[[{{מפנה|פנחס אלטהויז}}{{דמות|שם=הרב פנחס טודרוס אלטהויז|תמונה:=פינייע.jpg|כינוי= פינייע אלטהויז|תיאור=|תאריך לידה=[[ד' כסלו]] [[תרנ"ח]]|leftמקום לידה=[[ניקולייב]]|thumbתאריך פטירה=[[ט' אייר]] [[תשכ"ג]]|280pxמקום פטירה=[[כפר חב"ד]]|הרב פנחס טודרוס אלטהויזמקום פעילות=[[אה"ק]]|תפקידים נוספים=|רבותיו= [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]|תלמידיו=|חיבוריו=|השתייכות=}}הרב '''פנחס טורדוס טודרוס אלטהויז''' (מכונה '''פינייע''') נולד ביום ד’ ([[ד' כסלו]] בשנת [[תרנ"ח]], באוקראינה בעיר - [[ניקולייבט' אייר]]. באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושבתשכ"ג]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה עשיר או נושא מישרה חשובה). היה יהודי [[חסיד]] מקושר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ול[[הרבי|אדמו"ר שליט"א]], אחד עשיר גדול שהותר לו להתגורר בניקולייב. בגלל עושרו היה צריך פקידים ועוזרים רביםמעסקני חב"ד החשובים בארץ הקודש, וכך בזכותו התגוררו משפחות יהודיות רבות בניקולייב, ובהם גם משפחות חסידים וביניהם סבו של ר’ פינייעוממקימי [[כפר חב"ד]].
ר==תולדות חיים==נולד ביום ד' פינייע היה [[חסידכסלו]] מקושר לבשנת [[אדמותרנ"ר הריי"צח]], ב[[אוקראינה]] ולכ"ק בעיר [[הרבי|אדמו"ר שליט"אניקולייב]]. היה חסיד שמח, אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם. אחד מעסקני חב"ד החשובים בארץ הקודש, ממקימי לאביו ר' [[כפר חב"דבנימין אלטהויז]].
נפטר בבאותה תקופה חלו על העיר חוקי [[יום שישיתחום המושב]] ט’ [[אייר]] [[תשכ"ג]], ונלקח לקבורה ב[[צפת]]. לאחר סתימת הגולל אמרו ‘(חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[לחייםעשירות|עשיר]]’ לעילוי נשמתואו נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו ‘זאג לחיים ר’ פיניע’. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטרקבלן שעסק בבניית אוניות והוא הביא לעיר עובדים ועוזרים יהודים ובהם סבו של ר' פיניע וכך נבנתה קהילה יהודית קטנה.
==עם אדמו"ר הריי"צ==' פינייע הגיע לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], עוד לפני היותו בגיל [[בר מצווה]].
ר’ פינייע הגיע לישיבת לאחר שסיים את הליך הבחינות לישיבה קיבל הודעה מבוחניו שלא התקבל לישיבה, אך הוא מאן להשלים עם הודעה זו ונשאר בבית דודו שהתגורר בליובאוויטש ומרר במשך זמן רב על החלטתה של ועדת הבחינה שלא לקבלו, הוא אף החליט לבוא לישיבה וללמוד למרות שלא התקבל, לימים קיבל דודו הודעה מהנהלת הישיבה שבעקבות רצונו העז של ר' פיניע ללמוד בישיבת תומכי תמימים הוא כן התקבל{{הערה|אחיו של ר' פיניע ר' [[שמואל בצלאל אלטהויז]] סיפר זאת בהתוועדות בקיץ [[תשכ"ו]] ב[[בית הכנסת]] [[נחלת בנימין]] ב[[תומכי תמימים ליובאוויטשתל אביב]], לפני הבר מצווהאם כי הוא סיפר זאת בתחילה תוך כדי ששמר על זהות הבחור בחשאי ורק סיפר ששמע את הסיפור מאחיו, בסיום ההתוועדות ר' שמואל בצלאל גילה שעם אחיו בעצמו התרחש הסיפור. הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] שנכח באותה התוועדות ושמע מר' שמואל בצלאל את הסיפור פרסם את הסיפור בטורו השבועי בשבועון כפר חב"ד גליון 2045 ע' 33.}}.===עם אדמו"ר הריי"צ===
ר' פינייע היה גבאי במניין שהתקיים בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] בלנינגרד. בעת שר’ [[חונייע מרוזוב]], מזכירו של אדמו"ר הריי”צ לא היה בעיר, ר' פינייע היה ממלא את מקומו. אדמו”ר הריי”צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו.
לרבעת שר' [[חונייע מרוזוב]], מזכירו של אדמו"ר הריי"צ לא היה בעיר, ר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו”ר הריי”צ, בעיקר דרך הג’וינט. היה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינהממלא את מקומו. כמו כן אדמו"ר הריי"צ היה בידידות עם מנהל הג’וינט ברוסיה ד”ר ראזיןאומר כי נחמד לעבוד איתו.
בעת המאסר של אדמו”ר הריי”צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו”ר הריי”צ. ב[[ילר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו"ב תמוז תרפר הריי"ז]]צ, כשהרבי שוחרר, טלפנה בעיקר בפעילות עם ארגון הג'וינט מכיוון שהיה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינה. כמו כן היה בידידות עם מנהל הג'וינט ב[[הרבנית חיה מושקארוסיה]] ובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ד"ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילהראזין.
לאחר השחרור התגורר אדמו”ר הריי”צ במלחובקהבעת המאסר של אדמו"ר הריי"צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו"ר הריי"צ. כבר אז היה ברור ב[[י"ב תמוז תרפ"ז]], כשהרבי שוחרר, טלפנה [[הרבנית חיה מושקא]] ובישרה לו כי לאחר החגים שיחררו את הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: “מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?”. הרבי ענה לו: “חשבתי על היציאה שלי מרוסיה בפרטי פרטים, וכמו שה’ נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבעוחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. וה’ יעזור שעוד נתראה”הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילה.
ואכןלאחר השחרור התגורר אדמו"ר הריי"צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: "מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?". הרבי ענה לו: "חשבתי על היציאה שלי מ[[תש"ירוסיה]] אצל אדמו”ר הריי”צבפרטי פרטים, וכמו שה' נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה' יעזור שעוד נתראה".
כשהרבי ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת [[תש"י]] אצל אדמו"ר הריי"צ יצא לריגא, באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו”ר הריי”צ, וביניהם ר' פינייע.
==היתר יציאה מרוסיה==כשהרבי הריי"צ יצא ל[[ריגא]], באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו"ר הריי"צ, וביניהם ר' פינייע.
יום אחד שמע ר' פינייע מד”ר ראזין כי “שואלים עליו”, הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה. ===היתר יציאה מרוסיה===
הוא אכן הגיע למוסקבהיום אחד שמע ר' פינייע מד"ר ראזין ראש הג'וינט בברית המועצות, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם"שואלים עליו", הכוונה לנשיא ברית המועצותעל אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, מיד הוא היה מסייע לוהזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל הוא ניסה להסתיר את מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאליניןמגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, וזה העניק לו במקום אישור יציאה מרוסיהומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה.
==בארץ ישראל==הוא אכן הגיע למוסקבה, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, הוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה העניק לו מיידית אישור יציאה מרוסיה.
ר’ פינייע הגיע עם אוניה לחיפה בט”ז חשון תרצ”ז. משם נסע לרחובות ומשם לתל אביב. בתחילה היה פועל בניין, והיתה תקופה שהוא ור’ [[רפאל כהן]] אספו בגדים ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות. ===בארץ ישראל===
כמה שנים אחר כך בשנת תש”א הרבי הריי”צ הקים את ר' פינייע הגיע באונייה לחיפה ב[[ט"ז חשון]] [[אגודת חסידי חבתרצ"ד בארץ הקודשז]]. משם נסע ל[[רחובות]] ומשם ל[[תל אביב]]. בשנת תש”ד כתב אדמו”ר הריי”צ להכניס שם אנשים חדשיםבתחילה היה פועל בניין, ומינה את ר’ פינייע כמזכיר אגו”חוהייתה תקופה שהוא ור' [[רפאל כהן]] אספו [[בגד]]ים ישנים ומכרו אותם. כך החלה הפעילות שלו. אבל הפעילות הגדולה יותר החלה לאחר שנת תש”חפעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות.
==מבוני כפר כמה שנים אחר כך בשנת [[תש"א]] [[הרבי הריי"צ]] הקים את [[אגודת חסידי חב"ד==בארץ הקודש]]. בשנת תש"ד כתב אדמו"ר הריי"צ להכניס שם אנשים חדשים, ומינה את ר' פינייע כמזכיר אגו"ח. כך החלה הפעילות שלו. אבל הפעילות הגדולה יותר החלה לאחר שנת [[תש"ח]].
ידועים קשריו עם אישים רבים, ובודאי לתושבי בשנת [[כפר חבתש"דג]] זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל {{הערה|שבועון בית משיח גליון 1210 ז' אייר ה'תש"פ עמוד 22.}} הדפיס את ספר התניא בתל אביב ביחודיות וערך את אותיותיו בסדר חדש. דעתו של ההסתדרות, ועודהרבי מלך המשיח (אז כונה הרמ"ש) לא הייתה נוחה מהחלטה זו{{הערה|ע"פ השמועה}}.
בביקורו בשנת [[תש"י]] ב[[בית חיינו]], שאלו הרבי: מנין היה לו הברייטקייט (הנועזות והאומץ) לכך? ר' פינייע בשובבותו האופיינית השיב 'על כל טעות שתימצא במהדורה הזו הוא יתן לרבי דולר'! כעבור תקופה אזר ר' פינייע עוז ושוחח עם הרבי אודות חובו המצטבר ושאל: מהו הסכום? השיב לו הרבי בחיבה: "ניט צופיל"...(לא הרבה)!{{מקור}} ===מבוני כפר חב"ד=== כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] פעל רבות למען כפר חב"ד, במקרים רבים יחד עם הרב [[אליעזר קרסיק]] ובתיאום עם ועד כפר חב"ד. ידועים קשריו עם אישים רבים, ובוודאי לתושבי [[כפר חב"ד]] זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד. הרבה בניינים ומוסדות כאן בכפר חב”ד חב"ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם.
עם תחילת גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה, הטיל ראש הממשלה בן גוריון על מר לוי אשכול (לימים ראש ממשלה) את התפקיד החשוב של ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות. היה זה תפקיד חשוב מאוד.
היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה היתה הייתה למקום יישוב חדש. ר’ ר' פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב”דיחב"די.
היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. הוא רצה 100 [[יחידות ]] חקלאיות, כאשר כל בית יהיה 84 מטר. הבתים הרגילים שאושרו אז לבנייה היו של 62 מטר בלבד, אבל הוא רצה שיהיו בתים גדולים יותר, בני 84 מטר רבוע. על כל בקשותיו אשכול אמר שאין מספיק תקציב, והוא הלך והשיג תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות העבודה שלו, הבתים בכפר חב”ד חב"ד היו גדולים יותר.
מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר’ ר' פינייע, היה [[שניאור זלמן שז"ר]]. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר’ ר' פינייע, אולם שז”ר שז"ר לא הרפה ממנו.
מי שעוד נתן לו גיבוי, היה שר החקלאות דאז מר קדיש לוז. כך השלישייה החשובה - [[שז"ר]] אשכול ולוז נתנו גיבוי מלא לכל פועלו. הוא השתמש בכל כוחו והדרו וניצל את הקשרים שלו להקמת [[כפר חב"ד]].
===פטירתו=== הרב [[שניאור זלמן גפני]], שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר' פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ"ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר' פינייע אמר 'מותר לך להתפלל עבורי'. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר. נפטר ב[[יום שישי]] [[ט' אייר]] [[תשכ"ג]], ונלקח לקבורה ב[[צפת]]. במהלך הקבורה, ציווה ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] להכריז שאדמו"ר הריי"צ הבטיח לו "עימי במחיצתי". מיד לאחר סתימת הגולל - שהסתיימה ממש עם כניסת השבת - אמרו הנוכחים 'לחיים' לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו 'זאג לחיים ר' פיניע' (= תאמר לחיים, ר' פינייע) {{הערה|*[https://col.org.il/news/138341 חודשיים לאחר פטירתו, 'מסתמא פיניע יצטרף לניגון..'] {{COL}}}}. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר. בי"ג אייר תשפ"א נשחתה מצבתו שחודשה ע"י בני משפחתו, ע"י בחורים פורקי עול.{{הערה|[https://col.org.il/news/130642 גם קברו של העסקן החב"די הנודע ר' פינייע אלטהויז חולל] }} ==משפחתו==*בנו, ר' [[בן ציון בנימין אלטהויז]]*בתו, מרת יהודית ביאלר ==לקריאה נוספת==* [[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], קשריו עם [[שזר]].* [[שניאור זלמן ברגר]], [[עבד אברהם אנכי]], פעילותו באגו"ח יחד עם הרב קרסיק* שלומי חסקי, [[הקטר של חב"ד]]* [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, פרק הרב פנחס אלטהויז, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע"ב]]* [[שבועון בית משיח]] גיליונות 415, 698, 831
הרב ==קישורים חיצוניים==*דוב לבנון, '''[[שניאור זלמן גפני]http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/4/27/537569000716.html דגם של עסקן חסידי]''', שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר’ פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ”ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר’ תולדות חייו של פינייע אמר ‘מותר לך להתפלל עבורי’. שאלתי מה קרהאלטהויז, והוא לא רצה לספר. ביום שישי, ט’ מתוך [[שבועון בית משיח]] מס' גליון ?{{קישור שבור|י"א אייר תשכתש"ג הוא נפטר. לקחו אותו לקבורה בצפת. מיד לאחר סתימת הגולל אמרו ‘לחיים’ לעילוי נשמתופ}}*שניאור ברגר, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו ‘זאג לחיים ר’ פיניע’. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר'''[https://chabad.info/magazine/480398/ קשרים של אהבה וביטול לרבי]'''
{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:אלטהויז, פנחס טודרוס}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|אלטהויז פנחס]][[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|אלטהויז פנחס]][[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|]][[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]][[קטגוריה:אישים בניקולייב]][[קטגוריה:אישים בתל אביב]][[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]][[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]][[קטגוריה:משפחת אלטהויז פנחס]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ג]]