החשובה - [[שניאור זלמן שז"ר]]אשכול ולוז נתנו גיבוי מלא לכל פועלו. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר' פינייע, אולם שזהשתמש בכל כוחו והדרו וניצל את הקשרים שלו להקמת [[כפר חב"ר לא הרפה ממנוד]].

הרב נפטר ב[[שניאור זלמן גפנייום שישי]] [[ט' אייר]] [[תשכ"ג]], שהיה ממקורביוונלקח לקבורה ב[[צפת]]. במהלך הקבורה, ביקר אצל ציווה ה[[משפיע]] ר' פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ[[שלמה חיים קסלמן]] להכריז שאדמו"ר הריי"צ הבטיח לו "עימי במחיצתי"ג. לפני שהלכו הביתה מיד לאחר סתימת הגולל - סיפר הרב גפני שהסתיימה ממש עם כניסת השבת - אמרו הנוכחים 'לחיים' לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו 'זאג לחיים ר' פיניע' (= תאמר לחיים, ר' פינייע אמר ‘מותר לך להתפלל עבורי) {{הערה|*[https://col.org.il/news/138341 חודשיים לאחר פטירתו, 'מסתמא פיניע יצטרף לניגון..'] {{COL}}}}. שאלתי מה קרה, והוא איש לא רצה לספרקלט שהאיש החי והתוסס נפטר.

נפטר ב[[יום שישי]] [[ט' בי"ג אייר]] [[תשכתשפ"א נשחתה מצבתו שחודשה ע"ג]]י בני משפחתו, ונלקח לקבורה בע"י בחורים פורקי עול.{{הערה|[[צפת]]https://col.org. במהלך הקבורה, ציווה ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] להכריז שאדמו"ר הריי"צ הבטיח לו il/news/130642 גם קברו של העסקן החב"עימי במחיצתי". מיד לאחר סתימת הגולל - שהסתיימה ממש עם כניסת השבת - אמרו הנוכחים ‘לחיים' לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו ‘זאג לחיים ר' פיניע' (= תאמר לחיים, די הנודע ר' פינייע). איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.אלטהויז חולל] }}

* [[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], קשריו עם [[שזר]].* [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]], פעילותו באגו"ח יחד עם הרב קרסיק* שלומי חסקי, [[הקטר של חב"ד]]* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, פרק הרב פנחס אלטהויז, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע"ב]]* [[שבועון בית משיח]] גיליונות 415, 698, 831

*דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/4/27/537569000716.html דגם של עסקן חסידי]''', תולדות חייו של פינייע אלטהויז, מתוך [[שבועון בית משיח]]מס' גליון ?{{קישור שבור|י"א אייר תש"פ}}*שניאור ברגר, '''[httphttps://chabad.info/magazine/%D7%A8-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A2-%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%94%D7%95%D7%99%D7%96-%D7%A2%D7%94-%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%99%D7%98480398/ קשרים של אהבה וביטול לרבי]'''

[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:קהילת חב"ד תל אישים בתל אביב: אישים]]

[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]]שבועון "בית משיח" גליון 1210 ז' אייר ה' תש[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"פ (עמוד 22)ג]]