[[{{מפנה|פנחס אלטהויז}}{{דמות|שם=הרב פנחס טודרוס אלטהויז|תמונה:=פינייע.jpg|כינוי= פינייע אלטהויז|תיאור=|תאריך לידה=[[ד' כסלו]] [[תרנ"ח]]|מקום לידה=[[ניקולייב]]|leftתאריך פטירה=[[ט' אייר]] [[תשכ"ג]]|מקום פטירה=[[כפר חב"ד]]|thumbמקום פעילות=[[אה"ק]]|280pxתפקידים נוספים=|הרב פנחס טודרוס אלטהויזרבותיו= [[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]|תלמידיו=|חיבוריו=|השתייכות=}}הרב '''פנחס טורדוס טודרוס אלטהויז''' (מכונה '''פינייע''') נולד ביום ([[ד' [[כסלו]] בשנת [[תרנ"ח]], באוקראינה בעיר - [[ניקולייבט' אייר]]. באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושבתשכ"ג]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה עשיר או נושא משרה חשובה). היה יהודי [[חסיד]] מקושר ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ול[[הרבי|אדמו"ר שליט"א]], אחד עשיר גדול שהותר לו להתגורר בניקולייב. בגלל עושרו היה צריך פקידים ועוזרים רביםמעסקני חב"ד החשובים בארץ הקודש, וכך בזכותו התגוררו משפחות יהודיות רבות בניקולייב, ובהם גם משפחות חסידים וביניהם סבו של ר' פינייעוממקימי [[כפר חב"ד]].
ר==תולדות חיים==נולד ביום ד' פינייע היה [[חסידכסלו]] מקושר לבשנת [[אדמותרנ"ר הריי"צח]], ב[[אוקראינה]] ולכ"ק בעיר [[הרבי|אדמו"ר שליט"אניקולייב]]. היה חסיד שמח, אישיות בלתי רגילה, קיבל כל אחד במאור פנים, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם. אחד מעסקני חב"ד החשובים בארץ הקודש, ממקימי לאביו ר' [[כפר חב"דבנימין אלטהויז]].
==עם אדמו"באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר הריי"צ==' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות והוא הביא לעיר עובדים ועוזרים יהודים ובהם סבו של ר' פיניע וכך נבנתה קהילה יהודית קטנה.
ר' פינייע הגיע לישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], עוד לפני הבר היותו בגיל [[בר מצווה]].
היה גבאי במניין לאחר שסיים את הליך הבחינות לישיבה קיבל הודעה מבוחניו שלא התקבל לישיבה, אך הוא מאן להשלים עם הודעה זו ונשאר בבית דודו שהתגורר בליובאוויטש ומרר במשך זמן רב על החלטתה של ועדת הבחינה שלא לקבלו, הוא אף החליט לבוא לישיבה וללמוד למרות שלא התקבל, לימים קיבל דודו הודעה מהנהלת הישיבה שבעקבות רצונו העז של ר' פיניע ללמוד בישיבת תומכי תמימים הוא כן התקבל{{הערה|אחיו של ר' פיניע ר' [[אדמושמואל בצלאל אלטהויז]] סיפר זאת בהתוועדות בקיץ [[תשכ"ר הריי"צו]] ב[[בית הכנסת]] [[נחלת בנימין]] בלנינגרד. בעת שר' ב[[חונייע מרוזובתל אביב]], מזכירו של אדמו"ר הריי”צ לא היה בעיראם כי הוא סיפר זאת בתחילה תוך כדי ששמר על זהות הבחור בחשאי ורק סיפר ששמע את הסיפור מאחיו, בסיום ההתוועדות ר' פינייע היה ממלא שמואל בצלאל גילה שעם אחיו בעצמו התרחש הסיפור. הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] שנכח באותה התוועדות ושמע מר' שמואל בצלאל את מקומוהסיפור פרסם את הסיפור בטורו השבועי בשבועון כפר חב"ד גליון 2045 ע' 33. אדמו”ר הריי”צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו}}. ===עם אדמו"ר הריי"צ===
לרר' פינייע היו הרבה שליחויות מאדמו”ר הריי”צ, בעיקר דרך הג'וינט. היה לו קשר מיוחד עם פרופסור מגיד בוינה. כמו כן היה בידידות עם מנהל הג'וינט ברוסיה ד”ר ראזיןגבאי במניין שהתקיים בבית [[אדמו"ר הריי"צ]] בלנינגרד.
בעת המאסר של אדמו”ר הריי”צ היה יושב כל יום בביתו של אדמו”ר הריי”צ. בשר' [[י"ב תמוז תרפ"זחונייע מרוזוב]], כשהרבי שוחררמזכירו של אדמו"ר הריי"צ לא היה בעיר, טלפנה [[הרבנית חיה מושקא]] ובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקודהיה ממלא את מקומו. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילהאדמו"ר הריי"צ היה אומר כי נחמד לעבוד איתו.
לאחר השחרור התגורר אדמו”ר הריי”צ במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. רלר' פינייע היה שם היו הרבה שליחויות מאדמו"ר הריי"צ, בעיקר בפעילות עם הרבי, ופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, שאל: “מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?”. הרבי ענה ארגון הג'וינט מכיוון שהיה לו: “חשבתי על היציאה שלי מרוסיה בפרטי פרטים, וכמו שה' נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, כך גם קשר מיוחד עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבעפרופסור מגיד בוינה. והכמו כן היה בידידות עם מנהל הג' יעזור שעוד נתראה”וינט ב[[רוסיה]] ד"ר ראזין.
ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים בעת המאסר של אדמו"ר הריי"צ היה יושב כל יום בביתו של שנת אדמו"ר הריי"צ. ב[[תשי"יב תמוז תרפ"ז]], כשהרבי שוחרר, טלפנה [[הרבנית חיה מושקא]] אצל אדמו”ר הריי”צובישרה לו כי שיחררו את הרבי. ר' פינייע וחסידים נוספים שהיו בבית יצאו בריקוד. הם המשיכו בריקודי שמחה במשך כל הלילה.
כשהרבי לאחר השחרור התגורר אדמו"ר הריי"צ יצא במלחובקה. כבר אז היה ברור כי לאחר החגים הרבי יעזוב לריגא. ר' פינייע היה שם עם הרבי, באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנוופעם אחת בדרך חזרה מהמקווה, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו”ר הריי”צשאל: "מה יהיה אתנו החסידים? הרי הרבי עוזב את רוסיה?". הרבי ענה לו: "חשבתי על היציאה שלי מ[[רוסיה]] בפרטי פרטים, וכמו שה' נוהג איתי למעלה מדרך הטבע, וביניהם רכך גם עם האנשים שלי ינהג עמם למעלה מדרך הטבע. וה' פינייעיעזור שעוד נתראה".
==היתר יציאה מרוסיה==ואכן, עוד הספיק להיות בימים הנוראים של שנת [[תש"י]] אצל אדמו"ר הריי"צ.
יום אחד שמע כשהרבי הריי"צ יצא ל[[ריגא]], באו לתחנת הרכבת חסידים רבים כדי להיפרד ממנו, אך רק בודדים הורשו לעלות לקרון של אדמו"ר הריי"צ, וביניהם ר' פינייע מד”ר ראזין ראש הג'וינט בברית המועצות, כי “שואלים עליו”, הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה.
הוא אכן הגיע למוסקבה, שם נסע בחשמלית. לפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. באותם ימים היה ידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, הוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. בהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה העניק לו במקום אישור ===היתר יציאה מרוסיה. ===
==בארץ ישראל==יום אחד שמע ר' פינייע מד"ר ראזין ראש הג'וינט בברית המועצות, כי "שואלים עליו", הכוונה על אנשי הנ.ק.וו.ד. שהתעניינו עליו. מיד הוא הזדרז להגיש בקשה לקבלת תעודות. הוא ניסה להסתיר את מקום מגוריו כדי שלא יוכלו לברר אודותיו, ומשום כך סיפר לשלטונות כי הוא גר במוסקבה.
ר' פינייע הוא אכן הגיע באוניה לחיפה בט”ז חשון תרצ”זלמוסקבה, שם נסע בחשמלית. משם נסע לרחובות ומשם לתל אביבלפתע ראה התאספות מוזרה באמצע הרחוב. הוא שאל את אחד האנשים מדוע כולם מתאספים? הלה השיב לו כי קאלינין נמצא שם, הכוונה לנשיא ברית המועצות. בתחילה באותם ימים היה פועל בנייןידוע כי מי שמצא חן בעיניו של קאלינין, והיתה תקופה שהוא ור' [[רפאל כהן]] אספו בגדים ישנים ומכרו אותםהוא היה מסייע לו. בו במקום קפץ פינייע מהחשמלית ורץ מהר אל מקום ההתאספות. פעם מצאו שתי לירותבהגיע תורו התחנן בפני קאלינין, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועותהעניק לו מיידית אישור יציאה מרוסיה.
כמה שנים אחר כך בשנת [[תש”א]] הרבי הריי”צ הקים את [[אגודת חסידי חב"ד ===בארץ הקודש]]. בשנת תש”ד כתב אדמו”ר הריי”צ להכניס שם אנשים חדשים, ומינה את ר' פינייע כמזכיר אגו”ח. כך החלה הפעילות שלו. אבל הפעילות הגדולה יותר החלה לאחר שנת [[תש”ח]]. ישראל===
==מבוני כפר חבר' פינייע הגיע באונייה לחיפה ב[[ט"ד==ז חשון]] [[תרצ"ז]]. משם נסע ל[[רחובות]] ומשם ל[[תל אביב]]. בתחילה היה פועל בניין, והייתה תקופה שהוא ור' [[רפאל כהן]] אספו [[בגד]]ים ישנים ומכרו אותם. פעם מצאו שתי לירות, וזה הספיק להם להתפרנס במשך כמה שבועות.
כמה שנים אחר כך בשנת [[תש"א]] [[הרבי הריי"צ]] הקים את [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. בשנת תש"ד כתב אדמו"ר הריי"צ להכניס שם אנשים חדשים, ומינה את ר' פינייע כמזכיר אגו"ח. כך החלה הפעילות שלו. אבל הפעילות הגדולה יותר החלה לאחר שנת [[תש"ח]]. בשנת [[תש"ג]]{{הערה|שבועון בית משיח גליון 1210 ז' אייר ה'תש"פ עמוד 22.}} הדפיס את ספר התניא בתל אביב ביחודיות וערך את אותיותיו בסדר חדש. דעתו של הרבי מלך המשיח (אז כונה הרמ"ש) לא הייתה נוחה מהחלטה זו{{הערה|ע"פ השמועה}}. בביקורו בשנת [[תש"י]] ב[[בית חיינו]], שאלו הרבי: מנין היה לו הברייטקייט (הנועזות והאומץ) לכך? ר' פינייע בשובבותו האופיינית השיב 'על כל טעות שתימצא במהדורה הזו הוא יתן לרבי דולר'! כעבור תקופה אזר ר' פינייע עוז ושוחח עם הרבי אודות חובו המצטבר ושאל: מהו הסכום? השיב לו הרבי בחיבה: "ניט צופיל"...(לא הרבה)!{{מקור}} ===מבוני כפר חב"ד=== כחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] פעל רבות למען כפר חב"ד, במקרים רבים יחד עם הרב [[אליעזר קרסיק]] ובתיאום עם ועד כפר חב"ד. ידועים קשריו עם אישים רבים, ובודאי ובוודאי לתושבי [[כפר חב"ד]] זכורים הביקורים הרבים, כמו ביקור כל חברי ועד הפועל של ההסתדרות, ועוד. הרבה בניינים ומוסדות בכפר חב”ד חב"ד נבנו בזכותו. הוא היה אישיות בלתי רגילה, ויותר מכך הוא אהב לעשות טובה לכל אחד באשר הוא אדם.
עם תחילת גלי העלייה הגדולים לאחר קום המדינה, הטיל ראש הממשלה בן גוריון על מר לוי אשכול (לימים ראש ממשלה) את התפקיד החשוב של ראש מחלקת ההתיישבות בסוכנות. היה זה תפקיד חשוב מאוד.
היו אז גלים גדולים של עלייה. בתחילה הגיעו עשרות אלפי מעפילים שהוגלו לקפריסין, ולאחר מכן מכל הגלויות: תימן, עירק, צפון אפריקה, בולגריה ועוד. מר אשכול חילק אז את הארץ למשבצות. משבצת הכוונה היתה הייתה למקום יישוב חדש. ר' פינייע היה מהראשונים לבקש משבצת. הוא ביקש להקים יישוב חב”דיחב"די.
היה לו מראה נאה, כמו שאשכול אמר לאחר כמה פגישות: א שיינער איד (יהודי יפה). הוא לא הרפה עד שקיבל את מה שביקש. הוא רצה 100 [[יחידות ]] חקלאיות, כאשר כל בית יהיה 84 מטר. הבתים הרגילים שאושרו אז לבנייה היו של 62 מטר בלבד, אבל הוא רצה שיהיו בתים גדולים יותר, בני 84 מטר רבוע. על כל בקשותיו אשכול אמר שאין מספיק תקציב, והוא הלך והשיג תקציבים ממקומות אחרים. מעולם לא התייאש; בזכות העבודה שלו, הבתים בכפר חב”ד חב"ד היו גדולים יותר.
מי שהשפיע על אשכול יחד עם ר' פינייע, היה [[שניאור זלמן שז"ר]]. אשכול לא אהב זאת ואמר לו כי הוא מסתדר לבד עם ר' פינייע, אולם שז”ר שז"ר לא הרפה ממנו.
מי שעוד נתן לו גיבוי, היה שר החקלאות דאז מר קדיש לוז. כך השלישייה החשובה - [[שז"ר]] אשכול ולוז נתנו גיבוי מלא לכל פועלו. הוא השתמש בכל כוחו והדרו וניצל את הקשרים שלו להקמת [[כפר חב"ד]].
===פטירתו=== הרב [[שניאור זלמן גפני]], שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר' פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ"ג. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - ר' פינייע אמר 'מותר לך להתפלל עבורי'. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר. נפטר ב[[יום שישי]] [[ט' אייר]] [[תשכ"ג]], ונלקח לקבורה ב[[צפת]]. במהלך הקבורה, ציווה ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]] להכריז שאדמו"ר הריי"צ הבטיח לו "עימי במחיצתי". מיד לאחר סתימת הגולל - שהסתיימה ממש עם כניסת השבת - אמרו הנוכחים 'לחיים' לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו 'זאג לחיים ר' פיניע' (= תאמר לחיים, ר' פינייע) {{הערה|*[https://col.org.il/news/138341 חודשיים לאחר פטירתו, 'מסתמא פיניע יצטרף לניגון..'] {{COL}}}}. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.
הרב בי"ג אייר תשפ"א נשחתה מצבתו שחודשה ע"י בני משפחתו, ע"י בחורים פורקי עול.{{הערה|[[שניאור זלמן גפני]], שהיה ממקורביו, ביקר אצל ר' פינייע עם רעייתו בחול המועד פסח תשכ”גhttps://col.org. לפני שהלכו הביתה - סיפר הרב גפני - il/news/130642 גם קברו של העסקן החב"די הנודע ר' פינייע אמר ‘מותר לך להתפלל עבורי'. שאלתי מה קרה, והוא לא רצה לספר.אלטהויז חולל] }}
נפטר ב[[יום שישי]] [[ט==משפחתו==*בנו, ר' אייר]] [[תשכ"גבן ציון בנימין אלטהויז]]*בתו, ונלקח לקבורה ב[[צפת]]. לאחר סתימת הגולל אמרו ‘[[לחיים]]' לעילוי נשמתו, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו ‘זאג לחיים ר' פיניע' (= תאמר לחיים, ר' פינייע). איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.מרת יהודית ביאלר
במהלך הקבורה==לקריאה נוספת==* [[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], ציווה המשפיע ר' קשריו עם [[שזר]].* [[שלמה חיים קסלמןשניאור זלמן ברגר]] להכריז ש, [[אדמועבד אברהם אנכי]], פעילותו באגו"ר הרייח יחד עם הרב קרסיק* שלומי חסקי, [[הקטר של חב"צד]] הבטיח לו * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"עימי במחיצתיד בארץ הקודש, פרק הרב פנחס אלטהויז, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע". מיד לאחר סתימת הגולל - שהסתיימה ממש עם כניסת השבת - אמרו הנוכחים ‘לחיים' לעילוי נשמתוב]]* [[שבועון בית משיח]] גיליונות 415, 698, ואת השיריים מהבקבוק שפכו על העפר התחוח ואמרו ‘זאג לחיים ר' פיניע'. איש לא קלט שהאיש החי והתוסס נפטר.831
==קישורים חיצוניים==
*דוב לבנון, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2012/4/27/537569000716.html דגם של עסקן חסידי]''', תולדות חייו של פינייע אלטהויז, מתוך [[שבועון בית משיח]]מס' גליון ?{{קישור שבור|י"א אייר תש"פ}}*שניאור ברגר, '''[https://chabad.info/magazine/480398/ קשרים של אהבה וביטול לרבי]'''
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אלטהויז, פנחס טודרוס}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:צוות ישיבת אחי תמימים ראשון לציון]]
[[קטגוריה:משפחת אלטהויז]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ג]]